אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה סב

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה סב

שאלה סא

בראש חדש. תקבל ברכה בגודש. מבורא כל ומחדש אהובי מחותני האלוף המרומם ר"מ ור"ג מהר"ר אבא סג"ל יצ"ו ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום. באשר נשאלתי ממכ"ת ע"ד איש אחד שהיה מחזיק באו'ראנדה זה כמה שנים ועתה נתגלגלו הסבות שנתגרש משם באופן שא"א לו לדור עוד שם באותה עיר הן מצד השר הן מצד בעלי חובות הנושים בו הדוחקים עליו. אם יש רשות לאיש אחר לשכור אותה או"רנדה או לא. הן מצד הדין הן מצד התקנה הנה מרוב טרדת הזמן שאני טרוד לע"ע בהתחלת לימוד זמן הישיבה כי רבה היא השם יוסף עליהם לא אוכל כעת לירד לעומקא דדינא וללון בעומקא של הלכה זו. על כן אשיב בקצרה הגם שהיה מקום לדבר בו אם יש בחזקת אורנד"א מצד הדין דין השגת גבול ודין עני המהפך בחררה ובא אחר ונוטלה וכו' מ"מ מאחר שכבר נתפשט מנהג זה במדינות אלו שכל מי שהוא מוחזק באיזו אורנד"א אסור לשום בר ישראל לשוכרה להסיג בה גבול המחזיק בה א"כ ש"מ דכל חזקת אורנד"א חשבינן להו כממונו גמור של המחזיק ולכך אין אנו צריכין להאריך בזה וגם כי כבר דברו מזה האחרונים בתשובותיהן. וע"פ הדברים האלה נאמר:

תשובה שנראה שנ"ד יש לדמותו להא דתני' פ' הגוזל בתרא ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה. ועמד אחד מהן והציל הציל לאמצע ואם אמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו ופריך ה"ד אי דיכול להציל אפי' סיפא נמי לאמצע. ואי דלא יכול להציל אפי' רישא נמי לעצמו וכו'. ומסיק רב אשי אמר כשיכול להציל ע"י הדחק גלי דעתיה לעצמו לא גלי דעתיה לאמצע. ופרש"י אמר לעצמי ושמעו בעלים ושתקו ולא מסרו עצמן אסחי דעתייהו וגלי דאייאש ולא בעי מימסר נפשיהו. ומיהו היכי דיכולין להציל להדיא אפילו שמעו ושתקו לא אייאש מסתמא ולא קני עכ"ל. ואף ע"ג דאיכא נמי התם שינויא אחרינא אהאי ברייתא הא כתבו הרי"ף והרא"ש דכל פירוקי דהתם הלכתא נינהו. וא"כ בנ"ד נמי אם הוא בענין דאי אפשר לו להמחזיק הראשון בשום אופן להציל להחזיק באורנד"א שלו כבראשונה כל המציל אותה ושוכרה הציל לעצמו והיא שלו שהרי אם לא ישכרנה שום יהודי ישכירנה השר לאיזו עכו"ם או יחזיק אותה בעצמו. ואם הוא באופן שיכול להציל אותה המחזיק הראשון אפי' ע"י הדחק וטורח גדול אין שום איש רשאי לשוכרה אלא כששמענו בהדיא מיניה שגילה דעתו שמייאש ואסח דעתיה מינה שלא להחזיקה עוד. ויש להביא גם כן ראיה לדברינו מדברי מהרי"ק שורש קל"ב מענין הדומה לנ"ד שנשאל שם על אודות ראובן שפיזר מעותיו להחזיק חנות ולהלוות שם בעיר אחת ולא הלך שם לדור ונתעכב כמו ד' שנים. והלך שמעון לשם לשכור משר העיר להחזיק שם חנות להלווה שם. והשיב כי נראה לו שאף אם איחר ראובן ללכת אל המקום אשר הכין לו משום דדחיק ליה עלמא והוי עייל ונפיק אזוזי שמשום כן לא אבד את זכותו מן המקום ההוא דמאחר שהוחזק הישוב להיות שלו פשיטא שאין לנו להוציא מתחת ידו ולומר שמחל עליו או נתייאש ממנו כ"א בראייה ברורה וכו' ושמעון הבא לדור שם בלי רשותו יש לדמותו לההיא דעני המהפך בחררה וכו'. והאריך שם להוכיח דשמעון זה שבא להשיג גבולו מקרי רשע לכ"ע דיש לחזקת חנות זה דין עני המהפך בחררה וכו' ודין עני הנוקף בראש הזית ע"ש ובסוף דבריו כתב ועל אשר טען שמעון כי לא יקרא מהפך בחררה אלא היכי שקונהו לעצמו אבל לא היכי שצריך למוכרה וכו'. טענה של הבל היא חדא דמי יודע ומאן מפיס שיצטרך זה למוכרה שמא מעות טמונות יש לו או מציאה אשכח ומה לו לשמעון בהדי כבשי דראובן. ועוד אפילו אם יצטרך למוכרה מ"מ ברשותיה קיימא ועליה הוציא מעותיו ואדרבא עדיף ממהפך בחררה אפי' לצורך עצמו דהתם לא הוציא מעות והכא הוציא וכו' עכ"ל לעניינינו. וא"כ בנ"ד נמי צריך להתיישב בדבר שלא להוציא המחזיק הראשון מחזקת האורנד"א שלו כי אם לאחר שיראה לנו בראיה ברורה שמחלה או נתייאש ממנה כמו שכתב מהרי"ק בתשובה הנ"ל שהבאתי לעיל. או לאחר שיתברר בבירור גמור שאין לו עוד בשום כח אפשרית לשוב ולהחזיק באורנד"א שלו כבראשונה. ואע"ג דמדברי מהרי"ק שהבאתי למעלה נראה שאף אם לא ישיג יד ראובן להחזיק החנות באותה עיר יכול למוכרה לאיש אחר כנראה שם מדבריו א"כ בנ"ד נמי נימא שאף אם לא יהא בכח המחזיק הראשון להחזיק אותה הוא בעצמו יכול לומר אני אמכור חזקתי לאיש אחר במקומי מ"מ נראה דאין לדמות נ"ד לנדון דהתם משום דשם אין המניעה מצד שר העיר. והרשות נתונה לראובן לבא שם להחזיק בחנות בכל עת שירצה. ואין מוחה בידו. ואף אם ראובן יאחר לבא אין השר חפץ למכור חזקתו לאיש אחר ולא יהיה חזקת ראובן נאבדת ממנו אפי' לאחר כמה שנים אם לא ישתדלו עבורה יהודים אחרים כמעשה שהיה שם שנתעכב ראובן ד' שנים ולא עלה על דעת השר לקחת חזקתו אלא שמחמת דוחק מעות יצטרך למוכרה ולכך אותה חזקת חנות שקנה ראובן חשיב ממונו שיש לו זכות בו ויש לו כח למכור זכותו לאחר דמה מוכר ראשון לשני כל זכות שבא לידו. אבל בנדון דידן שהמניעה מצד השר והמקום ואם כן אם אין בכח אפשרותו להשתדל שיחזיר לחזקתו אין לו עוד שום זכות בה שיכול למוכרה. ועוד אם לא ישכרנה שום בר ישראל ישכירנה השר לאיזו עכו"ם ועל כרחו תהא אבודה מהמחזיק הראשון. א"כ דומה ממש לההיא דשיירא שהיתה מהלכת במדבר שהבאתי למעלה שאם אין יכול להציל ועומד אחד והציל בכל ענין הציל לעצמו כדמשמע מסוגיית הגמרא שם. והטעם דאם לא יציל אותה ע"כ תהא אבודה ביד הגייס וע"כ מייאשים הבעלים מהן והלכך בנ"ד נמי אם לא יוכל המחזיק הראשון להציל האורנד"א להחזיק בה כבראשונה. יכול איש אחר להצילה ולשוכרה לו לעצמו ואין צריך לקנותה מהמחזיק הראשון ומצד התקנה במדינתינו דברתי עם החכם השלם בכל מיני חכמה ותושיה מדברנא דאומתי' האלוף מוהר"ר שלמה הרופא ראש דקהלתינו יצ"ו והשיב דכמדומה לו דלפי התקנה כל מי שישכור אותה יצטרך ליתן במסירה איזה סך מה להמחזיק הראשון. בהא סליקנא שאל ימהר מעלתך להוציא דבר לפועל עד שתעמוד על תכלית ובירור ענייניו של המחזיק הראשון כפי הדרכים שכתבתי ובפרט שלפי הנשמע המחזיק הראשון עודנו מהדר לחזור לחזקתו הראשונה והלך בהשתדלות זה לקראקא ומי יודע איך יפול דבר נאם הצעיר והטרוד מאיר בן מוהר"ר גדליה זלה"ה וכו'

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה