אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קלט

סימן קלח

ב"ה יום ב' תענית אסתר תרכ"ז לבוב. לכבוד ידידי הרב המופלג בתורה החריף השנון אחריתו יהי' מנון. איש חמודות במעלו' ומדו' מוה' מנחם שפירא מק' פאלטשען שלום וברכה:

מכתבו הגיעני. והנה מכתבו הראשון אשר שאל בדבר האשה שנשתטית לא ראיתי מעולם. כי לא הגיע לידי לא ידעתי סיבת הדבר. והנה כעת באו דבריו שנית ובתוכם שתי שאלות. ומהראוי להקדים ענינא דיומא כמצוה עלינו בש"ע יו"ד סי' רמ"ו וע' בר"ן ריש פסחים. במה ששאל במי שנתן לעני מתנה ומכוין לצאת בזה מצות מתנות לאביונים וגם משלוח מנות אם יוצא בזה ואינו מחויב אלא ליתן עוד מתנה אחת לעני אחד או לא. והנה דבריו המה שלא בדקדוק דאם נתן לעני מתנה אחת פשיטא דאינו יכול לקיים בזה מצות משלוח מנות. כיון דבעינן שתי מנו' לאדם אחד דוקא אבל הי' לו לשאול באם נתן לעני שתי מנות דאכיל' אם קיים בזה שתי המצות דמשלוח מנות ומתנות לאביונים וסגי אם יתן עוד לעני אחד מתנה אחת והא ודאי שאילה הוא. ובאמת לשיטת הסוברים דמצות א"צ כוונה הי' מקום לומר דאף אם לא כיוון כלל מ"מ אם נתן שתי מתנו' לעני אחד קיים שתי המצות. ובזה הי' מקום ליישב קושי' הפ"ח סימן תרצ"ד אהא דדרשינן מתנו' לאביונים שתי מתנו' לשני בני אדם וסגי לכל אחד מתנה אחת. וביומא פרק טרף בקלפי אמרינן דאי לא הוי כתיב כי אם ונתן אהרן על שתי השעירי' גורלת הוה אמרינן שתי גורלת לזה ושתי גורלת לזה ולהכי אצטריך לומר גורל אחד וגו' וא"כ כאן דלא כתיב בהדיא מהראוי לומר שתי מתנו' לזה ושתי מתנות לזה ע"ש. ולפמ"ש י"ל דאי אפשר לומר דבעינן לכל אביון שתי מתנו' דא"כ אמאי אצטריך קרא לחייב במצות משלוח מנות. הרי כשנותן שתי מתנו' לאביון אחד ממילא נפיק בי' גם מצות משלוח מנות כיון דמצות א"צ כוונה. אלא ע"כ דסגי לכל אביון במתנה אחת וא"כ אינו יוצא בזה משלוח מנות דבעינין דוקא שתי מנו' לאדם אחד כמבואר בגמ' אבל באמת אם נתן לאביון אחד שתי מתנו' קיים שתי המצות ביחד וסגי אם יתן עוד לאביון אחד מתנה אחת ודוק:

אבל כד מעיינינן בי' יש לדחות דבר זה דבאמת טעם הדבר דמצות א"צ כוונה הוא משום דכמו דאמרינן בריש זבחים סתם קדשים לשמן הם עומדים ה"נ סתם מצות לשמן הם עומדים וא"צ לכוין בפירוש לצאת וכן כ' האחרוני' וא"כ זה דוקא אחר שנכתבה המצוה בפירוש א"כ תו אמרינן דאף שלא כיון בפירוש יצא דמסתמא לשמן הם עומדים. אבל לפי מה שהקשתי דלא לכתוב כלל מצות משלוח מנות. וע"כ יקיים ע"י נתינת המתנו' לאביונים יקיים ג"כ משלוח מנות הא בורכא דאם לא הי' נכתב כלל בקרא מצות משלוח מנות לא שייך לומר בזה מצות א"צ כוונה וסתמא לשמן הם עומדין כיון דליכא מצוה כלל בזה וא"כ קושית הפר"ח במקומה עומדת וזה נכון מאוד:

עוד יש לומר בזה ע"פ מ"ש הר"ן בסוף מ' ר"ה דאף למ"ד מצות א"צ כוונה והתוקע לשיר יצא. אבל אם מתכוין בתקיעתו לשם מצוה אחרת כגון אם מתכוין להתעסק את התינוקות כיון דגם זה הוא מצוה גרע. ולכ"ע לא יצא מצות תקיעת שופר. ודמיא למה דאמרינן בריש זבחי' דמינה מחריב בה וכו' וע"ש בדבריו הקדושים כי נעמו. וא"כ גם כאן י"ל דאף אם הי' צריך ליתן לכל אביון שתי מתנו' מ"מ אינו יוצא בזה מצות משלוח מנות אף למ"ד מצות א"צ כוונ' משום דכיון דעושה גם מצוה אחרת אמרינן דבת מינה מחריב בה ולא יצא כמ"ש הר"ן. עוד יש מקום לומר בזה לפמ"ש הר"ן פ"ב דשבת לענין תשמיש מצוה נגד נ"ח דאף דשרי להדליק מנר לנר היינו משום דתרווי' חדא מצוה הוא אבל שאר מצות נראה כמבטלות זו את זו וא"כ גם כאן כיון דמצות משלוח מנות ומתנו' לאביונים הם שתי מצות ל"מ בחדא נתינה לצאת ידי שתיהם משום דנראה כמבטלות זו את זו וע' בש"ס פסחים דף קט"ו דדוקא אם שתי המצוות שוות בזה דוקא אמרינן מצות אין מבטלו' זא"ז אבל דאורייתא ודרבנן אתי דרבנן ומבטל לי' לדאורייתא. א"כ לפמ"ש הרמב"ם ס' ה"מ דמצות מתנו' לאביונים הוא מצוה יותר גדולה ממצות מו"מ. א"כ בכה"ג אפשר דמבטלות זו את זו. ובאמת גוף הדין שנסתפ' בזה מעכת"ה מבואר הדבר להדיא בפ"ח תרצ"ה ובט"א ד"ז ע"ב דל"ו בזה ובעינן שיתן לג' אנשים דוקא לב' מתנות לאביונים ולא' משלוח מנות וכן עיקר:

ובדבר נשתטית זה כמה שנים ואין מזור למכתה. הדבר פשוט שיכולין להתיר לבעל לישא אשה אחרת בהסכמת ק"ר באופן שיעשה כמצווה עלינו בת' נוב"י סי' ג' ולית דין צריך בשש וכבר התירו פרושין את הדבר. דברי ידידו דוש"ת:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה