אור ברסלב
מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה מהרי"ט אלגזי על בכורות › אות עח ס"ק ג

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה· רבי יו"ט אלגאזי

מהרי"ט אלגזי על בכורות · אות עח ס"ק ג

אות עח ס"ק ב

וכתבו התוס' בשמעתין [מט, ב] ד"ה ודידיה אזיל וכו' וז"ל, וא"ת אכתי ליהדרי לקוחות מהני חמש שפדה כהן בנו דמה נפשך שיעבודם קודם ללידת בנו, דאי לידת בנו קדמה א"כ היה יכול לטרוף מן הלקוחות לפדיון בנו כמו לפדיון עצמו עכ"ל. ויל"ע דאמאי לא תי' דהכא מיירי בשלא כתב ללקוחות שעבוד מטלטלי אג"ק, דכל דלא כתב הכי אינם יכולים לטרוף מהני חמש שפדה כהן בנו, דע"כ בחמש מטלטלין הוא שפדה כיון דקי"ל שאין פודין בקרקעות, ושם תי' התוס' בתי' הב' לקושיא זאת, דמיירי בדלא כתב שעבוד דאקנה ללקוחות, ואמאי לא ניחא להו לתרץ דמיירי בדלא כתב להו מטלטלי אג"ק, וכתבו התוספות לתרץ קושיא זאת בתי' הב' וז"ל, ועוד י"ל כגון שלא כתב ללקוחות דאקנה והוא קנה הנך ה' בנ"ח אח"כ, ואפילו היכא דכתב ליה דאיקני בעיא בפרק מי שמת [ב"ב קנז, א], אבל היכא דלא כתב ליה קי"ל דלא מהני עכ"ל. הנה מפורש יוצא דסבירא ליה להתוס' דשעבוד דאקנה צריך שיכתוב בפירוש ולא אמרינן אחריות ט"ס וכן הוא דעת הר"מ בפרק י"ח מהלכות מלוה [ה"א] ושאר פוסקים, אבל הרשב"א כתב דהשעבוד דאקנה אע"פ שלא נכתב כמי שנכתב דמי ואפילו אצל לקוחות כמ"ש ה"ה שם בשמו יעו"ש:

ולעד"נ דיש להביא ראיה ברורה לסברת הר"מ והתוס' מההיא דאמרינן בירושלמי בס"פ מי שהיה נשוי [פ"י ה"ו] אמר ר' יוסי הדא אמרה ההן דיזיף מן תרי בני נשא, אתא תניינא א"ל קומי פושרין וכו', פשר מן הב' חזקה שהראשון בא וטורף, פשר מן הראשון א"ר פנחס אתיא עובדא קומי רבי ירמיה אמר פשר, א"ר יוסי לא כתב דאיקני, לא אתיא אלא ביורש, א"ר חנינא אפילו בבעל חוב אתיא היא, בההיא דלא כתיב כל דאיקני ע"כ, הרי מפורש דבעינן שיכתוב דאקנה בפירוש וכל שלא כתב לא אמרינן דחשיב כנכתב דלא כסברת הרשב"א ודו"ק, ופירוש הירושלמי עיין בספר קרבן העדה והוא פשוט יעו"ש:

תוכן העניינים

מהריט אלגאזי על הלכות בכורות וחלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה