מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי
מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות מט
והנה כי כן יל"ע על דברי רבינו הרמב"ן שכתב וז"ל, וקי"ל דמירוח הגוי פוטר דרבי יוסי הוא דאמר הכי ור"י נימוקו עמו, הלכך גלגול הגוי נמי פוטר עכ"ל, דאמאי הוצרך לומר מטעם דר"י נימוקו עמו, תיפוק ליה דהא קי"ל דהלכה כסתם מתני', ובפרק שלישי דחלה [מ"ו] סתם לן תנא במתני' דגר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור, וכן סתם לן התם במתני' דלעיל מזה [מ"ה], גוי שנתן עיסה לישראל במתנה אם משגלגל פטור אלמא דגלגול הגוי פוטר. ואע"ג דהכא הוי סתם ואח"כ מחלוקת בברייתא, דהא איפליגו בברייתא הנזכרת בפ' רבי ישמעאל [סז, א] דפליגי ר"מ ור"י אי מירוח הגוי פוטר או לא, הא אמרי' בפרק החולץ (דף מ"ב ע"ב) דסתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם:
ואין לומר דהוצרך רבינו לטעם זה משום דהא איכא סתמא אחרינא הפך מזה דסתם לן תנא דמירוח אינו פוטר, דהא תנן בפ"ג דתרומות [מ"ט] ומייתי לה בר"פ האיש מקדש (דף מ"א ע"ב), הגוי והכותי שתרמו תרומתן תרומה, וכתב רש"י שם דסבירא ליה להאי תנא דאין קנין לגוי בארץ ישראל ומירוח גוי אינו פוטר, דהא ליתא דהא התוספות שם בד"ה הגוי דחו פירש"י, וכתבו דמיירי בתבואה שגדלה שליש ביד ישראל, ואי משום מירוח גוי י"ל שמרחו ישראל יעו"ש, ורבינו הרמב"ן בחי' שם כתב כדברי התוס'. וכתב עוד דאי משום מירוח הגוי י"ל שתרם בעודם שבלין יעו"ש, וכן כתבו הרשב"א והריטב"א בחי' שם יעו"ש, וא"כ אין סתם זה סותר לסתמא דמתני' דחלה: וגם אין לומר מטעם דסתם לן תנא איפכא בפ"ה דדמאי [מ"ט], דקתני סתם מעשרין משל ישראל על של גוים משל גוים על של ישראל, דהוי כר"מ דס"ל דאין מירוח הגוי פוטר, דהא י"ל דמתני' מיירי בישראל שקנה מגוי תבואה קודם מירוח ומרחה הישראל, דבכהאי גוונא כיון דאין קנין לגוי בארץ ישראל מירוח הישראל מחייבו, ואם תורם משלו על זה או מזה על שלו שפיר חשיב מן החיוב על החיוב, אבל לעולם דמירוח הגוי פוטר כסתמא דמתני' דחלה:
שוב ראיתי להרשב"א בחי' לבבא קמא בפ' הגוזל עצים [קב, א] עלה דתנן [ק, ב] ר"י אומר אם השבח וכו', והביא דבריו הרב בצלאל בתשובה סי' א' דף ה' ע"א, שכתב דהאי כללא דסתם מתני' ומחלוקת בברייתא דהלכה כסתם, האי כללא רבי אבהו לחודיה הוא דכליל ליה ואמוראי אחריני לית להו הכי בסתם במתני' ומחלוקת בברייתא, דהא איכא טובא דפסקי לעתים כמחלוקת דברייתא וכו' עכ"ל, הא קמן דאפי' סתם במתני' ומחלוקת בברייתא איכא אמוראי טובא דפסקו כמחלוקת דברייתא, וכסברא זאת ס"ל לרבינו הרמב"ן ומש"ה הוצרך לומר מטעם דר"י נימוקו עמו:
וראיתי בתוספות רי"ד בר"פ האיש מקדש גבי הא דהגוי והכותי שתרמו וכו' שכתב וז"ל, תרומת גוי מדמעת וכו', כיון דסבר ת"ק דאין קנין לגוי בא"י להפקיע מיד מעשר, וסבירא ליה דדיגון גוי חייב מדאורייתא כדדריש במנחות בפרק ר' ישמעאל [סז, א], מדגנך דגנך ב' פעמים אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, א"כ אסור לאכול מפירות א"י בלא תרומה ומעשר, ואף על גב דפליג עליה דת"ק ר"ש, ומפרש בתוספתא דדמאי [פ"ה הכ"ד] דת"ק הוא ר"מ, כיון דשנאה רבי בלשון חכמים הלכה כמותו, כדאמרינן בפ' כסוי הדם [פה, א], ואע"ג דבתוספתא לא מתניא כסתמא, הא קי"ל [יבמות מב, ב] דסתם דמתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני', וכמה סתמי אחריני תנן דטבלו של גוי חייב במעשר כדכתיבנא בסוף מסכת גיטין עכ"ל: ויש לתמוה דמאחר דסברת רבינו ישעיה הוא, דבזמן הזה אסור לאכול מפירות ארץ ישראל בלא תרומה ומעשר מטעם דקי"ל כסתמא דמתני', אלמא דס"ל דמאי דסתם לן מתני' דמירוח הגוי אינו פוטר, הוא אפי' בתבואה דגדלה בשדה הגוי, ומש"ה אסר לגמרי לאכול מתבואת הגוי אפי' אחר מירוח, א"כ מה יענה לסתמא דמתני' דחלה דסתם לן תנא דגלגול הגוי פוטר, ולדידיה הוה תרי סתמי דסתרי אהדדי, ומאי חזית לומר דקי"ל כסתמא דסתם לן תנא דמירוח הגוי אינו פוטר, ולא קי"ל כסתמא דמתני' דחלה דגלגול הגוי פוטר, ואיכא ב' סתמי כאמור הן בגוי שנתן מתנה לישראל אחר גלגול, והן בגר שנתגייר אחר גלגול. ואי משום דהנך סתמי דמירוח הגוי אינו פוטר נפישי טובא, דהא איכא מתני' דגוי וכותי שתרמו תרומתן תרומה, ואידך סתמא דמסכת דמאי דתורמין משל ישראל על של גוים, ועוד כמה סתמי שכתב הרב דאיכא סתמי אחריני דטבלו של גוי חייב, אף דלע"ד לא מצאתי כי אם הני תרי סתמי דתרומות ודדמאי ולא עוד, מ"מ כבר כתב הרב דאיכא סתמי אחריני, אכתי קשה דכיון דיש לדחות ולומר דהני סתמי לא סתרי אהדדי, די"ל דההיא דגוי שתרם מיירי כשלא מרחו הגוי, או דתרם בשבלין כמ"ש הרמב"ן והרשב"א והריטב"א, וכן ההיא דדמאי דתורמין משל גוים על של ישראל, דמיירי בישראל שקנה מגוי ומרחו ישראל כאמור מי הכניסנו לומר דרבינו הקדוש סתם לן תרי סתמי דסתרי אהדדי:
ועוד דעכצ"ל דלא סתרי אהדדי, דאם איתא דסתרי אהדדי מנ"ל לרבא בשמעתין דמנחות להכריח דגלגול ומירוח הגוי שוים הם, דלר"מ דמירוח הגוי אינו פוטר ה"ה בגלגול הגוי לענין חלה, מטעם דיליף ראשית ראשית מתרומה, כיון דעינינו הרואות דרבי סתם לן לענין חלה דגלגול הגוי פוטר, ולענין מירוח הגוי סתם לן דמירוח אינו פוטר, ועכצ"ל דאפי' ר"מ מודה דגלגול פוטר ולא יליף ראשית ראשית דלא פליגי אלא לענין מירוח, דאל"כ אמאי סתם לן תנא בגלגול דפוטר ובמירוח דאינו פוטר דהוי תרתי דסתרן. ועוד דבפרק ט' דמסכת תרומות משנה ז' דקתני המנכש עם הגוי בחסיות אעפ"י שפירותיו טבל אוכל מהן עראי, ומתבאר מדברי הר"ש שם ומדברי שאר מפרשים דמתני' כמ"ד אין קנין לגוי ומירוח הגוי פוטר, הרי סתמא אחרינא דסתם לן תנא דמירוח הגוי פוטר: