אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן נ

סימן מט

ב"ה יום ד' ז' שבט תר"ס לפ"ק לבוב. תפארת גדולה ועטרת ישועה. לכבוד ידידי הרב החריף ובקי. המופלג בתורה ויראה. בהר ד' יראה. יגע ושנה הרבה. כש"ת מוה' אברהם ראטה נ"י:

מכתבו הגיעני והתענגתי לדעת משלומו כי טוב. גם ברוך יהי' בברכת מז"ט לרגלי הכת הנולדה לו יהי' לו ולכל אשר לו לגדא טבא ולהצלחת עולם. אלפי תודו' לו אשר קרא את בתו בשם זוגתי הצנועה זצ"ל. ד' יצליחהו ויגדל את בתו לאורך ימים כשם האשה אשר נקראת עלי'. בשם טוב ובמעשים טובים. ובדבר אשר שפך סוללה ועורר מדנים על דברי מרן אא"ז הח"ץ סי' נ"ט במש"כ דלבוד לא אמרינן רק אם יש דבר ממשי אויר בנתים אבל לא אם דבר ממשי מפסיק. ומעכ"ת הביא הרבה ראיות להיפך. ואנכי הארכתי בזה בתשו' לק' חראסטקוב ועי' בפמ"ג או"ח סימן שס"ג במ"ז סק"א שגם הוא העיר בזה. ומה שנלע"ד בזה דהא דכתב הח"צ דאם דבר ממשי מפסיק ל"א לבוד. זה דוקא אם הדבר המפסיק היא גורם היתר דאז מועיל להפסיק בין שני האיסורין אף בפחות מג' טפחים וכדמוכח מהראי' שמביא הח"ץ שם מסכך פסול ב' טפחים מכאן וסכך פסול ב"ט מכאן וסכך כשר באמצע פחות מג"ט דודאי הסוכה כשרה. דהתם הסכך כשר היא גורם להכשיר הסוכה ומשום הכי הוא מפסיק בין הסככים הפסולים ולא אמרינן לבוד וכן בנדון הח"ץ שם דהזרעים מבטלין הדירה אמנם קרקע חלקה העשוי' להילוך בני אדם זה עיקר הדירה. ואם כן הקרקע שבין הערוגות דהוי דבר המתיר אף שהיא פחות מג' טפחי' חשוב להפסיק בין שני הערוגות. משא"כ בהך דעירובין דף ע"ז ע"ב בסולם ששליבותיו פורחים דאם אין בין שליבה לשליבה שלשה ממעט דהתם אף דצדי הסולם היינו הקנים האחרונים מפסיקין מ"מ הני קנים אין גורמין לא איסור ולא היתר ומשום הכי שפיר אמרינן לבוד אף שדבר ממשי מפסיק. ובזה יש לדחות דינו של הפמ"ג שם דאם לחי עומד פחות מג' טפחים לכותל וביניהם קרש של עצי אשרה פסול דכיון דדבר ממשי מפסיק ל"א לבוד. ולפמש"כ י"ל דכיון דהקדש של עצי אשרה אינו לא אוסר את המבוי ולא מתירה כמאן דליתי' הוא ושפיר אמרינן לבוד וכמש"כ:

אמנם עדיין לא העליתי ארוכה ליתר הקושיות שהקשה מעכ"ת ולכן נראה לפענ"ד באופן אחר. דהנה המן בתשובה שם כתב דבנזרע רובו אף שמקום הזריעה עשוי ערוגות ערוגות מצטרף הכל לרוב. משא"כ בנזרע מיעוטו יותר מב"ס אין הערוגות מצטרפין אם יש הפסק פחות מג' בנתים ע"ש. מזה נראה דגם הח"צ מודה דבכל דבר אמרינן לבוד אף דיש הפסק קרקע באמצע ומש"ה בנזרע רובו מצטרפין הערוגות אמנם לענין נזרע יותר מב"ס כיון דקפדינן אשיעורא בזה דוקא חידש הח"ץ דאם יש דבר ממשי בנתיים אין הערוגות מצטרפין דליחשב כאילו הי' יותר מב"ס דאף דאמרינן לבוד מ"מ אין זה מועיל לענין שנאמר דהוי שיעור יותר מב"ס דעכ"פ לא מיקרי קרפף יותר מב"ס כיון דאין השיעור ביחד ויש דבר ממשי מפסיק באמצע. ועיין בב"י יו"ד סי' ר"א שהביא מחלוקת הקדמונים ברבו זוחלין על הנוטפין אי בעי' ארבעים סאה זוחלין דאפשר דאף דהנוטפין בטלין ברוב מ"מ אין משלימין שיעור מ' סאה. ופ' ברש"י מנחות דף כ"ג ע"ב ד"ה לימא, ולזה הביא הח"ץ ראיה לדברי' מהא דסכך כשר פחות מג' באמצע וב"ט סכך פסול מכאן ומכאן דהסוכה כשרה משום דכיון דבעינן שיעורא לפסול דהיינו ד"ט סכך פסול לא אמרינן לבוד להשלים השיעור היכא דאיכא דבר ממשי באמצע. ובזה מיושב מה שהקשה מעכ"ת מדברי רש"י סוכה דף י"ז ע"ב דסכך פסול פחות מג' אינו פוסל בסוכה קטנה מטעם לבוד ומזה מוכח דאמרינן לבוד אף בדבר ממשי דהיינו סכך פסול באמצע. ולפמש"כ י"ל דדוקא בסכך כשר פחות מג' מפסיק בין שני סככים פסולים כיון דסכך פסול אינו פוסל רק אם יש שיעור ד"ט משום הכי אין הלבוד שבאמצע מועיל להיות נקרא ד"ט סכך פסול כיון דיש דבר ממשי בנתים וכמש"כ. משא"כ אם סכך פסול מפסיק באמצע סכך כשר הרי סכך כשר לא בעי שיעור כלל דדוקא משך סוכה בעי שיעורא ז"ט אבל לסכך כשר ליכא שיעורא כלל רק בעינן שיהי' צלתה מרובה מחמתה ולענין להשלים הרוב גם הח"ץ מודה דאמרינן לבוד אף דמפסיק דבר ממשי ומשום הכי אסר שם הח"ץ בנזרע רובו אף דאיכא הפסק בנתיים ומש"ה גם להשלים שיהיה צלתה מרובה מחמתה אמרינן לבוד אף דסכך פסול באמצע ושפיר כתב רש"י דסכך פסול פחות מג' אינו פוסל בסוכה קטנה מטעם לבוד ודוק היטב:

ובזה יש ליישב גם מה שהקשה מעכ"ת מש"ס עירובין דף ע"ז ע"ב דהתם הסולם בעצמו רחב ד' דהיא השיעור שנקרא פתח רק דבעינן שיהיה הסולמות משני הצדדין מכוונין ושפיר אמרינן דעל ידי לבוד הוי כמכוונין כיון דאין צריך להשלים השיעור. וקושיתו מעירובין דף כ"ה בלא"ה לא קשה מידי דהתם בלא"ה לא שייך לבוד כלל כיון דליכא סמוך לו שום דבר לומר דהוי לבוד לאותו דבר. רק כוונת הגמרא ורש"י שם כיון דבפחות מג' אמרינן בעלמא בכל דוכתי לבוד אלמא דלא הוי מקום חשוב בפחות מג' ומשום הכי אינו ממעט את הקרפף. וכעין זה אמרינן בסוכה דף י"ד ע"א וברש"י שם ד"ה כיון ע"ש ודו"ק. וכסברת הח"ץ משמע בתוס' סוכה דף י"ט ד"ה לא ע"ש ולגודל טרדותי לא יכולתי להאריך עוד דברי ידידו ואוהבו לנצח מצפה להתבשר מאתו בשורות טובות:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה