אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על חלה › אות א

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על חלה · אות א

מהרי"ט אלגזי על חלה

תנן [חלה פ"א מ"ג] אלו חייבים בחלה ופטורין מן המעשרות וכו', מעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו וכו':

גרסינן בירושלמי [חלה פ"א ה"ג] עלה דמתניתין מעשר ראשון שניטלה תרומתו, ומכיון שניטלה תרומתו לאו כחולין הוא, תפתר שהקדימו בשבולין, דא"ר אבהו בשם רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבולין פטור מתרומה גדולה, אמר ר' יוסי כתיב את כל חלבו את מקדשו ממנו, ולא חלבו וחלב חבירו, א"ר יונה כתיב והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר, בשמרח ואח"כ הפריש תרומת מעשר שבו, אבל אם הפריש תרומת מעשר ואחר כך מרחו לא בדא, כשהפריש ממנו עליו, אבל אם הפריש ממקום אחר עליו לא בדא עכ"ל, ועיין פי' הירושלמי בספר שדה יהושע ובביאור מהר"ר אליהו [פולדא] ז"ל. והיוצא מדברי הירושלמי הוא דהא דאמרינן דמעשר ראשון שהקדימו בשבולין פטור מתרומה גדולה, היינו כשהפריש תרומת מעשר אחר מירוח, דכיון דאחר מירוח חל עליו חיוב תרומה גדולה נמי, ונמצא דצריך שיפריש שני תרומות בבת אחת, פטר הכתוב מתרומה גדולה, אבל אם הפריש תרומת מעשר קודם מירוח דלא חל עדיין חיוב תרומה גדולה, אחר מירוח דחל חיוב תרומה גדולה חייב להפריש תרומה גדולה, כיון דלא חל חיוב ב' התרומות בב"א. וכמו כן אפי' הפריש תרומת מעשר אחר מירוח אם הפריש ממקום אחר ת"מ, כיון דלא הפריש ת"מ ממש ממנו חייב להפריש ממנו תרומה גדולה, כיון דאינו מפריש ממנו ב' תרומות. והרב משנה למלך בפ"ג מהל' תרומות הל' י"ג הביא הירושלמי הנזכר ועלה בדעתו להעמיס חילוק זה שחילקו בירושלמי בדברי הר"ם שם, ולבסוף כתב דליתא דאי הוה ס"ל להר"ם חילוק זה היה כותבו בפירוש ולא ברמז, והעלה דהנכון אצלו דהר"ם דחה הירושלמי מכח מתני' דפ"י דתרומות [מ"ו], דתנן היו לו חבילי תלתן של טבל וכו' יעו"ש באורך, והרואה יראה שם דאין כ"כ הכרח לדחות דברי הירושלמי ממתניתין דחבילי תלתן, כיון דאפשר לפרש מתניתין עפ"י הירושלמי כמ"ש הרב שם: ואולם לעד"נ פשוט דהר"ם דחה דברי הירושלמי מטעם דמן הש"ס דילן נראה דלא ס"ל חילוק זה כלל, דהא אמרינן בפרק כל שעה (דף ל"ה ע"ב) עלה דמתני' דקתני דיוצא י"ח במעשר ראשון שניטלה תרומתו אבל לא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, דפריך הש"ס פשיטא דכיון דניטלה תרומתו חולין הוי, ומשני לא צריכא שהקדימו בשבולין דפטור מתרומה גדולה, וגבי סיפא דקתני אבל לא במעשר שלא ניטלה תרומתו, פריך נמי פשיטא, ומשני לא צריכא שהקדימו בכרי, מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי קמ"ל כדשני ליה ע"כ. וכה"ג דמוקי רישא וסיפא דהכא מוקמינן נמי בפרק שלשה שאכלו (דף מ"ז ע"ב) מתניתין דהתם דקתני אכל מעשר ראשון שניטלה תרומתו מזמנין עליו, אכל מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אין מזמנין עליו, וכן בפרק מפנין (דף קכ"ז ע"ב) מוקמינן רישא וסיפא דמתניתין דהתם בהכי, וכן בפ' בכל מערבין (דף ל"א ע"ב) מוקמינן רישא וסיפא דמתניתין דהתם בהכי. דאם איתא כסברת הירושלמי א"כ כיון דלפי מאי דמשני דסיפא מיירי בהקדימו בכרי, ומאי דקתני ולא ניטלה תרומתו היינו ת"ג, דניטלה ממנו ת"מ ולא ניטלה ממנו תרומה גדולה, למה צריך לדחוקי נפשין דאצטריך מתניתין לאשמועינן דלא נימא כדאמר ר"פ לאביי אלא כדשני ליה, ובהכי מוקי רישא בהקדימו בשבולין וסיפא בהקדימו בכרי, בהיות דהוה מצי לאוקמי סיפא נמי בהקדימו בשבולין כגוונא דרישא, ורישא מיירי בהפריש תרומת מעשר אחר מירוח דפטור מתרומה גדולה, וסיפא מיירי בהפריש תרומת מעשר קודם מירוח דאחר מירוח חייב בתרומה גדולה, או דרישא וסיפא מיירי בהפריש תרומת מעשר אחר מירוח, אלא דרישא מיירי במפריש תרומת מעשר מיניה וביה וסיפא מיירי בדהפריש ת"מ ממקום אחר עליו, דבהכי חייב בתרומה גדולה, דבהכי הויא סיפא נמי בהקדימו בשבולין, משא"כ במאי דמוקי הש"ס דסיפא מיירי בהקדימו בכרי, דאם איתא לחילוק הירושלמי איכא למקשי אמתניתין דליפלוג וליתני בדידיה דאפילו בהקדימו בשבולין משכחת לה חיוב תרומה גדולה, אלא עכצ"ל דלפום ש"ס דילן אין לחלק כלל דכל גוונא פטור מתרומה גדולה:

וכן ג"כ יש לדקדק מהש"ס דילן דלא ס"ל הכי, דאם איתא דשייך לחלק הכי מאי דחי ליה אביי לר"פ דסבר למימר דאפילו הקדימו בכרי פטור, ממאי דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ה', הא יש לומר דבין הקדימו בשבולין ובין הקדימו בכרי שוים הם וקרא דמעשר מן המעשר דפוטר מתרומה גדולה הוא בתורם ממנו תרומת מעשר, וקרא דכל תרומת ה' דמשמע דחייב אפילו בתרומה גדולה הוא בתורם תרומת מעשר ממקום אחר, וכמו כן י"ל דקרא דפוטר מיירי בתורם ת"מ אחר מירוח וקרא דמחייב בת"ג מיירי בתורם קודם מירוח:

וראיתי לרבינו יונה בפרק שלשה שאכלו דעל מאי דמוקי הש"ס התם דסיפא מיירי בהקדימו בכרי כתב וז"ל, ואיכא למידק דמעיקרא קרי ליה ניטלה תרומתו כשניטל ממנו ת"מ ואע"פ שלא ניטלה ממנו ת"ג, ובסיפא קרי ליה לא ניטלה תרומתו מפני שלא ניטלה ממנו תרומה גדולה אע"פ שניטלה ממנו ת"מ, וי"ל בשהקדימו בשבולין כיון שלא הגיע לו שעת חיוב תרומה גדולה קרי ליה ניטלה תרומתו, שהרי ניטלה ממנו התרומה שהגיע זמן חיובה דהיינו תרומת מעשר, אבל בהקדימו בכרי שהגיעה שעת החיוב ולא הפרישה קרי ליה לא ניטלה תרומתו אע"פ שניטלה ממנו ת"מ, שהרי לא ניטלה ממנו התרומה שהגיע חיובה ליטול דהיינו ת"ג עכ"ל. ואם נאמר לפי דברי רבינו יונה דאין ראיה לסתור סברת הירושלמי ממאי דלא משני דסיפא נמי בהקדימו בשבולין, אלא דמיירי דתרם ת"מ קודם מירוח, דלא ניחא ליה להש"ס לומר הכי, דא"כ איך ברישא דמיירי בתרם ת"מ אחר מירוח שכבר הגיע חיוב תרומה גדולה קרי ליה ניטלה תרומתו כשניטל ממנו תרומת מעשר, ובסיפא קרי ליה לא ניטלה תרומתו מפני ת"ג, אף דבשעה שתרם תרומת מעשר קודם מירוח לא הגיע עדיין חיוב תרומה גדולה. מ"מ אדרבה לפי דברי רבינו יונה נראה דיש ראיה ברורה דלא ס"ל להש"ס כהירושלמי, דהא לפי דבריו ע"כ מוקמינן רישא דמתניתין בתורם ת"מ קודם מירוח, דמשו"ה קרי ליה ניטלה תרומתו כשנוטל ממנו תרומת מעשר בלבד, שהרי ניטלה ממנו התרומה שהגיע זמן חיובה, דתרומה גדולה עדיין לא הגיע זמן חיובה עד אחר מירוח, משא"כ בסיפא, ולפי הירושלמי בכה"ג דתרם ת"מ קודם מירוח חייב בתרומה גדולה אחר מירוח:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה