מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה צג
ועל דבר אשר שאלת אם יש לסמוך על מה שפסק הב"י דזאב אין לו דריסה בבהמה גסה אפי' בעגלים:
תשובה דע אהובי דמסתבר לי לומר דמאחר שלא מצינו בשום פוסק מבואר בהדיא שיחלק בבהמה גסה בין עגל לשור גדול לבד זה מצאנו ראינו רבינו ירוחם שכתב כן בשם הרמב"ם ואיהו בעצמו כתב בסיום דבריו והרמב"ן כתב דאין לו דריסה אפי' בעגל הרך. וכן הסכימו רוב הפוסקים וכן נראה עיקר וכן כתב הרשב"א עכ"ל. הרי יש כאן קול ושוברו עמו והודאת בעל דין שהוא בעצמו הודה והעיד שרוב הפוסקים הסכימו שאין לו דריסה אפילו בעגל הרך שכן הוא עיקר וכן פסקו הר"ן והרשב"א שהם הגדולים בהוראה מן האחרונים ולכך אין לנו להתחהם עליהם לסתור את דבריהם ח"ו. וכל שכן שבדברי הרמב"ם גופיה שהעיד רבינו ירוחם כן בשמו לא נמצא זה מבואר. ומה שהפלגת לדקדק כן מדברי הרמב"ם ולפרש את דבריו דגסה ודקה דקאמר הרמב"ם ר"ל גסים ודקים בקומה וגדלות לא במין. דברים רחוקים הן דלא נמצא בשום לשון תנא ופסקן שיקרא עגל בשם דקה והרמב"ם לשון המשנה נקט דקתני רבי יהודה אומר דריסת הזאב בדקה ודריסת הארי בגסה ופסק הרמב"ם כוותיה וכסברת הרי"ף שפסק כלישנא דס"ל דרב יהודה אתי לפרושי דברי ת"ק ולא לחלוק עליו וא"כ פשוט הוא שגם הרמב"ם דנקיט בדבריו דקה וגסה ר"ל דקה וגסה במין. ומה שכתב והתימה היותר גדולה שלזאב יהיה דריסה באימרי רברבי אפי' יהא גדול כשור ופרה ולא יהא לו דריסה בעגלים קטנים. אהובי אין הענין תלוי בגודל כי אם במין כי מין הבהמה הגסה אפילו הקטנה שבהן בטבע הוא שבשרה קשה אצל דרוסה ולא אלים זיהרא דזאב למיקליא ע"ד שפרש"י שם וזו היא סברא פשוטה ואמתית ולא בדויה: