אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קנה

סימן קנד

ב"ה יום ג' כ"ה אדר ראשון תרל"ב לפ"ק לבוב. החיים והשלום וכל טוב. לכבוד ש"ב ידיד נפשי ולבי הרב הגדול החריף והבקי משנתו קב ונקי צדיק תמים אור יומם תפארת ישראל כקש"ת מוה' צבי הירש הלוי איש הורוויץ נ"י:

מכתב יקרתו הגיעני. ורב תודות להדרת כבודו עלי טרחתו בזה. ואנכי קרעתי מכתבו לגזרים כחפצו הטהור. וע"ד חדושי תורתו אשר רצה לפשוט ספקו של דו"ז הגאון בעל ישועות יעקב באו"ח סי' תנ"ג אם נתערב חד מצוה שמורה משעת קצירה בשני מצות שאינן משומרות אי נתבטל חד בתרי או דלמא אמרינן הא מ"מ אכל כזית מצה משומרת. ורצה מעכת"ה לפשוט הספק מירושלמי פ"א דחלה דאר"י חלוקין חבריו על הלל ופריך והא ר"י כורך מצה ומרור וכו' ואפי' תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו ע"ש. וא"כ את"ל דמצות אינן מבטלות זא"ז מה מהני רוב לבטולי הא מ"מ אוכל מהמצה כשיעור ויש ראי' מפורש' מהירושלמי דבכה"ג בטל ברוב זה תורף דבריו ובער אנכי ולא זכיתי להבין אף התחלת ראי' משם. דהישועות יעקב נסתפק אם יאכל כל מצה ומצה בפ"ע דבזה שפיר י"ל דבודאי אכל כזית מן מצה שמורה בפ"ע בלי תערובות אלא דהוא לא ידע בשעת אכילתו אם הוא אוכל עכשיו מצה שמורה או לא כיון דנתערבו מקודם. ומה ענין זה לדברי הירושלמי דמיירי אם אכל מצה ומרור כרוכים יחד דנתבטל הטעם בשעת אכילה ותלוי בפלוגתא אם מצות מבטלות זא"ז. ובודאי אם עירב שלשה זיתים זית אחד מצה שמורה ושני זיתים שאינם משומרים ואכלן ביחד הדבר פשוט דשני זיתי רשות מבטלין להזית דמצוה ואין כאן מקום ספק כלל והישועות יעקב מיירי אם אכלן בזא"ז. גם מה שתמה מעכ"ת על הפני משה שפירש דברי הירושלמי דבשעת המקדש דכולהו מדאורייתא מבטלות זא"ז ושלא בשעת המקדש דמרור דרבנן לא אתי דרבנן ומבטל לדאורייתא. ותמה מע"כ שזה סותר לש"ס דילן דף קט"ו. ג"כ לק"מ דהפ"מ הי' מוכרח לפרש כן דאם נאמר דהירושלמי סובר כש"ס דילן דמצות מדאורייתא אין מבטלות זא"ז אבל דרבנן מבטל לדאוריי' וא"כ הא דאר"י חלוקין חבריו על הלל מיירי שלא בזמן המקדש דאתי דרבנן ומבטל לדאורייתא א"כ היאך מוכח דחלוקין על הלל הא הלל ע"כ בזמן המקדש מיירי דהא ה' כורך שלשתן יחד ופסח עמהם וע"כ מיירי בזמן המקדש ומש"ה אין מבטלות משום דכולהו מה"ת והא דחלוקין חבריו מיירי שלא בזמן המקדש לפי הבנת מעכת"ה ולכן הי' מוכרח הפ"מ לפרש דהירושלמי חולק על ש"ס דילן וסובר דמצות דאוריי' מבטלות זא"ז ומש"ה חלוקין חבריו על הילל וס"ל דאסור לכרוך שלשתן יחד ור' יוחנן שהי' כורך מצה ומרור ביחד מיירי שלא בזמן המקדש ודרבנן לא מבטל לדאורייתא ודלא כש"ס דילן וז"פ. ואולי יש מקום אתו להצדיק את דבריו יודיעני נא כי אנכי לא הבנתי כלל את דבריו. ודע דהלח"מ פ"ח מחו"מ הביא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד. אם הילל הי' כורך פסח מצה ומרור. ועי' פרמ"ג סי' תע"ה במ"ז ס"ק ז' והדבר יפלא דבירושלמי הנ"ל מבואר דהלל הי' כורך שלשתן יחד וזה כדעת הראב"ד:

ועפ"י דברי הירושלמי שהביא מעכ"ת נלפענ"ד ליישב דברי המג"א סי' תע"ה ס"ק מ"ג שכתב דאם כרך מצה ומרור ביחד אתי מרור דרבנן ומבטל למצה דאורייתא דמשמע מדבריו דדוקא ידי מצה נא יצא אבל ידי מרור יצא והא כיון דלא יצא ידי מצה א"כ תו הוי המצה רשות ואתי מצה דרשות ומבטל למרור דרבנן וא"כ גם ידי מרור לא יצא וכמדומה לי שראיתי קושיא זו באיזה ספר. אמנם מתורת הירושלמי הנ"ל למדתי דאף למ"ד מצות מבטלות זא"ז היינו דוקא היכא דשנים רבין על השלישי אבל אם אוכל שני זיתים לבד ואין אחד רבה על חבירו יצא ידי שניהם. ולדברי הירושלמי צ"ל דהא דאמרינן בגמרא ובפוסקים דמרור דרבנן מבטל למצה דאורייתא וכדומה הוא משום דא"א לצמצם וחיישינן שמא מין אחד רבה על חבירו ומבטל אותו הא אילו ידענו בבירור דשניהם שוין זית מצומצם בכל אחד אין אחד מבטל את חברו ומש"ה ר"י דהי' יודע לצמצם הי' כורך מצה ומרור. ומעתה הדבר נכון מאד דאם אכל מצה ומרור ביחד ידי מצה לא יצא שמא המרור מרובה על המצה ומבטל אותו. אבל ידי מרור יצא ולא אמרינן כיון דלא יצא ידי מצה א"כ הוי המצה רשות ומבטל למרור דרבנן משום דממ"נ יצא ידי מרור דאם המרור סי' מרובה מבטל המרור המרובה למצה המועטת. ותו לא (ח"ב) לט מצי מצה דרשות לבטולי למרור כיון דהמרור מרובה ודוקא הרוב מבטל להמועט ולא להיפוך כמ"ש בירושלמי. ואם המרור הוא מועט מהמצה א"כ לא מצי המרור לבטל את המצה המרובה ושפיר נפיק ידי מצה וגם ידי מרור יצא דלא מצי המצה המרובה לבטולי להמרור דכיון דיצא ידי מצה והוי מצה דאורייתא א"כ לא מצי לבטולי להמרור דדוקא דרבנן מבטל לדאורייתא ולא להיפוך. נמצא דבין אם הי' המרור מרובה ובין אם הי' המצה מרובה נפיק ידי מרור אבל ידי מצה לא יצא משום דשמא הי' המרור מרובה וזהו עצה עמוקה מאד ודוק היטב:

דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה