אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן סו

סימן סה

ב"ה יום ג' ט"ז אלול תר"ל לפ"ק לבוב:

היושב בשמים יכתוב ויחתום לחיים את כבוד ידידי הרב החריף הבקי המפורסם ערוגת הבושם ידין ויורה כדת של תורה.. כש"ת מוה' ישראל מתתי' אויערבאך נ"י:

מכתבו הגיעני ונפשו בשאלתו בראובן שקנה מעכו"ם שט"ח שהי' להעכו"ם על שמעון והעכו"ם נתן לראובן זירע על השט"ח ונסתפק מעכ"ת אם קנה ראובן את השטר כאן דלא הי' כתיבה ומסירה וגם אם יכול העכו"ם למחול להלוה. והנה מעכ"ת לא ביאר את לשון השטר אם נכתב בו שם המלוה או אם נכתב אורדער אייגענע דהיינו לכל מי שיוציאנו דאם לא נכתב בשטר שם המלוה כלל רק אורדער איגענע הדבר פשוט דא"צ כתיבה ומסירה ואין המלוה יכול למחול ואף לדעת הש"ך בסי' ס"ו סק"ו שנחלק על הרמ"א שם זה דוקא היכא שנכתב לפלוני ולכל מי שמוציאו דבזה דעת הש"ך דמי שיוציאנו בא מכח המלוה ומש"ה בעי כתיבה ומסיר' והמלוה יכול למחול. אבל כשנכתב השטר לכל מי שיוציאנו בלי הזכרת שם המלוה בזה מודה הש"ך דלא בעי כתיבה ומסיר' ואין המלוה יכול למחול כמבואר בש"ך שם בסוף הס"ק. וגם לדעת התומים שם שסובר דניהו דנקנה במסירה לבד מ"מ יכול המלוה למחול מודה בכה"ג היכא דלא נכתב שם המלוה כלל בהשטר דאינו יכול למחול ועי' באורים ס"ק י"א. אמנם אם נכתב בשטר שם המלוה בזה יש לעיין דהנה בסעיף כ"ה שם כתב המחבר דעכו"ם שמכר שט"ח לישראל בדיניהם דיינינן לי' ואם חזר ומחלו אינו מחול והרמ"א הוסיף דנקנה בלא כתיבה ומסיר' וכ"כ הש"ך סי' קכ"ח. סק"ב אבל התומים שם כ' דזה תלוי בפלוגתת הפוסקים לקמן סי' קנ"ד אם אמרינן דבא מכח גוי הרי הוא כגוי רק לגריעותא או אף למעליותא. דלדעת הסוברים דלמעליותא לא אמרינן דהרי הוא כגוי א"כ צריך כאן כתיבה ומסירה וסיים התומים שם דהוי ספיקא דדינא. ודבריו תמוהים מאד דמלבד דהרמ"א פסק שם בסי' קנ"ד דאף למעליותא אמרינן דהרי הוא כגוי ומש"ה אמרינן דיכול לסתום החלונו' וסיים הרמ"א שם וכן נ"ל להורות אף דסתימת חלונו' הוי כמו מוציא מחבירו כמבואר שם סוף הסעיף הרי דפשיטא לי' לרמ"א דיש לו כח הנכרי אף למעליותא. אמנם גם לשיטת המחבר שם דלמעליותא אין לו כח הגוי הרי כ' הט"ז בסי' קנ"ד דשאני התם דלא שיעבד עצמו הישראל והנכרי כלום רק דהנכרי יש לו מעצמו זכות בדיניהם לסתום חלונותיו של חבירו בזה נחלקו המחבר והרמ"א אם הבא מכחו יש לו זכות הנכרי למעליותא או לא. משא"כ בסי' ס"ו דהנכרי הי' לו שטר על הישראל א"כ אם לא הי' מוכר את השטר הי' הישראל מחויב לדון עמו ע"פ דיניהם כיון דנשתעבד הישראל להנכרי בזה מודה המחבר דהבא מכח הנכרי יש לו דין נכרי אף למעליותא וא"כ איך כ' התומים דהוי ספיקא דדינא מכח האי דסי' קנ"ד כיון דהט"ז חילק ביניהם. אשר ע"כ לפענ"ד אין לזוז מפסק הש"ע דנקנה השטר בלא כתיבה ומסיר' ואין המלוה יכול למחול וכ"פ בנתה"מ שם וכן עיקר. דברי ידידו הדוש"ת באהבה:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה