מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה נב
צבי חמיד ורגיג אהו' האלוף המרומם ר"מ נ"י פ"ה מהר"ר הירש יצ"ו. ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום על אשר דרשת מאתי על מעשה שבא לידך באשה שראתה דם מחמת תשמיש מיד שלא היה לה שהות אפי' בכדי שתרד מן המטה. וזאת אירע לה כמה פעמים יותר מארבעים וחמשים פעמים להורות למעלתך אם יש לאשה זו היתר ע"י בדיקת שפופרת של אבר וכו' וכדברי הפוסקים כדעת התו' שגם אם רוצה לבדוק עצמה ע"י בדיקה זו תחת בעלה הראשון אחר ששמשה ג' פעמים הרשות בידה. או נאמר שלא אמרו זה אלא בשלא שמשה וראתה תחת בעלה הראשון כ"א ג"פ אבל בנדון זה ששמשה וראתה יותר מארבעים וחמשים פעמים לא תועיל לה בדיקה תחת בעלה הראשון אלא ע"כ יוציא ויתן כתובה כי נסתפחה שדהו זה תוכן עיקר השאלה אף שאין זה לשונך אלא שמכ"ת צירפת לזה שדנת את האיש הזה כעובר על דת שבא עליה שלא כדין ודעתך נוטה לאיסור שלא יהא להם תקנה אלא שיוציא ויתן כתובה:
תשובה כבר הסכימו רוב המפרשים והפוסקים גם האחרונים לסמוך על דעת התוספ' בשם ר"ת בפרק התינוקות בהאי סוגיא. דאההיא דברייתא דהרואה דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונת ושנייה ושלישית וכו' דא"ל לר' יוחנן ותבדוק עצמה בביאה שלישית ואילך תשמיש ע"י בדיקה ולמה תתגרש. מתוך לשונו משמע דאסור לראשון אף בבדיקה וכו' עד ור"ת מתיר לראשון בבדיקה והביא ראייה מהירושלמי והתוספות כדאיתא שם בתוספות ע"ש. (ביאור הסוגיא דפ' התינוק הרואה דם מחמת תשמיש וכו' לפי סברת ר"ת) ולפי סברת ר"ת פי' בגמ' סוגיית המקשה הכי ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל הראשון ולמה תהא מותרת לשני בלא בדיקה כיון דהוחזקה כבר לראות ג"כ מחמת תשמיש ומשני לפי שאין כל האצבעות שוות פי' ולכך אין חזקת הראשון חזקה לשני כמו שפי' הרא"ש שם שפירוש זה ממש הוא פי' התוספות לפי סברת ר"ת שהרי התוס' כתבו בסיום דבריהם וא"ש לפי' ר"ת דפירכא קמייתא הוי כמו פירכא שנייה דפריך בתר הכי ותבדוק עצמה בביאה ראשון של בעל שלישי ולמה מותר לבא עליה ביאה שנייה בלא בדיקה כיון דכבר ראתה בביאה ראשונה של בעל שלישי והוחזק' בג' אצבעות וה"נ פריך בפירכא קמייתא ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל ראשון ר"ל שתהא אסורה לשמש בלא בדיקה אפי' לבעל שני כמ"ש הרא"ש. ואם כן אינו כאשר עלה על דעתך שכתבת שהרא"ש עשה פשרה בין פרש"י ור"ת וכתבת על הגמרא שאינה סובלת פירוש זה אלא פירושו של הרא"ש הוא ממש פירושו של ר"ת. גם הרב המגיד כתב בסוף שאפשר שהרמב"ם מפרש כן שיטת המקשה ע"ש:
גם מה שכתבת וז"ל ותימה לכל הפירושים שסוברים דרש"י סבר שאינה יכולה לבדוק בבעל הראשון ומי יימר שרש"י סובר כן מה שפירש"י ולמה תתגרש מזה לא מצי למדחי מיניה כי הוא פי' לפי סברת המקשן דפריך ותבדוק. אבל לפי המסקנא דמלתא שהשיב לפי שאין כל האצבעות שוות גם הוא מודה שיכולה לבדוק ולא תקנו לה חכמים בדיקה אלא כדי להקל עליה שלא תתעגנה ואם היא אומרת שאי אפשי בתקנת חכמים הרשות בידה עכ"ל. ואין דבריו כ"ת מובנים לי שהרי גם השינויא שהשיב ר' יוחנן לפי שאין כל האצבעות שוות פירוש רש"י ושמא בבעל אחר לא תצטרך בדיקה ומוטב שתתגרש ותתקן ולא תבא לידי כרת הלכך מתגרשת עד שתוחזק בג' אצבעות עכ"ל הרי שפרש"י בהדיא שאף לפי המסקנא שהשיב ר' יוחנן היא מתגרשת דוקא מבעל הראשון פן תהיה בשגגת כרת וכמ"ש המרדכי על פרש"י ומבואר הוא שרצונו של רש"י לומר הקילו חכמים שתסמך על הבדיקה אלא כשכבר נשאת לג' אנשים והוחזקה בג' אצבעות ואין לה עוד שום תקנה להנשא לאחר:
אז תקנו לה חכמים בדיקה אבל קודם שתוחזק שיכולה להנשא לאחר לא הקילו שתסמוך על הבדיקה אלא שתתגרש ותנשא לאחר וכפי' זה כתב ממש הה"מ פ"ד מה' א"ב בשם מקצת הצרפתים הדורכים בשיטת רש"י. (השנה על הב"י בביאור כוונת רש"י בסוגיות הגמרא דהרואה דם וכו'). ובאמת שהב"י לאחר שכתב שהתוס' והרא"ש כתבו שמפרש"י משמע שאסורה לראשון אפי' בבדיקה. והם הסכימו להתיר לראשון בבדיקה וכו' כתב ולע"ד גם דברי רש"י אפשר להתפרש כן עכ"ל. אבל אני איני רואה בדברי רש"י שום אפשרות שיתפרשו כן אלא כמו שכתבתי. ונחזור לעניינינו ונאמר שרוב הפוסקים מסכימים לדברי ר"ת ואף שהרב המגיד פ"ד מה' א"ב אף על גב שבתחלת דבריו כתב על דברי הרמב"ם שמדבריו משמע שהוא סובר שאין בדיקה מועלת לה לעמוד עם בעלה אלא תתגרש גם משלישי בין בשני בין בשלישי כו' ר"ל שגם בשלישי אינה מועלת בדיקה להתירה לשלישי כיון שכבר הוחזק בה אלא תתגרש משלישי ואחר כך תבדוק ואם לא נמצא דם בראש המכחול מוכיחין הדברים שנתרפאית ותנשא לרביעי דהכי משמע מלשון הרמב"ן שכתב נשאת לשלישי וראתה דם כך בשעת תשמיש שלשה פעמים הרי זו תתגרש ואסורה להנשא עד שתבריא מחולי זה כיצד בודקת עצמה לידע אם נתרפאית מחולי זה אם לא נתרפאית מביאה שפופרת וכו' מבואר בדבריו שאף משלישי תתגרש ואחר כך תבדק הלא סיים הרב המגיד בסוף דבריו וכתב ומ"מ דעת הרבה מן המפרשים הוא ומכללם הרשב"א והרמב"ן וז"ל שכל זמן שהיא רוצה לבדוק עצמה בודקת וכו' בין בראשון בין בשני. ולא הזכירו בברייתא תתגרש אלא לומר שהיא מותרת לשני ולשלישי בלא בדיקה אע"ג שהוחזקה עם הראשון לראות מחמת תשמיש שלו לפי שאין כל האצבעות שוות זהו דעתם ז"ל ועיקר עכ"ל. הרי שגם הרב המגיד תפס דעת המפרשים כדעת ר"ת לעיקר וגם בתשובת מיימוני השייכים להלכות א"ב מביא שם תשובת ריצב"א שפסק להתיר בבדיקה אפי' לראשון וכתב ואעפ"י שנמצאת בהלכות נדה דרב סעדיה גאון וכו'. עד ונוטה פירושו אחר פי' הקונטריס. אעפ"כ לא אסמוך ע"ז לאסור שהרי כבר יצא מעשה לפני ר' יעקב והתיר לאשת רבי יהודא מקשט"ל וילי"ן ועליו אני סומך והבא לאסור אין שומעין לו שכבר יצא הדבר להתיר ובסוף דבריו כתב דעל היתר דבדיקת שפופרת ראוי לסמוך אפי' לבעל נפש ובא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד התירו לו ליחד ולא התירו לו לגרש עכ"ל. ואף על גב שהראב"ד כתב והביאו הרא"ש בפ' התינוקת ועכשיו אין אנו בקיאים בבדיקה וכו' הלא הרא"ש דחה שם דבריו בטוב טעם ודעת. וגם מהר"ם פדוא"ה שהוא אחרון דאחרונים כתב בסי' י' וז"ל ואשר נסתפק מעלתך אם יש לחוש לדברי הרמב"ן שאמר שאין בודקין בזמן הזה מנהגא לא ידענא וכו'. אמנם מעשה בא לידינו בעיר הזאת זה שנים רבות עברו ועלתה הסכמתינו לבדוק כדברי הרא"ש. אשר הפיח בדברי המחמיר באלה אך לא עלתה בידינו כי אמרה האשה אח"כ שנתרפאה ואף כי עבדה איסורא לשמש ולנסות יותר שלא ברצון חכמים מה שעבר עבר כי כלתה החררה עכ"ל ועתה בנ"ד נמי שמעלתך כתב בלשון השאלה וז"ל וכך היא המעשה הנה כבר עבר הזמן זה שנה תמימה כאשר עלתה מטבילתה להיות עמו כדרך כל הארץ. ומיד אחר התשמיש וכו' מצאה דם נדה בין הזרע וזאת היתה בכל פעם בשעת תשמיש דוקא יותר מארבעים וחמשים פעמים עכ"ל. והנה מעלתך לא פרשת דבריך אם בשעת שבאה האשה לפניך אמרה שכבר שמשה אחר זה ולא מצאה דם כי כן משמעות לשונך שארבעים וחמשים פעמים ראתה מחמת תשמיש ואח"כ שמשה ולא ראתה או אם ר"ל שעדיין לא פסקה מלראות בכל פעם שמשמשת. ואם כבר פסקה אע"ג ששמשה ארבעים וחמשים פעמים באיסור שלא ברצון חכמים ועבדא איסורא מה שעבר עבר כמ"ש מהר"ם פדוא"ה הנ"ל ומותרת לבעלה. ואם הוא בענין שעד עתה לא פסקה כלל אלא שבכל פעם מצאה דם מ"מ יש לה תקנה ע"י בדיקת שפופרת כדעת ר"ת כמו שהוכחנו למעלה. ומה שמעלתך רצית לחלק ולהחמיר בנדון זה שלא תועיל לה בדיקה בשביל שראתה מחמת תשמיש יותר מארבעים או חמשים פעמים אין לחוש לסברא זו כלל כי מה לי שמשה ג' פעמים וראתה או שמשה חמשים פעמים שהרי כך היא נקראת מוחזקת רואה מחמת תשמיש בג' פעמים כמו בחמשים פעמים ואם בשביל שעבדה איסורא ושמשה יותר מג' פעמים שלא ברצון חכמים נקנס שלא תועיל לה בדיקה לא מצינו קנס זה בכל הגמרא והפוסקים כי לא אשתמט שום פוסק או מפרש לומר ולפרש שאם שמשה עם בעל השלישי יותר מג' פעמים וראתה שלא תועיל לה בדיקה וא"כ ה"ה בעל הראשון לפי סברת ר"ת שאנו תופסין אותה לעיקר אין חילוק וכן משמע מדברי מהר"ם פדוא"ה שכתבתי לעיל. שהרי כתב ואף כי שעבדה איסורא לשמש ולנסות יותר שלא ברצון חכמים מה שעבר עבר וכו'. וע"כ ר"ל ששמשה יותר מג' פעמים כדי לנסות אם עדיין רואה היא מחמת תשמיש ומסתמא שלא מיירי שנתרפאית מיד בשימוש רביעי ואעפ"כ כתב בתר הכי מה שעבר עבר ומותרת לבעלה כיון שאנו רואין שנתרפאית וה"ה כשאנו רואין ע"י בדיקת שפופרת שנתרפאה אע"ג ששמשה כבר יותר על ג' פעמים מותרת לבעלה כי אין שום סברא לחלק וזה נ"ל פשוט בתכלית הפשיטות אך בזה אני מסתפק אם ימצא בעירכם מי שיכול להתעסק בבדיקה זו. ועל הכל עיני כ"ת הרואות לשקול במאזני השכל והדעת ועכ"פ צריכין האיש והאשה זו כפרה על מה שעבר לפי ראות עיני המורה זהו הנראה לע"ד בתכלית הפשיטות ואפסיק ואומר שלום מא"ה נאם הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה ז"ל ה"ה חתן המלך הגאון מהררי"ץ כ"ץ זלה"ה: