אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות פב ס"ק ד

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות פב ס"ק ד

אות פב ס"ק ג

מתני' [נא, ב] הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל וכו': ואמרינן בגמרא [נב, א] מ"ט אמר קרא לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ואין משפט הבכורה לאשה. וקשה דבספרי פ' כי תצא [כא, יז] דרשו מדרשא אחרת כי הוא ראשית אונו ולא ראשית אונה של אשה ע"כ. שוב ראיתי בפי"נ (דף קי"א ע"ב) דאמרינן וטעמא מאי אמר אביי אמר קרא בכל אשר ימצא לו לו ולא לה, ואימא ה"מ בחור שנשא אלמנה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל, ומשני אמר ר"נ בר יצחק אמר קרא ראשית אונו אונו ולא אונה, ופריך ואכתי אימא ה"מ אלמון שנשא בתולה וכו', ומשני אמר רב אמר קרא לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ואין משפט הבכורה לאשה ע"כ. הרי מבואר דקרא דראשית אונו דדריש בספרי איצטריך לאלמון שנשא בתולה דאיכא אונה לבד אינו נוטל פי שנים, אבל בחור שנשא בתולה דאיכא אונו ואונה דאינו נוטל פי שנים בנכסי האם הוא מקרא דלו משפט הבכורה. אלא דקצת קשה דמאחר דתנא דספרי נראה דס"ל דמקרא דאונו יש ללמוד לכולהו גווני אפי' בבחור שנשא בתולה מדלא הזכיר דרשא אחרת דלו משפט הבכורה ללמד בחור שנשא בתולה, איך בגמרא בקשו דרשות אחרות:

עוד יל"ע במאי דקאמר אביי אמר קרא בכל אשר ימצא לו לו ולא לה, ומסקינן דאיצטריך האי קרא לבחור שנשא אלמנה, דנראה דאחר האמת דרשינן מתיבת לו לו ולא לה דאינו נוטל פי שנים בנכסי האם, דא"כ ברישא דקרא דאמר קרא והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו, ודרשינן בספרי מלמד שהבן נוטל בראוי כבמוחזק, דדייק מדלא כתיב את אשר יש לו וכתב אשר יהיה לשון עתיד דמשמע אפי' ראוי לבא, ובפ' יש נוחלין (דף ק"ל ע"א) אמרינן דהיינו טעמא דר"י ב"ב דאם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימים, דא"ק והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה ע"כ, ואם איתא דמתיבת לו ממעטים לו ולא לה, א"כ בהאי קרא דכתיב את אשר יהיה לו יש למעט דדוקא האיש ולא האשה. דאע"ג דלעיקר ירושת הבן את אמו אי אפשר למעט דהא איכא קרא שהבן יורש את אמו, מ"מ יש למעט דאין הבן נוחל בנכסי אמו בראוי כבמוחזק, וכן שאין רשות ביד האשה להנחיל לכל מי שתרצה מבניה כמו שהוא באיש, ולא מצינו שיש חילוק בין ירושת האב לירושת האם כי אם לענין משפט בכורה ולא לדבר אחר, וע"כ צ"ל דלא ממעטי לומר לו ולא לה וא"כ מ"ש בקרא דאשר ימצא לו דממעטינן לו ולא לה:

עוד יל"ע דאמאי איצטריך הני מיעוטי למעט אשה ממשפט בכורה, הא אע"ג דקי"ל בעלמא דכל התורה כולה אע"פ שנכתבה בלשון זכר, גם הנשים בכלל מדהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מאיש או אשה אשר יעשו וגו', ולכל דינים שבתורה מקרא דאשר תשים לפניהם, ולכל מיתות שבתורה מקרא דוהמית איש או אשה כדאמרי' בפ"ק דקדושין [לה, א], מ"מ היינו דוקא היכא דלא כתיב איש בההוא ענינא אבל היכא דכתיב איש ממעטים אשה וכמ"ש התו' בסוכה (דף כ"ח ע"ב) ד"ה השוה הכתוב וכו' יעו"ש, והכא דכתיב וכי תהיין לאיש שתי נשים ברישא דקרא מהיכא תיתי לומר דאשה נמי בכלל משפט הבכורה לשנצטרך מיעוטים אחרים:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה