מהריל (מנהגים)· רבנו יעקב הלוי [המהרי"ל] מולין
הלכות שבת בראשית
[א] שבת בראשית הוא סמוך בכל שנה אחר הסוכות, ונקרא כן על שמתחילין לקרא בו בראשית. ומנהג בריינוס כשמגיעין בנשמת עד מי ידמה לך עומד ש"צ לפני התיבה ואומר פיוט "מי אדר והוד" ב' חרוזות ראשונות וב' האחרונות, ומסיים "מי ידמה לך ומי יערוך" כו', וקודם "שבח נותנים" אומר, פיוט "אשיתת שלוחתו", ב' חרוזות ראשונות וב' האחרונות בניגון "איך מכל אומות". ליוצר, "אל נשא ארנן". אופן, "לבעל התפארת". אמת ויציב דיו"ט. זולת, "אחשבה לדעת". יש מקומות אומר אלהיכם בקדושה למוסף.
[ב] מרחשון ר"ח לעולם ב' ימים, והשני דמונין מיניה ימי החדש אינו חל רק באחד דימי בדה"ז. ומתענין בו תענית בה"ב דימי החג. ומאחרין להתענות אותם בסוף החדש רק לסיימם קודם ר"ח כסליו להקל על הצבור בימים הקצרים. ומטעם זה מקדימין את תעניתם דלאחר פסח בחדש אייר קודם ל"ג בעומר דעדיין הימים קצרים. טעם אותן הימים וסדרן פרשתי לעיל בימים שבין פסח לשבועות.
[ג] כסליו לפעמים ר"ח ב' ימים והוא ששנת ב"ש ז"ש ה"ש הן פשוטה הן עיבור. ויום השני שמונין ימי החדש ממנו אינו חל רק באחד ימי אבגד"ו. ולפעמים הוא יום אחד והוא שנת ב"ח ג"כ ז"ח הן פשוטה או מעוברת. וכן בשנת ה"כ פשוטה או ה"ח מעוברת. וכן רק בימי אבגד"ו.
[ד] שאלה הוא זמן שמתחילין לשאל ותן טל ומטר בברכת י"ח. ולעולם הוא חל בחדש כסליו. ואנו נוהגים להתחיל הזכרתו בתפלת ערבית השייך ליום ששים מתקופת תשרי עד כאן. וכללא לזמן שאלה הוא דכמה ימים תפול התקופה אותה השנה בתשרי, כך סך ימים חל שאלה בכסליו אח"כ. והיינו כשחדשי מרחשון וכסליו כסדרן או חסרין וסימן כ"ח ר"ל אז כחן שוה. אך כשהן שלמים אז תקדים שאלה יום אחד ממנין התקופה. סימן אחר וא"ד יעלה מן הארץ פי' לעולם יום שאלה ד' ימים אחר יום התקופה כגון אם יום התקופה ביום א' יהא שאלה ביום ד', ואם תקופה ב' יהיה שאלה ה'. סימן אחר לעולם שאלה כ"ב נוימרי חדש הגוים, והסי' ב"ך יברך ישראל.