מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן ק
ב"ה יום א' כ"ח אדר תרל"ט פה לבוב. דברי שלום ואמת לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המופלג בתורה ויראה בהר ד' יראה כש"ת מוה' אברהם יצחק נ"י האבד"ק סוכוסטוב יע"א:
מכתבו הגיעני בדבר הרב המאוה"ג מוה' זלמן נ"י דומ"ץ בק' קשאניב יע"א אשר הוא נרדף מאנשי עירו על אשר התיר את הבשר בין צלע י"ב לצלע י"ג בלי ניקור. יפה דן ויפה הורה מאחר שכן מבואר בשו"ת שיבת ציון סי' כ"ו בשם אביו הנו"ב ובפרמ"ג סי' ס"ד בשפ"ד ס"ק ו' וגדולה מזו כתב הב"ח בס"ס נ"ד והש"ך בסי' נ"ד ס"ק ט' דאם יש צלע יתירה כל הי"א צלעות מותרו' ואין אסור רק הצלע יתירה משום שקרובה לחלב הכליו'. ונראה דמה שנוהגין לאסור הצלע י"א ובתשובת משאת בנימין כתב על זה שהוא חומרא בלי טעם. ולפענ"ד נראה דטעם המנהג הוא מדברי התה"ד סי' קע"ז שהביא הש"ך שם דכמו דאם יש צלע יתירה אסורה משום שקרובה לחלב הכליו' א"כ אם ליכא רק י"א צלעו' כיון שמתחיל תיכף חלק האחורים וצלע הי"א קרובה למקום החלב כמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ת סי' ל"א ובשו"ת שיבת ציון שם מש"ה נהגו לאסור אותה צלע הי"א אבל הבשר שבין צלע י' לי"א או לפמ"ש מעכ"ת בחשבון ב' צלעו' הקטנו' אותו הבשר אשר בין צלע י"ב לי"ג אין שום מקום לאוסרו וספר בית יצחק שכ' מעכ"ת לא ראיתי מעולם ואין אנו אחראין לדבריו וחלילה להרהר משום זה על הוראו' הרב מ' זלמן הנ"ל כי דינא קאמר ואין באותו בשר שום חשש חומרא. ויאכלו ענוים וישבעו. דברי ידידו הדוש"ת בלונ"ח: