מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה פה
ועוד אירע מעשה פה ק"ק לבוב ביום השבת דח"ה דסוכות והיה יום שלישי דחג והיה לו לקרות בס"ת השנייה למפטיר ספיקא דיומא דהיינו ביום השני וביום השלישי וכשקרא המפטיר בס"ת השנייה וברך לפניה קרא הש"ץ ביום השני לחוד והפסיקה וגלל הספר תורה וברך הקורא ברכה לאחריה ולא קראו ביום השלישי כלל:
והוריתי לחזור לפתוח הס"ת וחזר הש"ץ וקרא בקול רם פסוקי וביום השלישי וגו' עד השלמתו וכל זה קרא בלא ברכה לפניה ולא לאחריה דמאחר שאפשר שכבר יצא ידי קריאה במה שקרא ביום השני ולא קורין גם ביום השלישי אלא משום ספיקא דיומא לא נראה בעיני להורות שיחזור ויברך השתי ברכות משום ספק דכל מקום שיש כאן ספק אנו עושין המצות בלא ברכה כדאשכחן גבי סוכה ביום השמיני שהוא ספק שביעי דיתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן. ואף שנמצא בכלב"ו בסדר קריאת מועדים בדין קריאת פ' פרה שהב"י מביאו בטור א"ח בהלכות קריאת התורה סי' קל"ז וז"ל מעשה בחזן שקרא ופסק להגר הגר בתוכם וגלל ס"ת וישב במקומו וקפד רבי על הדבר ואמר לא קריתם הפ' כלה ודומה כאלו לא קריתם וכו' וחזרו ופתחו והתחילו בראש הפרשה והקורא בירך לפניה ולאחריה מטעם רבי וגמרו כל הפרשה עד תטמא עד הערב עכ"ל א"כ ה"נ בנדון דידן היה לו לחזור לברך לפניה ולאחריה. יש לחלק בין פרשת פרה דאיכא מ"ד שהיא דאורייתא מה שאין כן בנדון דידן דאינה אלא ספיקא דיומא ואע"ג דאנן ידעינן השתא בקביעה דירחא מ"מ אשכחן דלא החמירו בקריאת המועדים כל כך שהרי כתוב בהגהות מיימון פרק י"ב מהלכות תורה אם דילג פסוק אחד ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי וקורא עשרה פסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפי' אם דילג פסוק אחד חוזר וקורא ואפי' אחר שהחזיר התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו וכו'. וכתב בת"ה סי' כ"ד דפרשיות המועדים דמו למנחה דשבת ושני וחמישי לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהם ואע"ג דיש לדחות ולומר דבת"ה לא איירי בפרשיות דקרבנות המוספים אלא בשאר פרשיות אבל בפרשת קרבנות דמוספים של המועדים דחובת היום נינהו ס"ל ג"כ דחוזר אם דילג מ"מ מאחר דכתב סתמא משמע דלא מחלק ועוד דאפי' בשבת בשחרית דכתבו הגהות מיימו"ן אם דילג דחוזר וקורא אין מבואר בדבריהם דיחזור ויברך לפניה ולאחריה ויכול להיות דר"ל דיחזור ויקרא הוא ושנים עמו בלא ברכה וכן משמע לישנא מכל הלין טעמין הוריתי לקרא פסוקי דביום השלישי בלא ברכה אבל מ"מ נראה המורה לחזור ולברך לפניה ולאחריה ולקרות לא הפסיד ואין בזה משום חשש ברכה לבעלה כן נלע"ד מאיר בן מהרר"ג ז"ל ה"ה וכו'.