אור ברסלב

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה נ

שאלה מט

בהיות בשכבר ביומא דשוקא שעבר יצא הכרוז קול הקורא בחיל בהסכמת חכמי דורינו שלא יתעסקו שום משא ומתן בסתם יינם. ועל פי הדברים האלה שלחתי פיתקא דהזמנתא ליושבי ק"ק רימונאב שהיא אחת מהקהלות השייכים לאגפינו שיבאו לכאן ק"ק קראקא להזהיר על ככה. והנה באו אלי עקרי ק"ק הנ"ל והציעו דבריהם בפנינו באמרם שא"א להם להסתלק מזה אשר מימי קדם המה נשתרשו במשא ומתן זה עם ההגריאי"ם היושבים בקצה גבולם ותמיד נשארים בהם חובות אצלם ומוכרחים לקחת מהם יין בחובותיהם. זאת ועוד אחרת שאם ימנע מהם משא ומתן זה לא יהיה להם שום מחיה ופרנסה כאשר הם יושבים על הספר קצה גבולם ארץ הגר"י ואין להם שום משא ומתן זולת זה כאשר העידו עליהם אנשים שלמים וכן רבים ואם יאמרו שיניחו את מקומם ויבטלו מהיות קהלה ויעקרו דירתם וילכו להם כל אחד באשר ימצאו הלא ידוע שהשר שלהם הוא איש פרא ידו בכל ואינו בצד האפשרי שיוכלו לצאת ולברוח מתחת יד רשותו. וכבר עלה ג"כ בדעת הקדמונים. הלא המה רבנים קשישי שהיו מנהיגי קהלה זו שהיתה ג"כ ק"ק רימונא"ב תחת יד בית דינם למחות בידם משא ומתן זה כגון הגאון מוהר"ר משה איסרלש ומ"ו חמי הגאון מהר"ר יצחק כהן והגאון מהר"ר יוסף כ"צ והגאון מהר"ר שלמה ז"ל כאשר שמעו הצעת דבריהם הניחו להם כי המה ראו בעוז שכלם שהיא גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד בה. ע"כ היו הגעת דבריהם:

והנה בשמעי תוכן דבריהם לא מפני זה נעתרתי להם אבל עכ"פ אסרתי להם לקנות לכתחלה סתם יינם כדי להרויח אך מ"מ הנחתי להם מקום להתגדר ולהתפרנס בו דהיינו שלא למחות בידם להביא סחורות מלובלין ומשאר הירידים ולתת להם בהקפה וחוב להגריאי"ם ע"מ שיפרעו להם במזומנים ובהגיע זמן פרעון ולא ירצו הכותים לשלם להם במזומנים ויהיו מוכרחים ליקח מהם סתם יינם יקחו מהם. וידעתי גם אנכי שגם זה יקשה בעיני בעלי הוראה מטעם שהוא דומה כאלו קונים לכתחלה בהערמה. מ"מ מחמת טעמים המבוארים בדבריהם למעלה אמרתי למשוך ידי מלמחות להם לגמרי ומלמנוע מהם העסק מכל וכל מאחר שהוא איסור דרבנן ומפוקפ' בידי הפוסקים שהרי כתבו התוס' והרא"ש בשם רשב"ם ובשם רש"י שכתב על שם הגאונים שבזמן הזה אין איסור הנאה במגע כותי וכו' ועליו סמכו בהרבה מקומות ליקח יין מן הכותים בחובות והביאו הטור ריש הלכות י"ט וכתב מהר"ם מפדואה בתשו' סי' ע"ז דמגע כותים לאו דווקא אלא הוא הדין בסתם יינם ומה שנזכר מגע כותים הוא ע"ד ההעבר' להיות מקור ההיתר מן ראיה של תינוק בן יומו שעושה יין נסך במגעו לאסור בשתייה ולא בהנאה וכן הכותי בזמן הזה אין יודעים בטיב ע"ג ומשמשיה ואין רגילים לנסך. וכתב עוד שמדברי רבותי' הצרפתים הקדמונים שמביא הסמ"ג והמגיד משמע שפוסקים היתר הנאה אף שלא במקום הפסד כי התירו סתם יינם סתם ולא נזכר בדבריהם בשום מקום הפסד. וגם נר' לו' שהגאונים אין מחלקים לומר דוקא לקבל בחובות בי דינא קאמרי ואינם מסופקים אך פוסקים שאין כאן איסור הנאה בזמן הזה. ומה שמסיימין ועל זה סומכין לגבות יין בחובות הם דברי התוספות ולא דברי הגאונים כי הם לא היו מסופקים אך הבאים אחריהם בהיותם מסופקים לא הלכו אחריהם אלא במקום הפסד עכ"ל. ומכאן יצאו דברי מהר"ם איסרלש בהנהותיו שכתב וז"ל ולכן מותר לגבות בחובות מן הכותים סתם יינם כו'. וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה ומסר אבל לכתחלה אסור לקנותו להשתכר בו ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר עכ"ל וגם הרא"ש אעפ"י שכתב דאין ראיה ברורה להתיר סתם יינם בהנאה מ"מ לא רצה לאסור משום הנח להם לישראל וכו'. ואעפ"י שמהר"ם ז"ל מפדו"אה לא התיר בסיום דבריו אלא במקום הפסד שכבר קנו וכו' אך לא יוסיפו. וכן מהר"ם איסרל"ש כתב וטוב להחמיר גם אני אומר שהוא טוב להחמיר במקום שהצבור יכולין לעמוד בה כי הרבה חששו חכמים משום פרנסתיני כמו שמצינו שהתירו למכור בזמן הזה בהמה גסה לכותים כמו שהוא בתוספ' והרא"ש וז"ל והאידנא נהגו היתר בכל. וכתב ר"י הטעם לפי שבימיהם היו דרים הרבה יהודים ביחד והיו יכולין למכור זה לזה אבל האידנא שמעט יהודים דרים במקום אחד ואי לא מזבינ' לכותים איכא פסידא. והביאו הטור י"ד סי' קנ"א וכתב הב"י דכתבו דכה"ג קאמר התם בגמרא א"ה אפי' חטי ושערי לא נזבן להו אמר רב פפא לא אפשר ה"נ לא אפשר וכן התירו אפי' ריבית דאורייתא לעכו"ם אפי' ביותר מכדי חייו וכן שאר משא ומתן עם הכותים ולא חששו שמא ילמד ממעשיו משום שא"א לנו להשתכר בשום מו"מ אם לא שנשא ונתן עמהם. ואף שיש קצת לחלק מ"מ מכל הני טעמים אמרתי שלא למחות בידם לעשות הקפו' ע"מ שיפרעו להם במזומנים ולקחת סתם יינם בפרעון לזמן הפרעון אם לא יכלו להתפרע מהם בענין אחר ולצאת בעקבי הרא"ש ז"ל שכתב הנח להם לישראל וכו' וכן כל הני קשישי הקדמונים שהיו לפנינו שלא מחו בידם כלל וכ"ש בענין שכתבתי. ובענין השתייה גדרתי הפרצה בכל מיני עונשין וחומרות מכל מה שהפה יוכל לדבר כל הנ"ל כתבתי לתקן פרצי פריצי עמינו המקילין בעניינים כנ"ל הנלע"ד כתבתי וחתמתי. נאם מאיר הקטן והצעיר וכו'

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה