אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן מא

סימן מ

ב"ה יום א' ר"ח כסלו תרמ"ז לפ"ק לבוב שפעת הצלחות ושלות השקט לכבוד ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסים ערוגת הבושם מוכתר בנימוסים כש"ת מוה' ישעי' לאנדמאן נ"י האבד"ק אזיפאליע יע"א:

מכתבו הגיעני ראיתי ושש לבי להתבשר כי נשאו ד' לשבת כסאות למשפט ולהיות לרב ואב"ד בעיר אזיפאליע יהא רעווא דתירום רישי' אכולא כרכא. ישמח באנשי עירו וגם המה ישמחו בו ויזכה לשבת במנוחות שאננות על התורה ועל העבודה ולהורות כהלכה לאמיתה של תורה. ובדבר אשר נהגו בעירו הקצבים לקצב על עלי אחד בשר כשר וטריפה וחלב גמור בעודן חמין ולפעמים ישפך המוח מעצמות טריפה על העלי וחותכין הכל בסכין אחד. הנה אמת נכון הדבר שנהגו להקל בזה. והנלע"ד בזה דהנה הר"ן פ"ק דחולין שם הקשה ל"ל סכין מיוחד לחתוך בו בשר הא צריך הדחה קודם המליחה וכיון דאורחי' בהדחי' מותר. ותירץ דמיירי דחותך לאחר דחללי בי טבחא ע"ש. ולכאורה צריך להבין דהא לעיל שם בסכין של עכו"ם דאמר רבב"ח מדיח הקשה הר"ן שם דהא בלא"ה צריך להדיח מחמת דם ותירץ בשם רבינו יונה דמשום איסור דם סגי בשפשוף מעט ומשום שמנינות סכין של איסור בעי שפשוף גדול להסיר שמנונית הסכין שנדבק בבשר. וא"כ אמאי חזר הר"ן אח"כ והקשה דהא אם יחתוך בשר בסכין שחתך חלב בעי שפשוף גדול ולא סגי בהדחה קודם המליחה. אמנם הדבר נכון דהנה הרמ"א בסי' ס"ט סעי' ב' כתב דאם לא הודח רק מעט קודם שמלחו מותר בדיעבד. וכתבו הט"ז והש"ך דזה דוקא למאן דסובר טעם הדחה ראשונה משום דם שעל הבשר אבל למ"ד לרכך הבשר בעי' שרי' ושפשוף ע"ש. ומעתה י"ל דהרבינו יונה ס"ל טעם הדחה א' להעביר דם שעלי' ולזה סגי בהדחה מועטת ומש"ה אינו מועיל הדחה כזאת להסיר שמנינות החלב הנדבק בבשר. אבל הר"ן סובר דהדחה ראשונה הוא כדי לרכך הבשר כמ"ש הש"ך בשם הר"ן ר"ס ס"ט. ולטעם זה בעי' (ח"ב) יב הדחה גדולה ובזה יסיר ג"כ השמנונית הנדבק בבשר ולכן שפיר הקשה הר"ן ל"ל שני סכינים והוצרך לתרץ דמיירי בחללי בי' טבחא. ובזה יש ליישב קושית הש"ך סי' ס"ט סק"ג דהא בחתך אחר הדחה צריך הדחה שנית אם כן מה מועיל הא דחללי בי' טבחא כיון שחותך עכשיו אחר החלבים עדיין צריך הדחה שנית ע"ש. ולפמ"ש ניחא דכיון דכבר נתרכך הבשר ע"י מה דחללי בי טבחא רק דע"י דוחקא דסכינא שחתך אח"כ יצא דם לחוץ ובכה"ג הדחה השני' הוי לכ"ע רק להעביר הדם שעלי' ובזה סגי בהדחה מועטת כמ"ש הט"ז והש"ך והדחה כזאת אינו מועיל להעביר השמנונית מחלב הנדבק בסכין כמו שתירץ הרבינו יונה דכאן סגי לכ"ע בהדחה מועטת כיון דככר נתרכך הבשר ע"י דחללי בי טבחא ודו"ק היטב. ומעתה לדידן דמחמירינן לכתחילה ככל הטעמים ומצרכינן הדחה גדולה ושרי' כדי לרכך הבשר וזה הוי כמו שפשוף היטב כמו שהוכחתי מדברי הר"ן וסגי להעביר השמנונית הנדבק בבשר שפיר יש סמך לדידן לחתוך לכתחילה בסכין אחד חלבים ובשר. ומה דמצריכינן בגמ' שני סכינים מיירי בחללי בי טבחא כמ"ש הר"ן דאז סגי בהדחה מועטת וכמ"ש. אמנם בודאי טוב הדבר להזהירם עכ"פ לקנח הסכין היטב וגם העלי בין חתיכת החלב ובין חתיכת הבשר בבגד שנותנים על הירכים ועי' בש"ך סי' צ"א סק"ג. ואשרי חלקו של מעכ"ת במה שנתן לב לזה להפריש את ישראל מן מאכל איסור ח"ו. ולשומעים ינעם דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה