אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות כה ס"ק א

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות כה ס"ק א

אות כד ס"ק ד

גמרא [כ, א] ורבי יהושע סבר מטנפת חוזרת ויולדת בתוך שנתה וכו': הנה התוס' בשמעתין [שם] בד"ה ור' יהושע סבר חוששין לטינוף כתבו וז"ל, וא"ת הא קא מסקינן לקמן דר"י לא חייש למיעוט וכו', וי"ל דמ"מ לא הוי ודאי בכור שניתן לכהן, דאיכא חזקת ממונא דעדיפא והמוציא מחבירו עליו הראיה, ואפי' לרב דאזיל בממונא אחר הרוב וכו', היינו משום דאמר קים לי בנפשאי שאני מן הרוב, א"נ יש לחלק בין ממון שאין לו תובעים לממון שיש לו תובעים. ומיהו קצת תימה דלענין ללקות בגיזה ועבודה ולענין ליקרב למזבח חשיב ודאי בכור דאזלינן בתר רובא, ולענין נתינתו לכהן יחשב ספק. ונראה לתרץ דלהכי חיישינן למיעוט דמטנפת, משום דרוב בהמות מתעברות כשמגיעות לזמן שראויות להתעבר בו עכ"ל. וכוונתם פשוטה, דמעיקרא סברו לתרץ דלא קאמר ר"י דחיישינן למיעוט כי אם לענין ממון שלא ינתן לכהן, אבל לענין איסורא ודאי דאזלינן בתר רובא, ולבסוף דחו תירוץ זה דקצת תימה לומר הכי דאיך אפשר לומר תרתי דסתרן בגוף אחד, ומש"ה חזרו לתרץ תירוץ אחר, דלעולם דר"י אפי' לענין איסור חייש למיעוט דמטנפת, ושאני הכא דהרוב מסייע למיעוט מטנפת:

וצריך להבין דאכתי יקשה לר"י, דכיון דר"י לא חייש למעוטא א"כ נפלוג ארישא דמתני' דקאמר ר' ישמעאל מכאן ואילך ספק, ופרכינן בגמרא דנימא דרוב בהמות מתעברות ויולדות והא ודאי מילד אוליד, וקאמר רבא אלא מחוורתא דר' ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש למעוטא וחשבינן ליה ספק בכור, ומתוך דברי ר' יהושע נראה מבורר דלא פליג אר' ישמעאל, אלא על הא דקאמר דעז בת שנתה ודאי לכהן, דלרבי יהושע בת שנתה נמי הוי ספק, אבל להך דינא דמכאן ואילך הוי ספק לא פליג רבי יהושע, ואמאי הא שמעינן ליה לרבי יהושע דלא חייש למיעוטא, ובשלמא לרבינא דמשני דרבי ישמעאל אפילו לרבנן אתי מטעם דשאני רובא דתלי במעשה ניחא, אבל לרבא דלא ס"ל חילוק זה ומוקי לרבי ישמעאל כר"מ מאי איכא למימר:

שוב ראיתי להרב בצלאל כ"י גבי מאי דמסיק הש"ס דר"י ס"ל חלב פוטר שהביא משם תוס' חיצוניות שכתבו וז"ל, וא"ת דהכא אמרינן דרבי יהושע לא חייש למיעוטא ולעיל חייש למיעוטא דאית ליה דחוששין שמא טנפה, ויש לומר דניחא דהוולד בחזקת שאינו בכור הלכך חיישינן שמא טנפה ואינו בכור, אבל הכא כיון שהוא בחזקת שאינו בכור אין לומר שהוא מן המיעוט דחולבות אע"פ שאינן יולדות להחזיקן בבכור, מיהו אכתי הקשה ר"מ כיון דר"י לא חייש למיעוט א"כ נפלוג ארישא דמתני' דקאמר ר"י מכאן ואילך ספק ופרכינן לעיל נימא רוב בהמות מתעברות ויולדות וודאי ילדה, ואוקימנא לה כר"מ דחייש למעוטא ומספקי' ליה השתא בבכור, ומשמע דר' יהושע לא חלק על ר"י אלא אהא דקאמר דעז בת שנתה ודאי לכהן, דלר"י בת שנתה אינו לכהן, אבל להך דינא דמכאן ואילך ספק משמע דלא פליג ר' יהושע, ותירץ ה"ר יונה מטוליטולה דיש לחלק דדוקא הכא גבי חלב דאיכא תרי רובי, חדא דרוב בהמות מתעברות ויולדות, ועוד דרוב בהמות אין חולבות אא"כ יולדות, לכך אמר ר"י החלב פוטר לגמרי, אבל לעיל דאינה חולבת וליכא אלא רוב דבהמות מתעברות ויולדות גרידא, הלכך חייש למיעוט ואית ליה שפיר דהוי ספק עכ"ל תוספות חיצוניות: ויש לתמוה דתירוץ זה דה"ר יונה ניחא להא דחלב פוטר, אבל בעיקר שורש סברת ר"י דלא חייש למיעוט במתני' דיבמות [קיט, א] דיצאת מלאה, דלר"י אינה חוששת מטעם דלא חייש למיעוטא, דהתם ליכא אלא רוב אחד וליכא תרי רובי, ועכ"ז ס"ל דלא חייש למיעוט, וא"כ מ"ש דקא מודה ליה לרבי ישמעאל להאי דינא דמכאן ואילך ספק אף דליכא אלא רוב אחד. ואין לומר דהתם שאני משום דאיכא חזקה דמותרת לשוק ורובא לשוק, דמלבד דביצאת מלאה איתרע לה חזקה כיון דיש לה עובר במעיה וכמ"ש התוס' ביבמות (שם ע"ב) ד"ה סיפא וכו' יעו"ש, יתר ע"כ דאפילו נאמר דחשיבא חזקה, הא גבי בכור נמי איכא חזקה דהוולד בחזקת שאינו בכור הוא דבמעי אמו חולין הוא, וכמ"ש התוספות חיצוניות עצמם לעיל מזה לתרץ ההיא דחייש למיעוט מטנפות, באופן דלע"ד דבריהם צ"ע:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה