מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה עד
ומה ששאלת על דבר שאנו נוהגים שאין קורעים בח"ה כי אם על אב ואם אבל על שאר מתים אין קורעין במועד ואירע שמת לו אב ביו"ט ראשון ונקבר ע"י עממין כנהוג שאז א"א ליקרע האיך ינהוג עם הקריעה יקרע תכף לאחר השני ימים הראשונים בחו"ה כמו אם היה מת בחול המועד. או ימתין מלקרע עד אחר החג כשיתחיל לישב שבעה ימים:
תשובה נראה לי דיש לקרוע אחר המועד כשיתחיל לישב ז' ימי אבלות משום דהא כבר מוסכם מכל הפוסקים דיש לקרוע דוקא בשעת חימום ואי עבר ולא קרע בשעת חימום שוב לא יקרע אלא תוך שבעה כמבואר בטור י"ד סי' שצ"ו. וראיה מהא דאמר שמואל פ' אלו מגלחין דף כ"ד כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע ואע"ג דפסקו הפו' דבאביו ואמו קורעים לעולם ומייתי ראיה מהא דאי' התם דף ך' מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו בתוך ז' קורע. לאחר ז' אינו קורע עני רבי זירא אבתריה בד"א בחמשה מתים אבל באביו ואמו קורע לעולם וכן פסק הטור סימן ש"מ מכל מקום כ"ע מודו דבשעת חימום עדיף טפי וא"כ מסתברא דאחר הרגל שמתחיל למנות שבעה אז הוא לו שעת חימום טפי שאז מזכיר ומדכיר המת וחסרונו וכדאית' גבי שמואל דקרע ארב. ורבי יוחנן ארבי חנינא שאני רבנן דכל שעתין מדכרי שמעתתיהו כשעת חימום דמי. מה שאין כן בח"ה שאינו לא שעת קבורה ולא שעת שמיעה ולא שעת אבילות ואין כאן שום שעת חימום ולא עדיף מששמע שמועה קרובה דפליגי בה הפוסקים אם קורע במועד. ואפי' לסברת הרמב"ן דס"ל דקורע היינו משום דס"ל דיום השמועה הוי כיום הקבורה מה שאין כן הכא. על כן נראה לי שיקרע לאחר המועד שאז הוא שעת חימום כנזכר לעיל. והנראה לע"ד כתבתי. נאם הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה זצלה"ה חתן המלך הגאון מהררי"ץ כ"ץ זלה"ה: