אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן קכ

סימן קיט

ב"ה יום ב' כ"א תמוז תרמ"ז לפ"ק כפר בראטקאויץ. שלום וברכה וכ"ט וכו' כש"ת מוה' נפתלי הירץ האבד"ק וואלאטשיסק יע"א:

מכתב שאלתו הגיעני במועדו. ואז בעוה"ר נהייתי ונחלתי וגם אחרי כן הגיעני חבילות שאלו' נחוצו' ונשכח הדבר ממני. וכעת הגיעני עוד הפעם מכתב מהרב מקופיל בדבר הזה. ולקחתי מועד לעיין בזה וגופא דעובדא הכי הוי כי מעכ"ת סידר גט ושם אבי המגורשת הוא בעריל וסידר מע"כ לכתוב בעריל ביוד. ובא דיין אחד ונתווכח בזה אם צריך לכתוב בעריל ביוד או לא ולקח הסופר ומשך היוד אל הרי"ש ונעשה שם בערל חסר. והמגרש הי' בשעת מעשה וראה את מעשה הסופר וידע מזה. והגט ניתן ליד האשה. והרב מקופיל מערער ע"ז כי לדעתו הגט פסול מטעמים הרבה ויבוארו לפנינו ברצות ד'. וראשית דבריו כי מאחר אשר מעכ"ת כ' השמו' על הגט ישן ורשם עליו ביני שיטי שמות המגרש והמתגרשת והבעל לקח הגט ישן עם הקלף וכלי הכתיב' ומסרו ליד הסופר ואמר להסופר כתוב גט למעני פב"פ לגרש בו את אשתי פב"פ והזכיר את השמות כמו שהי' כתובים מאת מעכ"ת בגט הישן. הרי זה דומה כאילו צוה בפירוש שיכתוב הסופר כפי הנוסח שבידו דהיינו שיכתוב בעריל ביוד. ואם כ' הסופר בלא יו"ד הוי שינוי בשליחות. והביא לזה חבילו' ראיו' וכולם לא ישרו בעיני. דמה שאמרו בגמ' בכ"ד דמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מועיל זה דוקא במקום דאיכא קצת הוכחה על מה שאנו דנין. כגון דקיימא עולה בדרום והוליכה לצפון ושחטה דאנו מסופקין אם שחטה לשם עולה. וע"ז איכא הוכחה מדהוליכה לצפון מוכח דשחטה לשם עולה דשחיטתה בצפון כדאמרינן בחולין דף י"ג. וכן במטביל כליו ביה"ש דאנו מסופקין אם זה יודע דצריך הערב שמש או לא ולזה איכא הוכחה מדקא רהיט ואזיל מוכח דיודע דין הערב שמש. ועי' ביצה דף י"ט ע"א. וכן המפקיד מעות אצל חבירו ואין אנו יודעין אם מסכים המפקיד להנפקד שישתמש בהן ובזה אמרינן דאם המעות צרורין איכא הוכחה שרצונו שלא ישתמש בהן ואם הן מותרין איכא הוכחה להיפך משא"כ בנ"ד שאנו מסופקין אם הבעל מקפיד לכתוב בעריל ביו"ד או לא. וע"ז ליכא שום הוכחה דמה שמסר הגט הישן להסופר ואמר השמות כאשר המה כתובים ביני שיטי בהגט הישן מזה ליכא שום הוכחה. וע"כ הי' צריך לעשות כן ע"פ ציווי הרב המסדר כמבואר בס"ג. והמעיין בגמ' חולין וביצה שם יראה מבואר להדיא עמ"ש דכל שהוצרך לעשות מעשה זה מטעם אחר תו ליכא שום הוכחה על מחשבתו וכדאמרינן התם מחמת מלאכתו הוא דקא רהיט. אלמא דאילו ידעינן בברור דהוא נחוץ לדרכו תו ליכא הוכח' דיודע דין הערב שמש. והיינו ממש כמו בנ"ד. ומה ראי' הוא מאמר לו עירב בתמרי' ועירב בגרוגרת דהתם אמר בפירוש שרצונו לערב לו בתמרים משא"כ כאן ליכא שום הוכחה כי רצון הבעל לכתוב בעריל ביו"ד ובזה נדחה כל מה שכ' הרב מקופיל בזה. גם מ"ש הרב הנ"ל דכיון דצוה הבעל לכתוב גט שיהי' כשר לדעת המסדר ודעת המסדר לכתוב בעריל ביו"ד וכן כתב הסופר כבר עשה שליחותו ועוד דהמסדר לא צוה כלל לתקן רק הדיין ונעשה התיקון שלא בשליחות הבעל כי הוא צוה לכתוב הגט לדעת הרב המסדר ולא לדעת הדיין. זה תורף דבריו. ואני שמעתי ולא אבין דהרי מבואר ברמ"א סי' קכ"ב ס"א דהבעל יאמר לדעת הרב שבעיר ולכל מי שמראה אותו וכן הוא בס"ג אות נ"ב ועיין בב"ש סי' קכ"ב שם סק"ג דמטעם זה יכול הסופר לתקן (ח"ב) לב האותיו' כרצונו ומ"ש הרמ"א שם דאם הבעל בעיר אין לסמוך G"ז הוא רק חומרא לכתחלה כמ"ש הב"ש שם סק"ד ואם כבר נתגרשה פשיטא דכשר:

עוד כתב הרב הנ"ל דמאחר דבשעת התיקון בלי ספק העביר בקולמוס גם על גגו של הרי"ש והוי כהעביר עלי' קולמס שלא לשמה ובאנו למחלוקת דר"י ורבנן ולדיעה השני' בסי' קל"א ס"ה דבהעביר קולמס לשמה הוי ספק גט דשמא הוי כתב השני כתב. א"כ גם בנ"ד יש לחוש שמא הוי כתב השני דשלא לשמה כתב והגט פסול מספק ומה אעשה דהב"ש סק"ב שם כתב שלא כדברי הרב מקופיל דדוקא אם כתב השני הוי לשמה דאז מתקן בכתב השני בזה דוקא סובר ר"י דכתב השני הוא כתב ולרב אדא בר יעקב גם רבנן מודו בגט אבל אם כתב השני הוא שלא לשמה לכ"ע לא הוי כתב השני כתב ע"ש בב"ש בשם התוס'. ומ"ש הרב מקופיל בשם ספר שנות חיים הספר הזה אינו ת"י. ובדברי התוס' הנ"ל מבואר להיפך. ומלבד כל זה לא ידעתי מי הגיד לו להרב הנ"ל דהסופר העביר הקולמס שלא לשמה ואדרבא מסתמא עשה כדת לעשות כל מעשה הגט לשמה ואם כוונתו דמאחר דמה שהעביר הקולמוס הי' בלי שליחות הבעל הוי כאילו העבירו שלא לשמה דמה לנו בין פסול שלא לשמה או פסול שינוי בשליחות. כבר כתבתי דבנ"ד ליכא שום שינוי בשליחות ואין שום טעם לפסול בנ"ד מטעם שינוי בשליחות:

עוד הביא הרב הנ"ל בשם אביו הרב מגריידינג. דצריך הי' הסופר לשאול להבעל או להרב המסדר אם לכתוב בעריל מלא ביו"ד או חסר. ובמידי דמימלך עליו שליחא לענין שליחות לכ"ע לאו שליח הוא כדאמרינן בנדרים דף נ"ד מי לא מודה ר"ע דצריך אימלוכי. ודבר חכמה אמר. והרב מקופיל הוסיף לחדש בזה דבר נכון וגם ידעתי מכבר את הרב מגריידונג כי הוא רב גדול מאד בתורה. מיהו בנ"ד מאחר שאמר הבעל לדעת הרב ולכל מי שמראה אותו כמ"ש לעיל וכיון שהדיין אומר שצריך לכתוב בערל חסר א"כ הרי נמלך בהדיין שראה את הגט והבעל צוה לכתוב הגט כפי ציווי הרואים. אם כן הוי כנמלך ולכן נלענ"ד דהגט כשר. דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה