אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה נז

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה נז

שאלה נו

סבא דסבין. מריה דרזין הגאון ר"מ ואב"ד נ"י פ"ה מופת דורינו מוהר"ר מרדכי יפה יצ"ו השם ירבה שלומו ושלותו לאורך ימים ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום הגיע לידינו פה ק"ק לובלי"ן ביומא דשוקא עדות. אשה שהוגבה בקאשטנדינ"א רבתא ונתקיים פה מה שהיה אפשר לקיים הגם שלא נתקיים כי אם ע"פ שהעיד עד א' על חתימת דיין א'. ועוד עד א' על חתימת דיין שני. ועוד עדות אחרת שהעיד בעל אושפיזא שמת אותו האיש בביתו שהעיד ע"פ כתב ידו ונתקיים פה כתב ידו ע"פ עד אחד כאשר עיני דמכ"ת תחזינה. אותו כתב עדות ששלחנו ליד כ"ת ואמרנו שקיום זהו הוא מספיק לעדות אשה דלא גרע מהא דכתב הרמב"ם וז"ל מצאו כתב בשטר מת פלוני נהרג פלוני וידוע שהוא כתב ישראל תנשא אשתו עכ"ל ודין זה פלוגתא דאמוראי הוא בירושלמי והביאו הרי"ף והרא"ש סוף יבמות וכתב הרב המגיד על דברי הרמב"ם שמדבריו משמע שא"צ שיתקיים שיכירו מי הוא שכתבו שא"כ היה אומר רבינו והוא שנתקיים או שנודע מי כתבו כלומר אפילו בעד אחד שיעיד שפלוני כתבו אבל הרשב"א כתב שנראה שרבינו סובר דדוקא כשנתקיים אותו כתב והוא ז"ל הסכים לדעת האומרים שאפי' בלא מקויים משיאין עכ"ל. ואע"ג שהרי"ף והרא"ש הביאו בסוף יבמות פלוגתא דירושלמי ולא הכריעו ביניהם הא כתב נ"י שם שממה שכתב הרי"ף פ' מי שאחזו נראה מדבריו בהדיא שפוסק להקל דאע"ג דבשאר עדיות בעינן מפיהם ולא מפי כתבם בעדות אשה אפי' מפי כתבם מהני וכן נראה מדברי הרא"ש שם. הרי שכל הפוסקים הסכימו לדברי הרמב"ם אלא שהמפרשים חולקים אם צריך לקיימו משום דקיום שטרות דרבנן והכא אוקמוה אדאורייתא כמו שכתבו נ"י והר"ן פרק מי שאחזו ובנתקיים ע"פ עד אחד נראה דמהני לכ"ע אלא שבב"ד ובעדות הנזכר לא העידו על שם אביו ולא שם אשתו כ"א על שמו ושם עירו שאמרו נקרא יהושע ושמעו שהיה אומר שהוא מפרא"ג ושהניח אשתו ובניו בפרא"ג כשיצא מהם ולא נעלם מעינינו ששריותא דהאי איתתא תליא בסוגיא דיבמות פ' האשה שלום דף קט"ו יצחק ריש גלותא וכו' הוה קאזיל מקורטבא לאספמייא ושכיב וכו' אי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן ופסקו שם הרי"ף והרא"ש כרבא. אלא שרש"י כתב דאיירי שלא הוחזקו תרי יצחק וכן כתבו שם התוספות דאיירי שלא הוחזקו תרי יצחק ובשכיחי שיירתא וכו' וכ"כ שם הרא"ש אבל בהוחזקו משמע שם בהדיא דאפי' רבא מודה דחיישינן כדאיתא שם בההוא גיטא דאשתכח בסורא דהוה כתוב ביה אנא נתן בר חייא נהרדעא ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא הוה נתן בר חייא אחרינא לבר מענן בר חייא מחגרא בנהרדעא וכו' דאמר רבא אפי' לדייד דלא חיישינן הכא חיישינן. וא"כ בנ"ד פשיטא דהוחזקו תרי יהושע דכמה יהושע איכא בשוקא וכ"ש קהלה קדושה כפרא"ג יצ"ו וא"כ אין היתר לאשה זו כ"א ע"י שיבדוק כל הקהלה דפרא"ג שכל הנקראים אז בשם יהושע הם הם בחיים או שנשארו שם בפרא"ג ולא יצא משם אלא בעל אשה זו. וכ"כ הרב המגיד על מה שכתב הרמב"ם בפ' י"ג מה' גירושין בא אחד ואמר אמרו לי ב"ד או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל וכו'. הרי אשתו מותרת ואין אומרים שמא יצחק בן מיכאל אחר שמת הוא עכ"ל. וכתב עליו הראב"ד ז"ל אמר אברהם והוא שלא הוחזקו עד כאן וכתב עליו הרב המגיד ואני אומר שאף בהוחזקו אם ידוע שהאחד קיים משיאין אשתו של זה. דהא ליכא למיחש וכו' אבל ודאי אם היו כאן ב' ואין ידוע באחד מהן שהוא חי בודאי אין משיאין את אשתו של אחד מהן ואם נשאת תצא והוי ספק אשת איש. וגם רבינו יודה בדבר כזה וכו'. וכ"כ הריב"ש סי' תק"ח. ואע"ג שכתב הטור א"ה סי' י"ז וז"ל בא אחד ואמר אמרו לי כשתלך למקום פלוני אמור שמת יוסף בן שמעון ובא ואמר כן ואנו מכירין פלוני הידוע בשם זה אשתו מותרת אע"פ שלא אמר בו סימן שנכירנו ע"י ואין אנו חוששין שמא אחר הוה ששמו כך וי"א דוקא שלא הוחזק אחר באותו מקום בזה השם וגם לא שכיחי שיירותא שעוברים וכו' ורב אלפס כתב אפילו שכיחי שיירות ושכיחי תרי בהאי שמא שכיחי שיירות משיאין עד דאיכא תרוייהו לריעותא וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל. וכן כתב הרא"ש בתשובותיו כלל נ"א בהאי עובדא דמכליל בן מלול וא"כ בנ"ד איכא למימר דלא שכיחי שיירתא ואע"ג דהוחזקו תרי יהושע לישתרי. הרי יש שחולקים שם אדברי הרא"ש לטיבותא כי הרא"ש לא הכריח זה אלא מדברי הרי"ף שאל"כ תקשה לך דברי הרי"ף שפסק הכא דרבא ובפ' כל הגט פסק כלישנא בתרא דר' זירא דבחדא לריעותא כגון שהשיירות מצויות אע"ג דלא הוחזקו חיישינן וחילק הרא"ש דבגט יש להחמיר כיון דאפשר לכתוב גט אחר אבל בעובדא דיצחק ריש גלותא פסק להקל משום דאי חיישינן לתרי יצחק א"כ צריכה להתעגן כל ימיה אבל נ"י פי' שם הסוניא בפ' האשה שלום באופן דלא תקשי מידי וכן הריב"ש בתשובה כתב בשם הרמב"ן והרשב"א דבעינן תרתי לטיבותא ופירשו הסוגייא כפירושו של נ"י וכן משמע מכל דברי האחרונים דסתמו דבריהם דכשהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר חיישינן אבל ע"י בדיקה שיבדקו כל בני העיר אפילו בנ"ד יש להתיר ואין לחלק מלהחמיר שם אביו בעינן שיזכיר שם עירו אבל כשמזכיר שמו ושם אביו לא בעינן שיזכיר שם עירו מ"מ נשמע מדבריו כשמזכיר שמו ושם עירו אע"ג שלא הזכיר שם אביו משיאין אשתו כשלא הוחזקו בעיר שנים ששמם כך וה"ה דע"י בדיקת בני העיר משתרי וכ"כ בהדיא בשלטי הגבורים בפרק האשה שלום וז"ל ואם אמרו העדים יוסף בן שמעון מת ולא ידענו מאיזה עיר היה אע"פ שלא הוחזק יוסף בן שמעון אחר בעיר הזאת חוששין ליוסף בן שמעון אחר בעולם ואין מתירין אשתו של יוסף בן שמעון הידוע לנו ונראה בעיני שאם הזכירו שם עירו אע"פ שלא הזכירו שם אביו אם לא הוחזק אחר כיוצא באותה עיר כגון שהיה מיוחד בשמו מתירין את אשתו ואם לא היה מיוחד בשמו צריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו ואם הזכיר שמו ושם עירו ולא הזכיר שם אביו מפשפשין באותה העיר ואם לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא תנשא אשתו עכ"ל. הרי לך ממש כנ"ד ומבואר בהדיא שמתירין אותה להנשא ע"י שיפשפשו באותה העיר כו' וכ"ש בנ"ד שיש לצרף עוד לזה ההוכחה שהזכירו העדים וז"ל ער איז איין שיינר שניצר גיוועזן כו' עד מיין פאטר איז איין שיינר קנעפ מאכיר גיוועזן וגם הוזכרו קצת סימנים בגופו אע"פ שאינם סימנים מובהקים שאמרו ער האט איין געלין בארט גיהאט אונ איין שטופליק פנים ודוגמא זה התיר מהרי"ק שורש קפ"ד ע"י ההוכחות אפי' לא הזכיר שם עירו כי אם שם מדינתו ארץ רוס"י כמבואר שם ומאחר שהוגד לנו שהאשה עגונה היא יושבת כעת הזאת בק"ק פוזנא תחת בית דינך היפה דהדרת כ"ת וגם הרבה שיירות מצויות מפוזנ"ן לפרא"ג שלחנו העדות ליד כ"ת כדי שע"י מעכ"ת יוגמר היתר האשה העגונה כנ"ל אם כ"ת יסכים לדברינו ודבר זה יפתח בקטנים ויסתיים בגדולים כמעכ"ת נאם מאיר כו':

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה