אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה כז

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה כז

שאלה כו

למרבה המשרה ולשלום אין קץ לאיש אשר המשרה על שכמו. ה' אלהים עמו. נודע בשערים שמו האלוף המופלג ר"ג ור"מ מהר"ר וואלף יצ"ו ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום. על אשר דרשתני אודות הכשות שהתליעו בגבולכם והדבר הפסד מרובה:

תשובה הנה דרשתי וחקרתי מאנשים המתעסקים בבישול שכר והמשקים המצויים במדינות אלו והגידו לי שבישול השכר כך דרכו שאחר הבישול שופכים השכר לתוך קופה גדולה ואחר כך מבשלין דוד אחד גדול שכר ונותנים לתוכו הכשות מדה או שתים כפי צרכם ומבשלים אותן הטיב הטיב ומהפכין אותן ומגיסין בהם בתמידות באופן שיתבשלו היטב ואחר כך נותנים סל העשוי לכך על אותה הקופה ושופכים הכשות המבושלות לתוך הקופה ומסננים דרך אותו הסל והשכר המבושל עם הכשות יורד למטה והכשות נשארות למעלה ואף נופלות לתוך הקופה אחת או שתים כששופכים אחר כך השכר לתוך החביות צף ועולה כל דבר הקל למעלה חוץ מן החביות עם הרתיחה ואם דבר כבד הוא נופל למטה ומתערב עם השמרים:

ומעתה נ"ל שאותן הנמלים הקטנים והם בריה קלה ורכה בלתי ספק שהם נימוחים תוך בישול הכשות וכשמגיסין בהם והם בטלים בששים אף שהיא בריה שהוא נימוח כמבואר בכל הפוסקים דוגמת מה שהתיר בתרומת הדשן לטחון החטים המתולעים והן בטלים בס' בקמח. והא דהצטרך לרקד הקמח אחר כך לאור היום הא כתב תשובתו בצדו שהוא מחמת שמא נפלו בקמח תולעים שמתו מהבל ואבק הקמח דרחייה ר"ל שלא נטחנו ולא נתבטלו רק נמצאים בעין מה שאין שייך זה בנ"ד ולכך הם בטלים בס' ואף אם לא היה באותו דוד שנתבשלים בו ששים כנגדו יש לסמוך אדברי הרשב"א והטור י"ד מביאו סימן ק"ד וז"ל דברים המאוסים שנפשו של אדם קצה בהן כנמלים וזבובים ויתושים שכל אדם בודל מהן למיאוסן אפילו נתערבו בתבשיל ונמחה גופו לתוכו אם ההיתר רבה עליו מתירו וכתב ב"י שכן כתב רבינו ירוחם בשם הרא"ש והרמ"ה ותמה על ש"ד והטור סימן ק"ז שהצריכו ס' בזבוב ע"ש ואף אם לא היה ברור כ"כ שהם נימוחים לגמרי יש לסמוך על מה שמסננים אחר כך הכשות דרך הסל אף על גב שאינו חשוב כ"כ כסינון בגד מ"מ הסברא נותנת שאם נשאר קצת מהם בעין הם נשארים למעלה על גבי הסל עם הכשות ונדבקות בהן מאחר שאין שופכים השכר הצלול תוך הסל כי אם כאשר הוא מעורב עם הכשות והטעם הוא בטל בס' כדלעיל וגם יש לסמוך על הסברא שאומרים שאף אם ישאר בו מהן קצת מה א"א שלא יעלו חוץ מן החביות עם הרתיחה או יפלו למטה לתוך השמרים באופן שהשכר נשאר צלול ונקי וסברא זו יותר היא חשובה לסמוך עליה מאותה סברא שכתב בת"ה ששמע מקילין בחטים שהתליעו מטעם שאין דרך כלל שיטחנו התולעים כי כששופכים החטים בתוך האפרכסת. כל תולעים שיש נקב לפניהם שיכולים לצאת רוחשין ובורחין לחוץ כו' מפני קול ונדנוד הרחיים שזו היא סברא רחוקה יותר בפרט אין אנו מתירין הכשות עצמן שבהן התולעים כ"א המשקה והדבר זה אפשר לבחון ולנסות אותו פעמים ושלש לאחר בישול השכר והסינון ואחר הרתיחה לראות ע"י סינון בגד אם נשאר מהן בעין בשכר שלא נמחה או שלא עלה לחוץ. ולפי זה אפילו על ידי ישראל היה מותר ולא נצטרך למוכרן אותן לעכו"ם שאין זה מבטל איסור לכתחלה. כי אין כוונתינו לבטל כמו שכתב ת"ה גבי חטים שהתליעו וכמו שכתב הב"י בשם א"ח מעשה שנפלו נמלים בכלי הדבש והורו שיחמם הדבש עד שיהא ניתך וכו' ואין כאן משום מבטל איסור שאין כוונתינו אלא לתקן הדבש עכ"ל. אבל מ"מ פשיטא דיותר טוב הוא למוכרן לעכו"ם כי אינו דומה דבר שנתבטל על ידי עכו"ם לנתבטל על ידי ישראל כמו שכתב בהג"ה בש"ד שער א' אלא שבאמת אם היו כל אותן הכשות נתבשלו על ידי ישראל היה בקל למצוא היתר לזה דהיינו לצוות לאותם בעלי בתים המתעסקים בבישול שכר הידועים לכם שבעת שיבאו לסנן הכשות דרך הסל שיניחו גם כן בגד על הסל ואז היו כל החששות מתוקנות. ואם היה דבר זה אפשר לתקן גם כן כשנתבשל על ידי עכו"ם היה טוב מאד. אבל מה שכתב מכ"ת לסנן המשקים בכל פעם ופעם הוא דבר שאי אפשר ליזהר בו:

ומה שכתב כ"ת וז"ל ותו דאף בלא סינון נמי יש להתיר דהא הוי ס' דהא אף על פי שיש בודאי תולעים בכשות מ"מ במשקה לא ראינו. ואנו מתירין לשתות המשקה ואף על פי שהוא ספק הרגיל כיון שבכשות יש תולעים ודאי יש במשקה גם כן תולעים לא גרע מפולין ועדשים שהוא גם כן ספק הרגיל וכתב הרשב"א ומייתי הטור סימן פ"ד עבר ובשל תוך י"ב חדש בלא בדיקה אם יכול לבדוק בודק ואם לאו הכל מותר ומביא הב"י טעמו וז"ל. ועוד דהרי יש כאן ב' ספיקות ספק היה שם רחש ספק לא היה. ואת"ל היה שמא נימוח כל אלה דבריך. ותמוהים בעיני דמה ענין זה לכאן דהרשב"א איירי דאין ידוע לנו שיש בהן שום תולעים אלא שכתבו הפוסקים שכל פרי שדרכו להתליע במחובר אסור לאוכלו תוך י"ב חדש והביאו ראי' מהא דאמרינן הני תמרי דכדא לבתר י"ב ירחא שת' שריין כפי שפירשו הר"ן שאינו אלא חשש שחששו למיעוט המצוי. על זה כתב הרשב"א שיש להתיר כשיש עוד ספק שמא נימוחו אבל בנ"ד שודאי נמצא בהן תולעים מה ספק שייך כאן וק"ל וכמו שכתב הרשב"א בתשובה סימן קי"ג דכל שהוחזק בתולעים צריך בדיקה לצאת מאותה החזקה ובנדון זה גם המשקה הוחזק בתולעים כאשר הגידו לי שהם נראין בעין בתוך הכשות וקצתם פירשו. והנלענ"ד משום הפסד מרובה כתבתי ומשום שהוא מעוות שלא יוכל לתקון וא"א למנוע שתיית המשקים מההמון ואם הכשות שנמצאים בידי ישראל תולעות בלתי ספק שגם הנמצאים ביד עכו"ם הם כן ומוטב שיהיו שוגגים וכו' על כן יש לסמוך על מה שכתבתי. כה דברי הטרוד מאיר בן מהר"ר גדליה זלה"ה כו':

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה