מהרם חלאווה על פסחים· רבנו משה חלאווה
פרק שני - כל שעה · דף לח:
מצה הנאכלת לשבעה יצתה זו שאינה נאכלת לשבעה אלא ליום ולילה אי אפשר לפרש אינה נאכלת כלל אלא ליום ולילה דהיינו בשנשחט עליהן הזבח דקדשי קדושת הגוף וא"כ בעשאן לעצמו בעי לאפלוגי בין נשחט עליהם הזבח ללא נשחט. ועוד תיפוק לי דממון גבוה נינהו לכולי עלמא אלא ודאי בשלא נשחט עליהן הזבח וה"ק מצה שתהא עשייתה לשם ז' ימים יצאה זו שאינ' אלא ליום וליל'. וכן באידך דמצה הנאכלת באוני מצה הנעשית לאכול אפילו באוני יצאה זו שאינה נאכלת אלא בשמחה: