מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה פח
אבן הראשה. חבורה הקדושה. הוגי דת מורשה. הלא המה אלופי וחכמי בני ישיבת דק"ק וירמייש"א ישא כל אחד לפי מעלתו ומדרגתו יצ"ו. ובראשם האלוף המופלא ר"ג ור"מ פ"ה מחותני הגאון מהר"ר יששכר יצ"ו. בשכבר נשאלה שאלה מלפני מעשה שאירע בגבול מעלתכם על דבר האווזות שנשלכו מהם הראשים בלתי בדיקה והשבתי על זה כיד ה' הטובה עלי וכאשר הדין פשוט לכל בעלי הוראה ולית דין צריך בשש אך מקרוב הובא לחוש אזני איך שהיה כמצחק בעיני מקצת חכמי מדינתכם עד שעמד אחד שאינו מבעלי הוראה ואינו בן גילי כלל נקרא בשמו ר' יוסף אשכנ"ז וזדון לבו השיאו לסתור דברי ושלח יד לשונו וכתב עלי דברים שלא ניתנו ליכתב על איש כמוני ולא עוד אלא שהוציא קול איך שחזרתי מהיראתי חלילה ופן ישעו אחרים אחריו. הוספתי עתה ידי שנית והעתקתי תשובתי הראשונה והצעתים לפני חכמי דורינו והסכימו לכל דברי. כל זקני גדולי המורים הגאונים הגדולים שבכל מדינת פולי"ן וליט"א ורוסי"א הלא המה הגאון הגדול מהר"ר מרדכי יפה יצ"ו אב"ד דק"ק פוזנ"א. והגאון המופלא מהר"ר משה אב"ד דגליל קראק"א. והגאון המופלא בתורה וחסידות מהר"ר ליב אב"ד דק"ק בריס"ק וכל מדינת ליטא. והגאון מהר"ר יוסף אב"ד דלבוב וכל מדינת פאדלי"א ומי רואה אלו יצאו ולא יצא. כי אחריהם נמשכים כל יתר ראשי ישיבות של כל ארצינו ואין צורך להביא כולם על החתום. וכולם הסכימו על אמתת דברינו. איה אפוא דברי השפל שכתב עלי דברים שאינם כדאי לכותבם. ומתוך כותלי כתבו ניכר שלא הגיע להוראה ואינו יודע לעיין אפילו בצורתא דשמעתתא וכל שכן שאין בהשגת שכלו לירד לעומקא ודקדוקי רש"י והתוספות והפוסקים הנמשכים אחריהם כי כל מי שיש לו עינים לראות יראה שכל דבריו הם הפך האמת. והעיקר שבנה עליו יסודו הנופל הוא האשר"י פ' החולץ שפסק כרשב"ג דאמר כל ששהא ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ולא אזלינן בתר רוב ולדות שהן בני קיימא משום דמיעוטא דנפלים שכיחא וחיישינן נמי במים שאין להם סוף וגוסס שאין מעידין עליהם להשיא אשתו אעפ"י שרוב גוססין למיתה עכ"ל. וכל מי שיש בו ריח התורה ישכיל ויבין שאף לפי סברתו הכוזבת של אותו הבזוי והשפל שיהיה הנדון שלפנינו מיעוטא דשכיח על כל זה אין הנדון דומה לראיה דבנדון דידן איכא רובא וחזקה דרב הונא דאמר נשחטה בחזקת היתר עומדת ומטעם זה סומכין להקל בדיעבד והכי דייקא לישנא דרש"י בפ"ק דחולין שכתב גבי ריאה היכי דאיתרמי דאיפרק ריאה ולא בדק מתאכלה דסמכינן אהא ואדרב הונא דאמר נשחטה בחזקת היתר עומדת עכ"ל. מה שאין כן בההיא דרשב"ג ובכיוצא בזה וכבר כתבנו והוכחנו דאפילו מאן דמחמיר בריאה מודה בנדון דידן כמבואר בדברי התשובות. וכן כל יתר דבריו הם נסתרים ומזוייפים מתוכם רק שאינו כדאי בעיני להתווכח עמו לסתור דבריו כי אחרי מי ארדוף הלא המפורסמות אין צריכין ראיה ומופת גם אין זה דרך התפארות ממני באשר ידוע ומפורסם הוא שת"ל העמדתי תלמידם הגונים הרבה ככל הגדולים הקדמונים ורוב תלמידי המה היום כולם ראשי ישיבות ומורי הוראה בישראל אשר השפל והנזוף הנזכר אינו כאחד מתלמידי תלמידיהם והביטו נא וראו טפשות א טפשות לבו של אותו האיש שאפילו בין לשון רש"י והמשך לשוננו טעה שאני הבאתי בדברי מימרא דרב נחמן התורבץ הושט שניטל ומאי דמשני עליה הא דאיקפל אקפולי וכו' וכדי לקצר הענין כתבתי וכדפרש"י. ואפ"כ חזרתי לענין הראשון וכתבתי הלכך נראה שאפילו לכתחלה אין צריך בדיקה למעלה ממקום השחיטה וכו' שכל זה הוא לשון עצמי והוא הבין שהיה רצוני לומר שרש"י כתב לשון זה הלכך נראה שאפילו לכתחלה אין צריך בדיקה למעלה ממקום שחיטה ושכתבתי זה בשם רש"י וכתב עלי וז"ל ומה שהביא לענין עיקור שרש"י כתב שאפילו לכתחלה אין צריך בדיקה יגעתי ולא מצאתי שכתב רש"י כן בשום מקום. סוף דבר שהוא בעצמו גילה על חסרונו שלא הגיע להוראה ואינו ראוי שיהיה לו רשות להורות כי בלתי ספק מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא ושמו לא נאה לו והוא לא נאה לשמו וכבר עלה על דעתי לגלות קלונו ברבים ולהרים המצנפת והעטרה מראשו פה בב"ה הגדול דק"ק לובלי"ן בהתאסף קיבוץ גדול מראשי ישיבות ומנהיגי כל הארצות ביומא דשוקא אך חזרתי ממחשבתי זאת מלעשות זאת בפרסום גדול כזה פן יהיה לו לכבוד שאיש כמוני היום יטפל בשפל כמותו. ע"כ אתם אהובי האלופים בני ישיבת ק"ק ווירמיישא בהיות שאתם קרובים אל הבו"ר החלול עליכם מוטל לגמור הדבר וקנאת ה' צבאות תעשה זאת. גם מן הראוי והמחוייב עליכם לחוס ולתבוע מהמסית עלבון הזקן האלוף המופלא מהר"ר משה בן מהר"ר גד ראובן ארי שבחבורה הקדושה שלכם הנעלב והנתבייש ברבים על לא חמס בכפו בגרמת והסתת ולשנא תליתאי של האיש הצבוע הנזכר. ומה אאריך בדברי זירוזים וסיפורים מתחלפים הלא כ"ת כולם חכמים כולם נבונים כולם יודעי תורה והוראה ראשי אלפי ישראל המה ולא יבצר ממכ"ת כל תעלומות חכמה ומדע ולהתבונן בינה להשיב לאיש גמולו בראשו ופרי רוע מעלליו יאכל. ע"כ מרחוק אשתחוה אל מול היכל הדרת חבורה הקדושה ואומר שלום נאם המדבר באמת ובמשפט ובצדק הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה ז"ל ה"ה חתן המל"ך הגאון וכו':