אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן יב

סימן יא

ב"ה יום א' כ"ז סיון תרמ"ג לפ"ק כפר בראטקאוויץ ברכות שמים מעל לכבוד ידיד נפשי ולבי הרב הה"ג החריף ובקי המפורסים לתהלה. מאוד נעלה. ידין ויורה כדת של תורה כש"ת מוה' שמואל יצחק שור נ"י האב"דק קניהעניטש יע"א:

מכתב יקרתו הערוך ללבוב נשלח לידי פה. ומהרתי בא היום להשיב מפני הכבוד. בדבר השאלה בא' שבא לגרש את אשתו ושמו ישעי' בן יואל וכאשר חקר המסדר כל השמות הגיד כי אביו נקרא לתורה בשם דוד יואל והביא גב"ע משני אנשים אשר התפללו עמו ביחד כי אביו נקרא לתורה דוד יואל ונסע אבי האשה למקום העדים והעידו בתו"ע כי אביו נקרא לתורה דוד יואל ולזאת נכתב בגט בן דוד יואל דמתקרי יואל ואחר נתינת הגט מערער הבעל כי מעולם לא נקרא לתורה ולא מעריסה בשם דוד יואל. ולאשר לא גירש מרצונו רק מחמת תוקף הקאמפראמיס שהיו לחותנו עליו ועל אביו וגם כל הונו הי' אצל חותנו ולכן הוכרח להתפשר וליתן הגט ובקש מהעדים לעשות ערמה לשנות שם אביו בכדי שיוכל אח"כ להוציא גזילו מת"י חותנו והעדים מודים לדבריו. גם העידו שני עדים כשרים בתו"ע שזה יותר מעשרים שנה אשר הם מתפללים ביחד עם אביו ומעולם לא נשמע לו שם דוד וכל יודעיו ומכיריו יודעים כי אין לו שם אחר רק יואל גם בהכתובה שבין אביו לאמו נכתב שם יואל לבד. ונסתפק מעכת"ה אם האשה מותרת להנשא או לא:

