אור ברסלב
מהריל (מנהגים) הלכות יום טוב › הלכות תפלת יום טוב

מהריל (מנהגים)· רבנו יעקב הלוי [המהרי"ל] מולין

הלכות יום טוב · הלכות תפלת יום טוב

נוסח הקידוש

[א] פעם אחת חל יום טוב ו"ז והגיע ש"צ לברכו, ושאל אליו מהר"י סג"ל אם יודע לומר הפיוט יום שבת זכור. וסידרו רבינו יוסף קמחי לומר אותו במגן אבות מתי שחל יום טוב ו"ז. ואמר נכון לאומרו שם בק"ק מגנצא כי מנוחת כבוד המחבר שם בקברות. ואמר מהר"י סג"ל שראה בינקותו המנהג שגדול העיר היה רגיל להתפלל כי איקלע כן. ומנהג לומר שתי חרוזות הראשונות. ומנהג במגנצא לומר דוקא כשחל יום טוב ו"ז אז צריך להשמיע העם דנכנס שבת ואסורים תו אף בתיקון אוכל נפש. וכשיו"ט ה"ו או ז"א ליכא אז למיטעי ואין אומרים, אכן בשאר קהלות אומרים גם כשיו"ט ז"א.

[ב] מהרא"ק: א"א במה מדליקין כשחל יום טוב בשבת, ואין אנו נוהגין כן, אך אם יום טוב בערב שבת אז א"א דלא מצי לומר עשרתם ערבתם. אבל כשחל בשבת והוא עישר ועירב כרצונו ואמר כדיני'. ואין אומרים ויתן לך ביום טוב והוא מוצאי שבת.

אחד מוצאי שבת לחול, או לחול המועד או במוצאי יום טוב לחול בכולן מתפללין אתה חוננתנו. מה שאין מברכין אבשמים במוצאי יום טוב כבר פי' לעיל. אך מוצאי שבת ליו"ט מתפללין ותודיענו. במוצאי שבת וי"כ מברך בהבדלה מאור ובשמים ושאר כל הבדלות לא מאור ולא בשמים.

כל יום טוב שחל בשבת אומרים במנחה ואני תפלתי, וקורין בתורה, עכ"ל מהרא"ק.

[ג] אמר מהר"י סג"ל שכתב הר"ר זנויל ע"ה למהר"ם סג"ל על בני אדם שאינן מזכירין שבת ביעלה ויבא כשחל יום טוב בשבת, ובמרדכי לא כתב כן רק בשבת דחולו של מועד. ואז מסתבר לנהוג כן משום דבשל שבת אנו מתפללין, אך ביום טוב דכולה תפלה של יום טוב רק שמזכירין בתוכה השבת א"כ אמאי לא יזכיר שבת בכל מקום. והשיב לו שמקדם ראה כן הדין בתו' שאין לומר ביעלה ויבא שבת ביום טוב שחל בשבת. ומהר"י סג"ל [אמר] דנראה לו דרבותא נקט המרדכי, דגם אם בשל שבת מתפללין, מכל מקום לא יזכיר שבת בתוך יעלה ויבא בעבודה, אבל יום טוב ושבת שבשל יום טוב מתפללין וכולה חדא מילתא היא מתחילת אתה בחרתנו עד מקדש השבת וישראל והזמנים פשיטא שלא יזכיר שנית ביעלה ויבא, כיון שכבר הזכירו באתה בחרתנו ותתן לנו ה' אלהינו את יום השבת ואת יום כו'. מהר"י סג"ל אמר שמתוך רש"י במסכת ביצה וגם בשאר דוכתין משמע דאין להזכיר שבת ביעלה ויבא ביום טוב שחל בשבת, שלא פירש לשם אלא בהאי לישנא: אומרים ותתן לנו את יום המנוח ולבסוף מקדש השבת וישראל והזמנים, היינו אתה בחרתנו לחודייהו. ואמר מדקרא רש"י יום המנוח, סעד לבני אושטרייך שאומרים בתפלתם את יום המנוח. ופליאה היא שמניחין לשון הקרא זכור את יום השבת (שמות כ, ח). וכי תימא יום טוב נמי מתקרי שבת, מ"מ יום השבת לא מתקרי.

[ד] אמר מהר"י סג"ל מצוה לקרא ביום טוב לעמוד לתורה בעלי הבתים שהן מעמידין הקהלה לפיכך קודמין לכל אם אין ת"ח מופלג שם.

[ה] נוהגין לומר ביום טוב ותערב דוקא למוסף ולא ליוצר, וכן בתשב"ץ.

בכל רגלים בפני מהר"י סג"ל הולכים הכהנים לדוכן ליוצר כמו במוסף, ולא ידעתי מאין המנהג ששוב ראיתי באלו ארצות כלל אינן עולין רק במוסף.

[ו] שאלו את פי מהר"י סג"ל אם לחפש בשבת הסדר לקרותו למחר ביום טוב, ואמר אין שבת מכין ליו"ט, ויחפשו במוצאי שבת אחר סיום התפלה.

תוכן העניינים

מהריל (מנהגים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה