מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קט
ב"ה יום א' י"ג טבת תרמ"ז לפ"ק לבוב:
דברי שלום ואמת לכבוד ידידי הרב הג' החריף ובקי ידין ויורה כדת של תורה המפורסים לתהלה כש"ת מוה' אלכסנדר טויביש נ"י האבד"ק וואסלאו יע"א:
מכתבו הגיעני ולגודל הטרדה אנכי מוכרח להשיב בקצרה. בדבר התולעים הנקראים מעטעליצעס הנמצאים בריאה נהגו בכל תפוצות ישראל לאסור והטעם בזה נלענ"ד דהרי הט"ז והש"ך הביאו בשם רגמ"ה להניח הריאה בשמש לראות אם יצאו התולעים לחוץ ע"ש. עכ"פ מוכרח מדבריהם דנקבי המורנא שהתירו חז"ל מיירי באותן תולעים היוצאים לחום השמש והמעטיליצעס אינם יוצאים מהנקבים לחום השמש כי אם במים חמין מתנועעין מעט. והנה פה עירינו המנהג להטריף במעטעליציס זולת אם הוא מקצתה בנקב ומקצתה חוץ לנקב מכשירין. וכן הורה דו"ז הגאון מאור הגולה בעל ישועות יעקב זצ"ל והטעם בזה נלענ"ד דהש"ך ס"ק ט"ז כתב דמורנא ודאי לאחר שחיטה פירש אמנם זה דוקא במורנא דע"ז אמרו חזקה לאחר שחיטה פירש והם מיירי במורנא דוקא כמו שהוכחתי לעיל. מיהו עכ"פ במעטעליציס ניהו דבגמ' לא מיירי מהנהו תולעים כמו שהוכחתי לעיל אבל עכ"פ יש להתיר מטעם נשחטה הותרה כיון דליכא ריעותא מחיים ויש לתלות להתיר כמו בזאב וכדומה וא"כ אם המעטעליציס רחוק מעט מן הנקב הן על הריאה הן בתוך הריאה דגם במורנא יש פוסקים המטריפים דשמא אין הנקב מחמת המורנא וא"כ במעטעליציס איכא ס"ס להחמיר שמא אין הנקב מחמת המעטעליציס ושמא מחיים פירש. אבל אם המעטעליציס בתוך הנקב יש להתיר מטעם נשחטה הותרה משא"כ במורנא גם אם היא רחוק מן הנקב יש להתיר דהנקב מחמת המורנא מטעם נשחטה הותרה ובמורנא אין לספק שמא מחיים דבמורנא אמרינן חזקה לאח"ש פירש כמ"ש הש"ך ודו"ק היטב. לכן נראה לענ"ד להלכה ולמעשה שלא להתיר במעטעליציס רק במקצתה בנקב ומקצתה חוץ לנקב וכ"כ אאמו"ר בשו"ת מאמר מרדכי סי' ל"ג ע"ש: