אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן סב

סימן סא

ב"ה יום ג' י"ב סיון תרל"ה לפ"ק לבוב. אורך ימים ושנות חיים לכבוד ידיד נפשי הרב המאוה"ג החריף ובקי משנתו קב ונקי ידין ויורה כדת של תורה שושילתא דיחוסא. כקש"ת מוה' מרדכי אשכנזי נ"י אבד"ק פוסטין יע"א:

מכתב יקרתו הגיעני אשר ירה לעומתי חצי השגתו הביא בכליותי בני אשפתו. הוספתי בזה אהבה על אהבתו. ואבוא על סדר דבריו מה שהשיג מעכת"ה על דברי דחזקת הבת היא חזקה שאין עמה טענה. וע"ז השיב כבודו מן סי' ע"ה דע"פ אומדנא מחשיב כטענת ברי ומשביעין ע"ז היסת. וא"כ ה"ה נמי דמיחשב כטענת ברי לענין דליהוי חזקה שיש עמה טענה. תמה אני הלא אנכי הרגשתי בכל זה במכתבי הראשון והבאתי דברי הש"ך בסי' צ"א ס"ק כ"ד דאף מה דמיחשב כטענת ברי ומועיל להשביע היסת מ"מ לא מיחשב כטענת ברי לענין להוציא מיתומים. גם כתבתי שם דגם בהוגד מפי נאמן דמועיל להשביע מ"מ אם אותו נאמן הוא נוגע אין משביעין ע"פ כמבואר ס"ס ע"ה בהג"ה. ובנ"ד אמה ואחי' שאמרו כן בשעה שנשתדכה הבת היו נוגעין אז כדי לעשות השידוך. ומעכת"ה לא השיב על כל זה. ואם מע"כ מדמה נ"ד לאומדנא גדולה ומוכיח ביותר ומדמה זה לסי' צ"א ס"ה שמוציאין בדברים מוכיחין כאלה אף מן היתומים הנה זה דבר התלוי בסברא ולא אתווכח עמו בזה:

ובמה שכתבתי דלא שייך בזה טוענין ללוקח משום דהבית חרב עכשיו ונכסי בחזקת יתמי קיימי והוי כמו להוציא ול"א טוענין ללוקח רק להחזיק. וע"ז הרבה מעכ"ת להאריך ולהוכיח שלא כדברי. מ"ש מעכת"ה דלדברי אם המחזיק ג"ש עזב אח"כ את השדה והמערער נכנס לתוכה לא תהני להמחזיק חזקתו כיון דהמערער מוחזק עכשיו בהשדה. ח"ו לא עלתה כן על לבי דחזקת ג"ש וטענה הוא דבר ברור ודאי ולא ספק ולא מועיל תפיסת המערער אח"כ. ודוקא בנ"ד שאין להבת טענה ברורה ולא אתינן עלה רק משום דנשאת לבעל דהוי כלוקח וטוענין ללוקח וזה הוא רק מטעם ספק ומש"ה אין טוענין ללוקח רק להחזיק ולא להוציא כמ"ש הש"ך א"כ מוכח להדיא דרק מטעם ספק הוא דטוענין ללוקח וע"ז כתבתי דמאחר דעכשיו אין הבת ולא בעלה מוחזקין ואדרבא נכסי בחזקת יורשי קאי דהיינו הזכרים ומש"ה אין טוענין עבור הבעל ואין מוציאין הבית מחזקת היורשים. ומ"ש מע"כ דגם במטלטלי אם תפס האחד וזכה מטעם תפיסה תו לא מהני תפיסת השני לדעת רוב הפוסקים. בספר תקפו כהן סי' י"ט אות ח' מבואר דכל הקדמונים ס"ל דמועיל אח"כ תפיסת השני. ועי' בקצה"ח בקונטרס הספיקות כלל ח' אות ה' דגם בקרקע מועיל תפיסת השני כל היכא דליכא חזקת מ"ק כנגדו:

עוד השיג מעכת"ה על מה שחדשתי דמאחר דהבת החזיקה בדירה מיוחדת אין החזקה מועלת כלל ליתר הבית ומאחר דהיא מודית דהחדרים שלה אין לה בהם רק חלק ששית א"כ אין לה חזקה רק על חלק ששית מאותם החדרים. ומעכת"ה חולק ע"ז בדברים בעלמא בלי שום ראי'. ולפענ"ד דברי ברורים מאד דהרי אם הי' להמערער דרך לעבור על חדר המחזיק אין לו חזקה כמבואר בסי' ק"מ סעיף י"ג בהג"ה. ומכ"ש כאן דהבת לא נשתמשה כלל ביתר הבית רק שאר היורשים א"כ פשיטא שאין לה שום טענת חזקה על יתר הבית. ועי' בשו"ת מהרי"ט ח' חו"מ סי' ל"א וסי' כ"ט וכיון שאין לה שום טענת חזקה רק על אותן מקומות שדרה בהם והיא מודית דאין לה באותן החדרים רק חלק ששית. יפה כתבתי דאין לה חזקה רק על חלק ששית מהחדרים דאף שהבת טוענת שיש לה חלק ששית מכל הבית מ"מ על יתר הבית אין לה שום חזקה כלל והדברים ברורים בטעמן. ומאחר דלדינא הסכמתי בתשובתי הראשונה דאין לכוף להבת ליתן פטורים א"כ אין נפקותא כל כך לדינא לכן קצרתי לגודל הטרדה. דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה