מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה מד
על דבר המקרה בלתי טהור שקרה בק"ק בריסק דליטא להגאון מוהר"ר בינש ז"ל המעשה שהיה כשהיה וכאשר אותו האיש הציע דבריו בפנינו בעת שבא לקבל דינו איך שהוא בא לנקש על פתח הרב ז"ל בחצר כדי לבקש על נפש נער אחד מקרוביו ומיודעיו להליץ בעדו להקל מעליו מתח דינו שפסקו עליו כידוע. והנה הרב הנ"ל נבהל וחשב שאותו האיש בא לעשות עמו רעה לקחת נקמתו ממנו ומיראתו נעל בעדו פתח החדר ונשא תיבה אחת משא כבד והניח לפני פתח החדר ובסבת זה נחלה ונפל למשכב ואף שהלך אחר זה יום או יומים על משענתו בחוץ וקבל רפואות מרופא נכרי אחד וסוף נפטר וחיים לכל ישראל ולרבנן שבק:
תשובה לעניות דעתי נראה שאין לאיש הזה כלל דין רוצח ואפי' גרם מיתה ליכא כאן דהא איהו לא עבד מידי ולא דמי לשיסה בו את הכלב או שיסה בו הנחש או כפתו וסוף החמה לבא או סוף הצנה לבא דההוא מקרי גרמא דהתם עשה דבר מה אבל בנ"ד אפי' גרמא ליכא ולא דמי להא דאיתא בפ' החובל דף צ"א בברייתא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים דהכא איהו אבעית נפשיה ואין עליו דין עונש אלא שע"י נתגלגל הדבר ויש לדמותו להא דכתב מהר"י וויי"ל בסימן קנ"ה וז"ל מ"ש איך שבשליחותך נהרג ר' עזרי הי"ד גרסי' ב באגדות חלק אמר הב"ה לדוד עד מתי יהא עון זה טמון בידך ע"י נהרג דואג ואחיתופל ונוב עיר הכהנים ושאול וג' בניו רצונך יכלה זרעך או תמסור ביד אויב כו' אלמא אע"ג דדוד המלך מ"ה לא פשע במידי רק שעל ידו באו לתקלה אפ"ה נענש כ"ש הכא שבשליחות' בא אליו הרעה הזאת דאיכא למיחש לעונש יסורין ע"כ טוב שתקבל עליך יסורין כגון תענית מ' יום. ואם יש לו בנים קטנים וכו'. ותנצל מצוקה וצרה עכ"ל. וא"כ בעובדא דידן יש ג"כ לומר שמחויב לקבל עליו עונשים מאחר שבסבתו באה הרעה הזאת אבל מ"מ יש לחלק דהתם אותו נהרג לא גרם המיתה לעצמו וכן כל אותן שנהרגו ע"י דוד לא פשעו ולא גרמו מיתה לעצמם משא"כ בנ"ד וגדולה מזו כתב מהר"ש לורי"א ז"ל בתשובותיו סי' צ"ו על מעשה שאירע בימיו על אחד שרדף אחר נער אחד להכותו וליסרו ואותו הנער רץ מפניו ונפל בגומא אחת ונטבע בה ומת ופטרו מלהצריכו לקבל תשובה מטעם שהנער גלגל המיתה לעצמו כי מי כפה אותו לקפוץ בגומא ואף שהי' נרדף מ"מ היה לו להתבונן לאיזה מקום יברח ע"ש. כ"ש וכ"ש בנ"ד כמובן מעצמו מ"מ מאחר שהאיש הזה חושש לעצמו ורוצה לקבל עליו עונשין יסורין על שהאלהים אנה לידו מקרה כזה כאשר יאמר משל הקדמוני לכבות נר ישראל בעו"ה אסדר לו דרכי התשובה כאשר יורוני מן השמים. ויואל משה. לקבל עליו מדת הדין הקשה על שע"י נכבה נר ישראל ונגנז ארון הקדושה. אף שלא היה בידו עון ולא פשע. ולא מחשבת רשע. ושב ורפא לו וה' אליו ישע ומכל צרה וצוקה יהא נושע:
בראש יתענה ארבעים יום רצופים. ואח"כ יתענה בכל שבוע ג' ימים ולא יאכל בשר ולא ישתה אפי' שכר בכל יום התענית ולא ישכב על כרים וכסתות משך שנה תמימה חוץ מן השבתות וי"ט ולא ירחץ גופו ולא יחוף ראשו כ"א פעם אחד בחדש:
מיד שיבא לק"ק בריסק ישכב תתת מפתן ב"ה בשעת יציאה מב"ה ויניח לדרוך עליו. ישב שנה תמימה אחורי דלת ב"ה. וילך בכל חדש פעם אחד עם עשרה בני אדם וישתטח על קבר הגאון ז"ל בבכיה וצעקה ויבקש ממנו מחילה כן יעשה עד כלות שנים עשר חדש לא יבא לשום סעודה ושמחה בעולם ולא לשום טיול ושחוק ותענוג עד כלות שנה תמימה. יתענה עוד כל בה"ב עד כלות ג' שנים לא ישתה שום שכר וכ"ש דבש ויין שרף דרך שכרות עד חמש שנים לא בסעודת מריעות ולא בביתו. אחר יציאת ב"ה ילקנו השמש בינו לבין עצמו מלקות ארבעים בכל יום ב' דהיינו פעם אחד בשבוע עד כלות י"ב חדש ואחר שיקיים כל זה הנני גוזר בגזרתינו הקשה גזירת נח"ש על כל מי שיביישנו בדברים לקרותו רוצח או אונאת דברים הדומים לזה והעובר יחוש לעצמו מחויא דרבנן כה דברי הטרוד מאיר כו':