מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה פד
מעשה בא לידי שבהיותינו בעיר יערסל"ב ביריד שס"ח שמנהג קבוע הוא שבכל יריד קובעים מקום לבית הכנסת להתפלל בתוכו בכל יום ויום גם בכל יום שבת מתאספים שם החכמים תופסי ישיבות ומנהיגי ארצות ורבוי עם וקורין בתורה כנהוג הקהלות ובהיות שהעיר קרובה לק"ק פרעמיסל"א ומביאים הס"ת מק"ק פרעמיסל"א נוהגים שם שקורין בשבת לס"ת עשרה גברי ואירע שכאשר קראו השביעי וברך ברכה שלפניה וקרא וכמעט שרצה לסיים מצאו שהיתה הס"ת חסר תיבה שלימה ועדיין היו כמה פרשיות לסיום הסדרא שעדיין לא קראו ולא היה שם שום ס"ת אחרת להוציא ולהשלים בה הסידרא ולקרות עשרה גברי כנהוג:
והיו חכמי הדור נבוכים מה לעשות. קצתם היו אומרים מאחר שאין כאן ס"ת אחרת יש לסמוך על הנהו גדולים שמביא בכלב"ו והאבודרה"ם שס"ל שבמקום הדחק שאין ס"ת כשירה יש לקרות בצבור ולברך על ס"ת פסולה. וקצתם היו אומרים שאין לסמוך לעשות כן מעשה כיון שהרמב"ם פ"י מהלכות ס"ת והרשב"א בתשובה תפ"ז ותת"ה חולק בדבר. והוריתי דמאחר שכבר קראו שבעה גברי ויצאו ידי חובת היום אין לקרות לס"ת עוד אנשים אחרים שיברכו ברכת התורה לפניה ולאחריה רק יקרא הש"ץ וישלים הסידרא בס"ת זו עד גמירא עם האי גברא שקראו לשביעי. אך הברכה שלאחריה הוריתי שיברך השביעי בסוף לאחר שישלים הסידרא ואע"ג דכבר נמצאת הס"ת חסר מ"מ בזה יש לסמוך על הגדולים שכתבו לברך על ס"ת פסולה בשעת הדחק שהרי הברכה האחרונה שייכה לקריאת השביעי שהוא חובת היום ועוד הרי כתב המרדכי פ"ב דמגילה אם קורא בס"ת ונמצא בה טעות אם כבר קרא ג' פסוקים ואפשר לו להפסיק פוסקים שם ומברך לאחריה ומשלים המנין בס"ת אחרת וא"כ לא גרע שביעי זה מהיכי דקרא ג' פסוקים בס"ת שנמצא בה טעות וישלים בה הסידרא עד גמירא קודם שמברך הברכה שלאחריה אמנם אם היה שנמצא החסר בתוך הקריאה של החמישי או הששי באופן שלא קראו עדיין השבעה גברי שהן חובת היום אז היה הסכמתינו לפסוק לסמוך על הגדולים המתירים הנ"ל לקרות בס"ת הפסולה ולברך לפניה ולאחריה ולהשלים כל הסידרא בשבעה גברי מאחר שחובת היום הוא והוא שעת הדחק שאין כאן ספר תורה כשרה ולמנחה הוריתי שלא להוציא הס"ת לקרות מטעם שקריאת המנחה אינה חובה כל כך שלא תיקנה עזרא אלא בשביל יושבי קרנות כדאית' סוף פ' מרובה. כן נראה ל"עד מאיר הטרוד בטרדת היריד