הנה בשינה שם אבי המגרש ולא אתחזק אביו מעולם בשם זה מבואר בסי' קכ"ט ס"י בהג"ה דתצא. מיהו מדברי הב"ש שם ס"ק י"ז משמע דאינו פסול רק מדרבנן שהרי כ' דמש"ה ל"ד לשינה מקום עמידה דכשר דשם לא אתי למימר דאין זה המגרש כי אין אדם נקרא ע"ש מקום עמידתו אבל כאן מחמת שינוי שם אביו יאמרו דזה לא גירש ע"ש. מבואר מדבריו דאינו פסול רק מדרבנן מחמת לעז ועיין נוב"י סי' קכ"ט שהביא בשם פסקי מהרא"י סי' קל"ח דשינה שם אביו דומה לשינה שם דירה. וא"כ אפשר דזה תליא באשלי רברבי במחלוקת התוס' והרמב"ם שהביא הב"ש סי' קכ"ח סק"ו אם שינה שם דירה פסול מה"ת או מדרבנן. ומ"מ מסתימת לשון הפוסקים משמע דאין שינה אביו בגט רק פסול מדרבנן ועיין בג"פ ס"ק מ"ט ובשו"ת נו"ב מה"ת סי' ק"ז. ועיין בב"ח סי' קכ"ט שהקשה על הרא"ש שפוסל בגט שנכתב בו יוסף כן שמואל במקום בן שמעון משום דהרואה יאמר דאחר מגרשה. ותיפוק לי' דמה"ת פסול דהוי מזוייף מתוכו ע"ש. ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דהרי גם מזוייף מתוכו אינו פסול רק מדרבנן כמ"ש רש"י בגיטין דף י' ע"ב ד"ה מודה. ואולי יש לדחוק בזה עפמ"ש הרמב"ם פ"ג מגרושין הל"ח דעדים שחתמו שלא לשמה או שהם פסולים מאחר דאיכא עידי מסירה ל"ה רק כמזוייף מתוכו ולא מזוייף ממש ומש"ה אינו פסול רק מדרבנן ע"ש. וא"כ אפשר דס"ל להב"ח דשינה שם אבי המגרש הוי מזוייף גמור ופסול מה"ת אבל רוב הפוסקים חולקים ע"ז. גם מ"ש מעכת"ה ראי' דשינה שם אבי המגרש פסול מה"ת מהא דמבואר בש"ע דתצא ובפסול דרבנן קיי"ל בסי' ק"נ דלא תצא. כבר נתעורר ע"ז בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ט ע"ש שדחה ראי' זו בטוב טעם. והנה מעכ"ת לא ביאר היטב אם הגדת עדים שנקרא אביו לתורה בשם דוד יואל אם אותה ההגדה היתה בב"ד או לא. ומפשטת לשון השאלה שכ' והביא גב"ע וכו' וכן מ"ש אח"כ ונסע למקום האשה והעידו בתו"ע וכו' מכ"ז משמע שהיתה גב"ע כדין דהיינו בב"ד. ובכה"ג אין העדים יכולים לחזור בהם ועיין בסי' י"ז ס"ח ובח"מ שם ס"ק י"ז ובב"ש שם ס"ק כ"ג. וגם אם הגדת העדים ששמו דוד יואל היו חוץ לב"ד מ"מ כיון שנעשה על פיהם מעשה בב"ד וסידרו הגט בשם זה תו אין העדים יכולים לחזור בהם ולומר מבודין היינו וכדומה וכ"כ בשו"ת ח"ס סי' ע"ה דכיון שהתאספו הב"ד לחלוץ לה הוי כהגדה בב"ד ואין העד יכול לחזור. ואף שהעדים נותנים טעם לדבריהם שהעידו בתחלה ששמו דוד יואל שאמרו כן מחמת בקשת בעל האשה כדי להציל ממונו מ"מ מבואר בחו"מ סי' כ"ט דגם אם העדים נותנים טעם לדבריהם א"י לחזור בהם. ועיין ברש"י סנהדרין דף, מ"ד ע"ב ד"ה דבעיא דאם העדים אומרים שהעידו כן מחמת שנאה אין נאמנים וה"ה בנ"ד שאומרים שהעידו שקר מחמת אהבת המגרש ועיין בשו"ת והריב"ש סי' רס"ו דגם אם שני עדים מכחישים אותם א"נ לחזור בהם ולומר שקר העדנו:

ומעתה בנ"ד הוי תרי ותרי והוי ס' שינה שם אבי המגרש ומבואר בג"פ דבס' שינה באבי המגרש לא תצא וכ' שכן מבואר במהריב"ל. והמעיין בפסקי מהרא"י סי' קל"ח יראה דאפשר להכשיר גם לכתחילה בס' שינה שם אבי המגרש שכ' שם ואשר כתבת דאין עדות ברורה דאין שמו דן תמיהני וכי אין עדות די וכו' עיי"ש. ושם מיירי בלא נשאת עדיין כמבואר למעיין שם ואפ"ה אם לא היתה עדות ברורה לא הי' התה"ד אוסרה להנשא. והטעם בזה כיון דעיקר הפסול בשינה שם אבי המגרש הוא משום דיאמרו דאין זה המגרש כמ"ש הרא"ש והמהרא"י והב"ש והיכא דאיכא ס' בדבר שוב לא יוציאו לעז דמנ"ל להרואה להוציא לעז ולומר דאין זה המגרש וכעין זה כ' המהרי"ט בתשו' ח"א סי' ס"ו. ויש להבין בזה ס' הב"ח שהקשה על מ"ש הרא"ש שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא כינויו כשר. והק' הב"ח דמאי אריא אבי האשה אפי' כינוי האשה עצמה קיי"ל כתב חניכתו וחניכתה כשר ותי' דמיירי בחניכה שאינ' ידוע וניכר אפ"ה כשר דלא גרע מאלו לא נכתב כלל ע"ש. והיינו מטעם שכתבתי דכיון דאין החניכה ניכרת תו ליכא לעז דמחמת ספק לא יוציאו לעז. ואף שקשה להעמיס כוונה זו בדברי הב"ח מאחר דהוא סובר דשינוי באבי המגרש פסול מה"ת כמ"ש לעיל מ"מ מוכח מדברי הב"ח דאם השינוי באבי המגרש א"י וניכר כשר. ואם כן ה"ה בנ"ד ג"כ אין השינוי ידוע מאחר דאיכא תרי ותרי וכמ"ש:

וראיתי למהריב"ל ח"ג סי' ט' בשם האשה פאלמה שהי' צריך לכתוב א' אחר הפ"א במקום פתח ובגט נכתב בלא א' וכ' דכשר מאחר דאפשר לקרות הפ"א בפתח גם בלי האל"ף. והביא המהריב"ל ראי' לדבריו ממ"ש הריב"ש בגט שנכתב הדרה במקום פ' ואח"כ נתברר דבשעת נתינת הגט לא היתה דירתה במקום פ'. והשיב הריב"ש שאפשר להקל מאחר שנוכל לומר הדרה מלעיל שהיתה דרה באותו מקום מקודם. אלמא דכיון דאפשר למיקרי הדרה מלעיל באופן שיסכים אל האמת כשר וה"ה אם נכתב פלמה בלא א' אחר הפ"א כשר מאחר דאפשר לקרות בפתח גם בלא הא'. אמנם אח"כ דחה ראי' זו דבשלמא בהך דהריב"ש כיון דסדרה משמע מלעיל ומשמע מלרע וכיון דמיקרי הכי ומקרי הכי הוי כאלו לא נכתב ואם לא כ' מקום דירה כשר. אבל בשם פאלמה דחסרון הא' בשם המגורשת א"כ נהי דמקרי הכי ומקרי הכי והוי כאלו לא נכתב השם ואם לא נכתב שם המגורשת בגט ודאי פסול עכ"ל המהריב"ל שם. ומעתה בנ"ד דתרי כתי עדים מכחישין זא"ז וספיקא הוא ואפשר דמה. שנכתב בגט מסכים אל האמת. ובכה"ג הוי לא נכתב כלל ואם חסר שם אבי המגרש כשר. ואין זה דומה למ"ש, הפוסקים דשינה גרע טפי מחסרון דשם מיירי בודאי שינה משא"כ בנ"ד דהכחשה יש בין העדים ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי בזה הוי כאלו לא נכתב כלל כמ"ש המהריב"ל. והרי יסוד ושורש הדברים לפסול שינוי באבי המגרש הוא מ"ש הפסקי מהרא"י סי' קל"ח משום דהוי כשינה מקום דירה כמ"ש הב"י בשמו בסי' קכ"ח ובשינה מקום דירה גופא כשר היכא דאפשר למיקרי הכי ואיכא למיקרי הכי כמ"ש הריב"ש בתשובה. וה"ה בשינה בשם אבי המגרש כשר בכה"ג. ואף שיש לחלק דהתם בנידון הריב"ש ומהריב"ל הוי ס' איך לקרות הגט. משא"כ בנ"ד אין הס' בגט רק בדבר אחר אם הוא נקרא לתורה דוד יואל או יואל. מ"מ אין סברא לחלק בהכי. עוד יש סניף להתיר בנ"ד מאחר דנכתב בגט דמתקרי יואל א"כ הרי נכתב ג"כ שמו האמתי תו אינו מזיק מה שנכתב מקודם שם דוד גם כן ואפשר דבכה"ג לכ"ע כשר בשם אבי המגרש ועיין בשו"ת חא"ש סי' נ"א וסי' ק"ד שכ' כעין זה. ומ"מ אף שהראיתי קצת פנים להתיר מיראי הוראה אנוכי בדבר חמור כזה. ומכ"ש בנ"ד שנכתב שם אביו מפי הבעל והבעל מערער שלא כיון לגרשה רק להציל ממונו ועיין בב"ש סי' קכ"ו ס"ק ל"ב ולכן גם דעתי העני' מסכמת להצריכה גט אחר. ועיין בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק ה' וס"ק ק"א בשם שו"ת חמדת שלמה דשינה שם עלייתו לתורה כשר באבי המגרש ע"ש ואעפ"כ קשה הדבר להתיר בנ"ד. דברי ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת בלב ונפש:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה