מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קמב
ב"ה יום א' כ"ה תשרי תרמ"ו לפ"ק לבוב. הנני נותן את בריתי שלום לכבוד ש"ב וידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו קב ונקי יקר רוח איש תבונה קנה חכמה קנה בינה כש"ת מוה' צבי יחזקאל מיכלזאהן האבד''ק קראסניבראד יע"א:
מכתב שאלתו הגיעני באחד שהי' לו פרה מבכרת עומדת בבית עכו"ם בכפר ובהיותו עם העכו"ם בהעיר מכר הפרה אליו וקיבל א' זהב ערבון ואח"כ ילדה זכר אם יש על הולד קדושת בכורה. הנה זה פשוט דהזהב שקיבל המוכר מועיל כמו קנין כסף דאם נתן לו העכו"ם לקנו' בזה כל הפרה פשיטא דמועיל אף דהפרה שויא טפי ואין בזה משום בטול מקח כמ"ש התוס' בע"ז דף ע"א סוף ד"ה רב אשי ואם נתן הנכרי הזהב בתורת ערבון קנה עכ"פ כנגד מעותיו כמבואר ברמ"א בחו"מ סי' ק"ץ סעיף י' והוי כשותפו' עכו"ם דמועיל ג"כ להפקיע קדושת בכורה ועיין בטו"ז יו''ד סי' ש"ך סק"ג אמנם כל זה אם נאמר דמועיל קנין כסף בנכרי אבל לדעת הר"ת וסייעתו דבנכרי משיכה דוקא קונה ולא כסף יש לעיין בנ"ד. והנה ביו"ד שם סעיף ו' כ' והקנין הי' שיקבל פרוטה מהעכו"ם ויקנה לו המקום שהבהמ' עומדת שם ועיין ברא"ש בכורו' פ"א סוף כלל ב' שכ' שזה הקנין הוא המחוור שבכולם ולא ראיתי לא' מהפוסקי' האחרונים בטעם הדבר שמועיל קנין כזה דאם נאמר דכוונת (ח"ב) לו הרא"ש והטור והמחבר שזה מועיל מטעם קנין חצר הרי כבר נודע מ"ש בשו"ת אמונת שמואל דחצר אינו קונה בנכרי משום דחצר דגברא הוא מטעם שליחו' ואין שליחו' נכרי וגם אין לפרש כוונתו מטעם אגב לפמש"כ בתומים סי' קכ"ג דקנין אגב לא מהני בנכרי וגם כ' שם דחצר לא מהני בנכרי ולדבריו קשה מהא דהבאתי לעיל דמועיל בבכור להקנו' המקום שהבהמה עומדת שם וגם בלא"ה א"א לפרש כוונת הרא"ש והטור מטעם אג"ק או מטעם חצר דא"כ למה הצריכו לקבל פרוטה מהעכו''ם הא אג"ק או חצר המה קנינים טובים בפ"ע אף בלא נתינת מעות. והנלענ"ד בביאור דבריהם דבגמ' ב"מ דף מ"ח ע"א אמרינן דגם למאן דסובר דבישראל משיכה דוקא קונה מ"מ בבלן דלא מחסר משיכה קונה המעות. ומעתה נראה דה"ה אם הדבר הנקנה עומד בביתו של הנכרי כיון דלא מחסרא משיכה דהרי עיקר קנין משיכה. הוא שימשכנו לביתו או לחצרו וכיון שכבר הוא בבית הקונה א"א לעשו' קנין משיכה ובכה"ג מעות קונה לדברי הכל ועי' בש"ך יו"ד סי' ש"ך סק"ט בשם מהרא"י דאם הוא ברשות העכו"ם בשעת התנאי ונתן מעות הוי כמו משיכה ומעות וקונה לו רשותו במקום משיכה. ולפי"ז דברי רבותינו הקדמונים מבוארים שיקבל פרוטה מהעכו"ם דהוי קנין כסף ואף לדעת ר"ת דבעי' משיכה דוקא מ"מ כדי לצאת גם דעת הר"ת יקנה לו המקום שהבהמ' עומדת שם דאז תו א"א לעשו' משיכה כמ"ש לעיל ובכה"ג מעות קונו' לדברי הכל זה נכון ואמת בס' עכ"פ מבואר בדברי הש"ך בשם מהרא"י דאם הבהמה היא ברשות העכו"ם בשעת התנאי ונתן מעות הוי כמו מעות ומשיכה והיינו ממש נ"ד ולכן נראה לענ"ד דאין על הולד קדושת בכור ואם ירצה מעכ"ת להחמיר להטיל מום ע"י עכו"ם קטן תע"ב ולרב טרדותי לא אוכל להאריך דברי ידידו ושארו מכבדו ומוקירו דוש"ת בלונ"ח