מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קלא
ב"ה יום א' ט' מרחשון תר"נ לפ"ק לבוב שלום וחייא. מן שמיא. לכבוד ידידי. הרב הגאון החריף ובקי. חסיד ועניו. יראתו על פניו כש"ת מוה' ישראל נ"י האבד"ק דארהוי יע"א:
מכתבו הגיעני. בדבר התפילין של שמוש"ר מאת זקינו הגה"ק זצ"ל אם יכולין לשנותם לתפילין דרש"י הנה מ"ש מע"כ בשם המג"א דתפילין דרש"י אסור לשנותם לתפילין דר"ת וכן להיפך משום דהוי הורדה מקדושה. לא מצאתי דבר זה במג"א וגם אין לדין זה מציאות כלל. דבשל יד פשיטא דא"א לשנו' דמאחר דלר"ת נכתב שמע בסוף הקלף א"א עוד להחליפו שיהי' מונח בבית קודם והי' אם שמוע. וכן מרש"י לר"ת ג"כ א"א לשנו' בשל יד מטעם הנ"ל דהרי לדעת רש"י כותבין והי' א"ש בסוף הקלף אם כן תו א"א שיהיו עוד הויו' באמצע:
אמנם גם בשל ראש א"א לשנות מרש"י לר"ת או להיפך לפי מ"ש המג"א סי' ל"ב ס"ק מ"ט להקפיד גם בשל ראש בפתוחות וסתומו' אם כן לפי מנהגינו בתפילין דר"ת להניח חלק סוף פ' והי' כי יביאך פחות מט"א ויכתוב פ' שמע בסוף הקלף בראש העמוד בראש השיטה ואחר כך יכתוב במקום חלק שהניח באמצע פ' והי' א"ש באמצע שיטה פחות מט"א מהתחלת השיטה. ואם כן אם יעשה מתפילין דר"ת תפילין דרש"י ויניח בבית הג' פ' שמע מאחר שבסוף והי' כי יביאך הי' חלק פחות מט"א ופ' שמע מתחלת מראש השיטה וכיון דליכא חלק בין פרשה לפרשה שיעור ט"א זה פסול לדברי הכל דאין זה לא פתוחה ולא סתומ'. וכן אם יעשה מתפילין דרש"י תפילין דר"ת ויניח והי' אם שמוע בבית הג' מאחר דפ' והי' א"ש מסיימת בסוף שיטה ופ' שמע מתחלת מתחילת השיט' אם כן ליכא שום הפסק בין והי' א"ש לפ' שמע שאחרי' ופסול לדברי הכל וזה פשוט ולפי זה גם הספק של מעכ"ת אין לו מקום מאחר דבלי ספק בהתפילין של שמוש"ר כפי הסדר שסידר זקינו ז"ל דפ' קדש הוא לימין המניח מסיימת מסיימת הוא בסוף שיטה. וכמו דלדעת רש"י פ' והי' אם שמוע בסוף שיט' ולדעת ר"ת פ' שמע מסיימת בסוף שיטה ה"ה לפי דעה הנ"ל דפ' קדש הוא באחרונ' מסתמא הוא מסיימת בסוף שיטה. אם כן אם יניח פ' קדש לימין הקורא כיון דפ' והי' כי יביאך מתחלת בתחילת שיטה ליכא שום הפסק פרש' בין פ' קדש לפ' והי' כי יביאך לא פתוחה ולא סתומה ופסול לדברי הכל. ובגוף הדבר שכ' המג"א להקפיד בפתוחו' וסתומו' גם בשל ראש. נלענ"ד ראי' לזה מגמרא מנחו' דף ל"ב ע"א הא מורידין עושין ואמאי הכא פתוחו' והכא סתומו' ע"ש. והרי לפי דברי הטו"ז סי' ל"ב ס"ק כ"ה עיקר ראיית הגמ' שם הוא מתפילין ע"ש היטב ואם כן מאי קושי' דלמא כוונת הברייתא שם הוא על תפילין של ראש דאינו רשאי לתפור שני פרשיו' שמע והי' אם שמוע לעשו' מהם מזוזה משום דהוי הורדה מקדוש'. ועיין בתוס' מנחו' שם ד"ה דלמא דעל ידי תפירה הוי כמו עור אחד ומוכח מזה דגם בשל ראש בעינן פתוחו' ודוק:
ובדבר המרחץ אינני רואה שום היתר לזה אמנם אם הפו"מ לא ישמעו לקולו ויעשו הזיעה בשבת עפ"י שטר מכירה או בלא שטר מכירה אין מהנחוץ לפסול המקוה בשביל זה ולבטל טהרת ישראל ח"ו:
דברי ידידו מוקירו ומכבדו דוש"ת בלב ונפש: