מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קסב
ב"ה יום ב' כ"ה מנחם תרל"ה לפ"ק לבוב. הנני נותן את בריתי שלום. לכבוד ש"ב וידידי. הרב המאוה"ג החסיד המפורסם ערוגת הבושם שושילתא דיחוסא כש"ת מוה' יצחק אליעזר נ"י יושב על מדין בעיר גלינא יע"א:
מכתב שאלתו הגיעני שסידרו ג"פ לאיש אחד אמר אברהם בן יעקב צבי. ואבי המגרש קרא מעריסה יעקב צבי. וכן הי' חותם ועולה לתורה. אמנם כפי כל הי' נקרא יאנציא וכתבו בגט אברהם בן יעקב צבי דמקרי יאציא והוא מקום עיגון כי המגרש הוא איש בליעל ותן עיניו בממונה ולא ירצה ליתן גט אחר וביקשו ממני לצוות דעתי העני' אם האשה מותרת לינשא בגט זה. הנה לכאיל' ה' צריך לכתוב בנ"ד המכונה כמ"ש כשו"ת גאוני בראי בהמכונה מרדוש ע"ש בסי' ג' בשם הב"ח ומג"ש. וכ"כ בט"ג לענין רחל המכונה רעכיל. ועי' בב"ש בשמותשים אות ב'. אמנם כבר הכריעו הפוסקים דאם נכתב דתקרי במקום המכונה כשר. וגם דבנ"ד יש דיעות דכותב גם לכתחילה דמתקרי. גם מה שלא נכתב אות נ' בשם הלעז שלפי הברת מדינתינו נקרא שמו יאנציא. מ"מ אין קפיד בזה דגם שם יעקל נראה בהברת התיבה בשם יענקל. ואפה לא משתמיט שום פוסק לומר לכתוב בנ'. ואדרבה מבואר הדיא בב"ש בשם יעקב דא"צ לכתוב המכונה יעקל אם קור אותו בפתח מבואר להדיא דאם כותבין אותו הוא נכתב בא נ'. וכל זה פשוט. אמנם מה שיש לעורר בגט זה הוו במה שנכתב הכינוי יאציא ובט"ג כתב לכתוב כן למי שנקרא יאציא בקמץ. וא"כ מאחר שהמגרש נקרא יעציא בפתח יאמר שאין זה המגרש. דודאי אם לא הי'. נכתב כלל הכינוים בנ"ד הי' כשר דאין זה רק קיצור השם. וכן אם ליכא שם אחר שנקרא בקמץ יאציא הי' ג"כ כשר כמ"ש הב"ש בשם חנוכה דאם נכתב חאנוכה ג"כ כשר דאין לחוש שיקראו הח' בקמץ מאחר דלא נמצא כלל שם כזה. משא"כ בנ"ד דא"א שם יאציא בקמץ יש לחוש שיאמרו שאין זה המגרש רק או אחר ששמו יאציא. ועי' בט"ג בשם חוה דאם נכתב חוה יש לחוש שיקראו בקמץ מאחר שיש נשים שנקרא כן ח אף בקמץ ואתי למיטעי באשה אחרת:
אמנם לאשר יש מקום עיגון בזה יגעתי ומצאתי בעז"ה מקום להתיר הגט. דהנה הריב"ש בתוס' סימן נ"ז כתב בגט שנכתב בו הדרה במקום פלוני ואח' נודע הדבר שבשעת נתינת הגט לא היתה האשה במקום פלוני והשיב הריב"ש שאפשר להקל מאחר שאנו יכולין לקחת סיבת הדרה מלעיל דהיינו שהיתה דרה באותו מקום מקודם ומאחר שאפשר לבאר לשון שיסכים עם האמת כשר. ובשו"ת מהרי"בל ח"ג סי' ט' רצה ללמוד מזה באשה שנקראו פאלמה ונכתב בגט חלמה מאחר דאפשר לקרות הנקודה באופן מסכים לשמה כשר. ואח"כ דחה זה המהריב"ל דבשמא התם בנדון של הריב"ש דהי' השינוי בשם מקום דירה מאחד דאם לא נכתב כלל מקום דירתה כשר. א"כ כיון דא"א למקרי הכי ואיכא למיקרי הכי הוי כלא נכתב כלל וכשר משא"ב בשם פאלמה אם נכתב בלא אל"ף דהשינוי היא בשם האשה דאם לא נכתב שמה פסול. א"כ כיון דאיכא למיקרי הנקודה באופן אחר הוי כאילו לא נכתב שמה ופסול אפילו בדיעבד ע"ש. וא"כ בנ"ד כיון דבאמת אות א' יש לה הברת קמץ והברת פתח כמבואר בכ"ד. וא"כ אף אם נאמר דמאחר דאפשר לקרות יאציא בקמץ או יאציא בפתח וכיון דמשמע הכי ומשמע הכי הוי כאילו לא נכתב כמ"ש המהריב"ל מ"מ מאחר דהשינוי הוא בשם אבי המגרש ואם לא הזכיר שמו כלל כשר כמ"ש בסי' קכ"ט סעיף ט' ואף לדעת הפוסלים שהביא בב"ש ס"ק י"ז שם היינו אם לא נכתב שם אביו כלל אבל אם לא כתב כינויו של אבי המגרש כשר לדברי הכל כמ"ש הרמ"א סעיף ט' שם וא"כ כיון דהשינוי הוא בכינוי שם אביו דאם לא נכתב כלל כשר לדברי הכל. ומאחר דמשמע הכי ומשמע הכי הוי כלא נכתב כלל והגט כשר ולא דמי למ"ש הט"ג בשם חוה שאם כתב תאוה בא' שיש לחוש שקראו בקמץ דשם הי' השינוי בשם המגורשת וא"כ אף דאפשר לקרות הא' בפסח כדינו ויהי' כשר מ"מ מאחר שאפשר ג"כ לקרות בקמץ הוי כלא נכתב כלל שמה בגט דפסול משא"כ בנ"ד דהשינוי הוא בשם אביו דכשר אם לא נכתב. זה ברור מאד בס"ד:
עוד נלפענ"ד בזה. דלכאורה יש לעורר ככל מקום מקום שיש ספק בקריאת השם אמאי לא נימא דשם האב יהי' לסימן דהרי מצינו בשני יוסף בן שמעון דיכתבו כהן או ישלשו. הרי דאף דאנו מסופקים איזה משני יב"ש הוא המגרש מ"מ משם אבי אביהם או כהן שפיר ניכר מי הוא המגרש וא"כ אם נכתב חאוה אמאי יפסל הגט מטעם דשמא יקראו שמה בקמץ ובאמת שמה חוה בפתח הרי משם אביה נדע פ"כ דשמה הוא חוה והוי שפיר מוכח מתוכו. אמנם הא ליתא דבשלמא בשני יב"ש דהשם נכתב כדינו ואין כאן רק חשש מוכח מתוכו מאחר דאיכא עוד אחר בשם זה בזה שפיר אמרינן דפ"י הסימן של אבי אביה' או כהן מיקרי מוכח מתוכו. משא"כ אם הספק בעצם השם שזה עיקר הכריתות שצריך לכתוב בגט פלוני מגרש פלונית ואם יש ספק בקריאת השמות אין כאן כריתות כלל ומה מועיל הסימן שיה' מוכח מתוכו דאם לא נכתב שמו ושמה כדין אין כאן גט כלל ומעתה י"ל דאם הספק הוא בקריאת שם אביו דבאמת אינו מעכב בגט ואין זה עיקר הכריתות א"כ אם יש ספק היאך לקרות שם אבי המגרש שפיר נוכל לומר דע"כ הוא שמו כתיקונו וכפי האמת דשם הבן היינו שם המגרש הוא לסימן שנקרא יאציא ודו"ק היטב כי קצרתי. מכל הלין טעמי נלפענ"ד דהגט כשר. וד' יראנו מתורתו נפלאות. כעתירת ידידו הדוש"ם באהבה:
תם ונשלם
סוף הספר