מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן ל
בדבר הגט אשר ניתן לאשה ע"י שליח בק"ק דראהאביטש ונכתב שם המגורשת בריינא דמתקריא בריינציא. ואחד מהדיינים שמה חושש דלפי הברת מדינתנו צריך לכתוב בריינטשע בט"ש ולא בצי"א בסוף התיבה. ולדעתנו יש לעיין טובא אם הי' צריך לכתוב כלל שם בריינצא בגט דהרי הב"ש בש"א אות שין כתב דא"צ לכתוב שלמה המכונה שלומציא ועיין בט"ג שם ס"ק ט"ו ולפע"ד ליכא שום חילוק בין כינוי שלומציא לשלמה ובין כינוי בריינציא לבריינא וכבר ידוע דהיכא דהנקודות שוות א"צ לכתוב הכינוי כלל כמ"ש הב"ש בש"נ אות ב' ובכ"ד. ומעתה לא דמי כלל למ"ש הדיין הנ"ל משם ציזא דשם הוי עיקר השם ואם נקראת טשיזא יש לכתוב בט"ש כמ"ש הט"ג דשם זהו עיקר שמה ואין לה שם אחר כלל ולכן יש לדייק לכתוב כפי הברת הקריאה משא"כ בנ"ד דשם בריינציא א"צ לכתבו גם לכתחלה נראה ברור דגם שינוי מועט כזה אינו פוסל ובפרט בסוף התיבה. דהתם בשם ציזא הוי השינוי בתחילתה וניכר שפיר שינוי ההברה מאם הוי בסוף התיבה וכזה חילק ג"כ בספר חדושי אנ"ש סימן ג'. עוד נלפע"ד דודאי גם אותן האנשים הקורין בריינטשא בט"ש מ"מ אם נכתב בגט בריינציא יכולין לקרות את התיבה כפי הברתם. והנה הריב"ש בסי' נ"ז כתב בגט שנכתב בו הדרה בתלמסאן והאשה לא היתה דרה בשעת כתיבת הגט בתלמסאן וכבר העתיקה דירתה כמה שנים מקודם מעיר תלמסאן וצידד הריב"ש להיתר מאחר דאפשר לקרות תיבת הדרה מלעיל כמ"ש רש''י בפסוק והנה רחל בתו באה דאם קורין התיבה מלעיל פירושו שבאה כבר מש"ה לא מיקרי שינה שם עירה וכשר הגט ובזה העיד המריב"ל ספר ג' ס"ט באשה ששמה פאלמה ולא נכתב א' אחר הפ' דמאחר דאפשר לקרות גם בלא א' כמו שהיא נקראת כשר הגט ואח"כ דחה המריב"ל ראי' זו דבשלמא בתיבת הדרה כיון דאפשר לקרות מלעיל וגם אפשר לקרות מלרע הו"ל כאלו לא נכתב כלל ואם לא כתב מקום דירה הרבה פוסקים מכשירין משא"כ בשם האשה כיון דמיקרי הכי ומיקרי הכי הוי כאילו לא נכתב שמה והגט פסול ע"ש. וא"כ בנידן דידן לפי מש"כ לעיל דא"צ לכתוב גם לכתחלה הכינוי בריינציא וכיון דאיכא למיקרי בשם תיבת בריינציא גם בט"ש כמש"כ ובכה"ג הוי כאילו לא נכתב כלל כמ"ש המריב"ל ובנ"ד אם לא נכתב הכינוי בריינציא כשר וזה נכון בס"ד. ומלבד כ"ז תמוה איך יעלה על הדעת שפסול הגט בדיעבד כיון שזה תלוי בהברת לשון המדינה יש קורין בט"ש ויש קורין בצי"א ובכה"ג מבואר להדיא ברמ"א ס"ס קכ"ט דמשום שינוי כזה אין לפסול בדיעבד ע"ש. מיהו בנ"ד בלא"ה הגט כשר מאחר דהאשה חותמת עצמה בריינציא מהראוי לילך אחר חתימתה ועיין בט"ג בש"נ אות ק' ס"ק ג' בשם קוציא בק' בתחילת' ויש שקוראים גיציא בג' דצריך לכתוב כפי הברת המדינה וכתב שם דאם דרכה לחתום הולכין אחר חתימתה ע"ש והדבר מבואר דהתם יש שינוי יותר גדול בין ק' לג' בתחילת התיבה ואפ"ה הולכין אחר חתימתה ומכש"כ בנ"ד ולכן יפה עשו מסדרי הגט לכתחלה לכתוב בריינציא והגט כשר בלי פקפוק וספק והמערער בזה אינו אלא מן המתמיהין. מוצש"ק ט"ז מרחשון תרמ"ז לפ"ק לבוב: