אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה צב

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה צב

שאלה צא

נט"ע נאמנים. גזע ישרים ותמימים. דור מדעים. אמריו נעימים. יורד לעומקא של הלכה על בורים. כבן עזאי בשוקי טבורים. תלמידי הותיק אשר טוב מרבן שמו כמ"ר נתן יצ"ו בצירוף החבורה הקדושה אשר הם אתך במחיצתך. ודבקים באהבתך. ולכל המסתופפים תחת כנפי צלכם שלום הגיעוני דברך ודברי שאלתך וששתי עליהם כעל כל הון בראותי שכלך הזך עולה במעלות העיון וטהרת עיונך פונה אל התכלית מבחר התכליות. והנה הגם שאיש כמוני היום עמוס התלאות נושא משאות עול תורה ועול דרך ארץ וטרדות עסקי הזמן להפיק צרכי עם קדוש ורם. אעפ"י כן מאשר יקרא בעיני נכבדת פניתי למלאות משאלות לבך הזך ולהשיב על דברי שאלותיך על ראשון ראשון. אך לאפס הפנאי לא אאריך בראיות עתה. כהרגלי בכל התשובות לשואלי ממני דבר רק עתה אבא בקצרה כאשר הם במושלם אתי:

(דין צנון שנחתך בסכין של עכו"ם ולאפוקי מדעת מהרמא"י בפ"ח שלו) תשובה ראשונה על דבר הצנון שחתכו בסכין של א"י אני מורה ובא. בלא נתבשל לאסור כדי נטילה. ואם נתבשל אח"כ. אז מתחלק הדין. אם לא בישלו שלם אלא שחתכו אחר כך דק דק בסכין של היתר כדרך שחותכין הבצלים בקדירה בתבשיל ובישלו אז צריך ששים נגד שיעור אותן החתיכות הדקות שנחתכו מהכדי נטילה שכבר נעשה נבלה. ואם נתבשל הצנון שלם כמות שהוא אז אם הצנון גדולה כל כך שיש בהצנון עצמה ס' נגד שיעור כדי נטילה שנעשה כבר נבלה אז אין צריך יותר. אבל אם אין בהצנון עצמה ס' כנגד שיעור כדי נטילה של מקום חתיכת הסכין של עכו"ם אז הצנון כולה נעשית נבלה וצריך ס' כנגד כל הצנון. משום שבהצנון עצמה צריך ס' נגד שיעור כדי נטילה שנעשה כבר נבלה כדין איסור דבוק שאנו ק"ל דבעינן באותה חתיכה עצמה ס' נגד האיסור הדבוק בה. אבל להצריך ס' כנגד כל הצנון אפילו היכי שיש בהצנון עצמה ס' כנגד הכדי נטילה זה לא מסתבר כלל. ומה שקראת תגר על דברי מהררמא"י בתורת חטאת שלו שהביא ראיה מדברי הסמ"ג והקשית עליו הלא הסמ"ג לא איירי בבישול ביאור על הסמ"ג בדין חתך בסכין של עכו"ם לפי דעת מהררמא"י זצ"ל.) חושב אני שדעתו ז"ל דמאחר שכתב הסמ"ג על דברי רבינו ברוך וז"ל אמנם אף לפי דבריו בד"א שחתכו בו הבצלים דק דק כדרך שעושין לקדירה וכו' ומדכתב האי לישנא כדרך שעושין לקדירה א"כ משמע דס"ל להסמ"ג דאפילו היכי דבשלם בקדירה אין צריך לשער כדי כל הבצל אלא היכי שחתכה בסכין של עכו"ם דק דק. ואין ה"נ דאפי' לא בשלה נמי אסור כל הבצל דכיון דחתכה בסכין של עכו"ם דק דק לא שייך כאן לשער בכדי נטילה אלא כולה אסור. אבל אם לא חתכה דק דק. בלא בישול אינו אסור בה אלא כדי נטילה והוא נעשה נבלה ואם נתבשל אח"כ אין צריך ס' אלא כנגד שיעור כדי נטילה שנתפשט בו האיסור ונעשית נבלה. אבל לא נגד כל הצנון שהרי לא נתפשט האיסור כלל בכל הצנון ולמה נשער כנגדו זהו מה שנראה בסברת מהררמא"י. אבל הדרך שכתבתי שאני מורה בו הוא הנכון לכל הדעות ואין בו ספק ופקפוק. ואפשר שגם מהררמא"י מודה לי בזה ולא איירי בת"ח שלו אלא היכי שחתך הצנון אחר כך בסכין של היתר דק דק ובישלה אבל היכי שבישלה שלם אף הוא מודה שאם אין בצנון עצמה ס' נגד הכדי נטילה שנעשה כבר נבלה אז כל הצנון נעשה נבלה וצריך ששים כנגד כולה כנזכר למעלה ודברי הטור י"ד סי' צ"ו שכתב בחתכו בסכין של בשר ובשלם בחלב צריך ס' כנגד הבלוע בו דהיינו כדי כל הסכין אבל אם חתכו בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון וכו' דברי' אלו צריכים ביאור וישוב ע"ד זה שכתבתי וכבר ביארתיו בחידושיי וביאוריי שחברתי על הטורים. בטוב טעם ודעת ועתה אין העת להאריך:

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה