אור ברסלב

מהריא הלוי חלק ב· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן ד

סימן ג

ב"ה יום ב' א' דר"ח אדר שני רינה ושמחה לפ"ק לבוב.

עתרת שלום וכל טוב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג המופלג המופלג בתורה ויראה בהר ד' יראה ערוגת הבושם. שבו ולשם. מוה' שלמה אשר זלמן נ"י אבד"ק קאראליפקא יע"א:

מכתב שאלתו הגיעני. ותורף השאלה באיש א' רך בשנים דלא מיתדר לי' עם איתתי' והיא מורדת עליו והוצרך הבעל לתת לה ממון הרבה כדי שתקבל מאתו ג"פ והאשה נסעה לדרכה ומחמת שהגט הי' נחוץ והבעל אץ עלי מעכ"ת שכח כבודו וכתב בהגט שם האשה ריזיא מלכה. ונכתב בהגט ריזא מלכה ולא נכתב יוד אחר הזיין בשם ריזיא זה תורף השאלה. ובאמת שלכתחילה הי' צריך לכתוב ריזיא מלא יוד אחר הזיין לפי הברת מדינתינו שהיוד נרגשת ונרגשת במבטא כמ"ש בס' טיב גיטין בכ"ד. אמנם בדיעבד אם נכתב בלא יוד בזה יש לעיין. והנה הרמ"א בס"ס קכ"ט כתב כל כינוי שמשתנה מכח לשון המדינות כגון וכו' הולכין אחר לשון בני אדם במדינה שנותנין בו הגט ואין להקפיד בזה איך נמצאו השמות והכינויין כתובים כי כל אח' כתב כפי לשון מדינתו אמנם אם אינו ידוע לשון המדינות אין לשנות ממה שנמצא בדברי הקדמונים אמנם בדיעבד אם שינה באחד מאלו הדברים כשר ע"ש. והדבר ברור דשם ריזיא תלוי בהברת המדינות אם מדגישין היוד או לא כמבואר בט"ג שם ואם כן אם שינה בזה כשר לפ"ד הרמ"א. ואין זה דומה למ"ש הב"י סי' קכ"ח בשם הר"ש בן הרשב"ץ דאם כתב תנס במקום תונס דפסול דשאני התם דשם זה נקרא שוה בכל מקום משא"כ היכא דתלוי בהברת המדינות. איברא דיש להסתפק בכוונת רבינו הרמ"א אי קאי על הקוד' כגון בשינוי משם מענדיל למנדיל או גומפרעכט גומפרחט דאפי' בזה כשר אם שינה כיון שתלוי בהברת המדינות או אפשר לא קאי רק על מה דסמיך לי' שכתב אמנם אם אינו ידוע לשון המדינות אין לשנות ממה שנמצא בדברי הקדמונים וע"ז דוקא כתב דאם שינה כשר כיון דאין הברת המדינה נודע בברור אבל היכא שנודע בברור ע"פ הברת המדינה שראוי לכתוב כך והוא שינה בזה אפשר דלא הכשיר הרמ"א. וכאשר חפשתי בזה לבוא על כוונת הרמ"א מצאתי בב"ש בשם זנוויל שמהראוי לכתוב זנוויל ב"ב ווין כיון שאנו קורין את השם הזה רפוי וכ' בס"ש בשם מהר"י חיות בדיעבד אם כתב בב' כשר ע"ש. ובס"ש שם מבואר דבעובדא כזו שנכתב בגט זנביל בא מעשה והכשירו בדיעבד וכמ"ש הרמ"א סי' קכ"ט דבדיעבד אם שינה וכתב ב' במקום שני ווין כשר ע"ש. וכוונתו לדברי הרמ"א ס"ס קכ"ט הנ"ל שכתב אמנם בדיעבד אם שינה בא' מאלו הדברים כשר. ומזה מבואר שהבין כוונת הרמ"א דקאי גם על שלפני פניו דבכל מקום דאין השינוי בעצם השם רק מחמת הברת המדינה בכה"ג כשר ואף היכא דנודע בברור הברת המדינה אמנם הגאון בעל ט"ג שם כתב ע"ז ואין מזה ראי' ר"ק י"ל דקאי על מ"ש אם א"י לשון המדינות ע"ש. נראה שהגאון בעל ט"ג נסתפק ג"כ בכוונת הרמ"א גם בתשו' הגאון רבינו חיים כהן הנדפס מחדש סי' ס"ד נראה שהבין דברי הרמ"א דקאי דוקא היכא דאינו ידוע לשון המדינות. עכ"פ אשכחנא פתרי למה שהביא מעכ"ת בשם מהר"א מטיקטין בשם העניא שנכתב הענא ובשם ראניא שנכתב ראנא שנעשה מעשה באסיפת חכמים ביריד זעלויא להכשיר הגט ומעכ"ת כתב שלא נודע טעמם. ולפענ"ד הדבר ברור שהם היו מפרשים דברי הרמ"א דבכל ענין כשר בדיעבד בדבר שתלוי בהברת המדינות וכמו שהבין בס"ש דברי הרמ"א הנ"ל. מ"מ נלפענ"ד דאף לפי מה שנראה שהבין הט"ג דברי הרמ"א דקאי דוקא היכא דאין הברת המדינה ידוע בברור ומש"ה החמיר בכ"ד בספרו ב"א בחסרון היו"ד מ"מ זה דוקא בשם עטיא חסיא וכדומה דהברת היוד נרגשת מאד במבטא מה שאין כן בשם ריזיא אין היוד שאחר הזיין נרגשת כל כך. ומצאתי עוד דאף שבספר טיב גיטין בשמות נשים אות ר' ס"ק ג' כתב בפשיטות דלפי הברת מדינתינו יש לכתוב ריזיא מלא י' אחר הזיין מ"מ בספרו בית אפרים סי' ק"ה נראה כמסתפק בזה ומסקנתו שם נראה מבואר דרק לכתחילה יש לכתוב מלא ואם נכתב חסר כשר ע"ש. אשר על כן נלפענ"ד בנ"ד להכשיר הגט בפשיטות. וטוב הדבר אשר מעכ"ת ישאל בזה את פי גדול אחד ויאבה נא להודיעני דעתו בזה:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה