מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן קלט
ב"ה יום ג' י"ט סיון תרל"ה לפ"ק לבוב:
הנני נותן את בריתי שלום לכבוד ידיד נפשי הרב הגדול שבח עוז ומגדול החריף ובקי המפורסם לתהלה מאד נעלה כש"ת מוה' אורי שרגא פייביל טויביש ני' ראבד"ק יאס יע"א
נתכבדתי ביקר חמדת אמריו. והתענגתי להתבשר משלומו. כי זה כמה נכספתי להתעלס אתו באהבים. ולא ידעתי מדוע נתאחר מכתבו ימי מספר על הפאסט. ובדבר שאלתו כי נהגו שמה לטלטל בעירו ע"י חריץ עמוק י"ט ורחבה ד' הסובב את כל העיר. ובכל דרך מבוא העיר יש גשר ושראנק על גבו. כעת ניתן הדת להעביר שראנק אחד למען יהיה המקום פנוי שמה וא"א לפעול אצל הממשלה בשום אופן לעשות שראנק שמה ועי"ז נתקלקל ההיתר טלטול בהעיר ונצמח מזה מכשלה גדולה מאד ומעכ"ת טרח למצוא היתר לטלטל גם עכשיו וביקש ממני לחוות דעתי בזה. והנה מ"ש מעכ"ת דהגשר הוא גבוה עשרה טפחים מהמים ואולי יש לדונו כצוה"פ. דברים הללו לא הבנתי כלל דמה מועיל מה שיש צוה"פ למטה מן הגשר כיון שלמעלה הולכים ובאים על הגשר ולא מינכרא מחיצה כלל להעוברים ושבים. וזה גמרא ערוכה בעירובין דף פ"ט דלחכמים דס"ל דאסור לטלטל מגג לגג דדיורין חלוקין מלמעלה גם באותו הגג אסור לטלטל משום דנפרץ במלואו למקום האסור לו ולא אמרינן גוד אסיק מחיצת הבתים הואיל ואין המחיצות ניכרות למעלה ע"ש בדף פ"ט ובדף צ"ב ע"א לרב דקיי"ל כוותיה באיסורין לגבי דשמואל. מיהו עדיין יש לעיין בזה לפמ"ש המ"א סי' שע"ד סק"ה דדוקא כשהגג בולט ד"ט חוץ למחיצת הבית חשוב מחיצות שאין ניכרות וכן בין גג לגג דאף למטה ברה"ר אין המחיצות שבין גג לגג ניכרות משא"כ בגג יחידי ואין הבליטה ד"ט חשוב מחיצות ניכרות והוי כעמוד דהוא בר"ה מחמת גוד אסיק. וא"כ בנ"ד אם הגשר עומד על העמודים המחזיקים אותו עמוד מכאן ועמוד מכאן והגשר ע"ג דזה הוי צוה"פ ואין בין העמודים לשפת הגשר ד"ט אמרינן גוד אסיק דבפחות מד' הוי מחיצות הניכרות לפי דברי המג"א הנ"ל בשם התוס'. ולא עוד אלא שאפשר דבנ"ד אפילו אם הגשר בולט ד"ט חוץ מן העמודים נמי שרי. דבהא שכתבו התוס' דף פ"ט שם דגג הבולט הוי כרמלית משום דכל הגג נפרץ במילואו לאותה בליטה הבולטת לרה"ר הקשה המהרש"א שם ל"ל להתוס' לומר דכל הגג אסור משום דנפרץ במילואו לאותה בליטה דהא מה"ט דבליטה אסורה משום דל"ל מחיצה ולא הוי רה"י מה"ט נמי כל הגג לא הוי רה"י דאליבא דרב קיימינן דבעי מחיצות הניכרות. ותירץ המהרש"א דכל שאר הגג שעומד נגד המחיצות אינה נעשה כרמלית כיון דא"א לגדי' לבקוע תחתיו והוי רה"י אף שאין המחיצות ניכרות אי לאו דנפרץ במילואו לחותה בליטה ובאותה בליטה יש בקיעת גדיים והוי כרמלית וממילא אסור כל הגג משום דנפרץ במלואו לבליטה. ודברי מהרש"א צריכין ביאור דכל עיקר קושייתו שהקשה דלרב דבעי מחיצות הניכרות הוי כל הגג כרמלית משום דאין מחיצות הבית ניכרות שם וע"ז לא תירץ כלום ומה זה שתירץ מהרש"א דכיון דליכא בקיעת גדיים הוי רה"י אף שאין המחיצות ניכרות אינו מובן כלל דהא רב אוסר לטלטל בכל גג לחודיה משום דאין מחיצת הבית שבין גג לגג מועיל להתיר כיון דאין ניכרות למעלה. והרי גם שם ליכא בקיעת גדיים דא"א לגדיים להלוך שם בין גג לגג דהרי הבתים עומדים שם. ועוד קשה מאחרי שחידש המהרש"א דהגג הוי רה"י אף דאין ניכרות א"כ אמאי נאסור את הגג משום דנפרץ במילואו לאותה בליטה הא אם נאמר דמועיל מחיצות הבית לגג אף שאינן ניכרות א"כ ממילא לא הוי נפרץ במלואו כיון דמחיצת הבית חוצצין בין הגג לאותה בליטה וכמו דס"ל לשמואל דלא הוי נפרץ במילואו מחמת מחיצות הבית משום דשמואל לא בעי מחיצות הניכרות. ומה שנראה לדעתי העני' בביאור הדברים דבאמת הא דס"ל לרב דבעינן מחיצות הניכרות והרי קיי"ל דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי אף דלחי הוא משום מחיצה הרי חזינן דמועיל מחיצה אף שאינה ניכרת במקום הטלטול דהיינו מבפנים. וגם גבי סוכה מועיל נראה מבחוץ ושוה מבפנים כמבואר בש"ס סוכה דף י"ט ועי' בש"ע סי' תר"ל. אבל כל זה אם אנו דנין על גוף המקום בזה אמרינן דחשיב מוקף מחיצה אף שאין ניכרות. משא"כ אם נפרץ במלואו למקום האסור דכל האסור הוא משום כיון דנפרץ במלואו ואין שום היכר בין מקום המותר למקום האסור חיישינן שמא יטלטל גם במקום האסור א"כ ס"ל לרב דבזה אינו מועיל מחיצות שאין ניכרות כיון דעיקר האיסור מחמת שאין שום היכר ביניהם מה יועילו לנו המחיצות שלמטה כיון דלמעלה בין גג לגג ליכא היכרא א"כ אף באותו גג אסור שמא יטלטל מגג לחבירו וזה גרע מנראה מבחוץ דקיי"ל דנדון משום לחי דשם איכא עכ"פ היכר במקום סיום המחיצות. משא"כ בגגין לרבנן דס"ל דכל גג רשות בפ"ע כיון דלמעלה בין גג לגג הוא חלק לגמרי בלי שום היכר מש"ה אסור לטלטל אף באותו הגג שמא יוציא ממנו לחבירו ומחיצות הבית שאין נראין כלל למעלה בגג אין חוצצין בזה בין גג לג מטעם שכתבתי. ובזה דברי מהרש"א הנ"ל נכונים מאד דלענין מה שעל הגג גופא הוי רה"י אף שאין מחיצות הבית ניכרות וכמו שהוכחתי דבכ"ד גבי שבת לא בעינן מחיצות הניכרות והא דאסר רב לטלטל באותו הגג הוא משום נפרץ במלואו לגג חבירו דלענין נפרץ במלואו בעינן מחיצות הניכרות דוקא. ומש"ה הוצרכו התוס' לומר דהגג הוי כרמלית מטעם דנפרץ במלואו לבליטה ובאות' הבליטה גדיים בוקעין תחתיו משום דלענין נפרץ במלואו דוקא בעינן מחיצות הניכרות וזה נכון מאד בס"ד. ומעתה יש מקום לומר דבנ"ד אף אם הגשר בולט ד"ט חוץ מן העמודים נמי שרי כיון דכל הטעם דהבליטה הוי כרמלית הוא משום דגדיים בוקעין תחתיו כמ"ש מהרש"א והכא שעומד על המים וליכא בקיעת גדיים. ובקיעת דגים לא שמה בקיעה כמבואר בש"ס שבת דף ק"א ועי' במג"א סי' שע"ד שם שכתב דוקא כשבולט ד' לרה"ר ורה"ר מהלך תחתיו. וא"כ בנ"ד דאין רה"ר מהלך תחת הבליטה לא הוי הבליטה כרמלית אפי' אין המים מהלכין שם:
ובזה יש לפרש דברי המג"א סי' שע"ד שם שכתב דוקא כשבולט ד"ט לרה"ר אבל אם אינו בולט לא דלא גרע מעמוד דהוי רה"י ומשמע דאם בולט פחות מד' ג"כ שרי. והקשה ע"ז בס' מחצית השקל דלא דמי לעמוד דליכא בליטה כלל ומש"ה חשיב מחיצה ניכרת משא"כ בבליטה אף שהוא פחות מד' אפשר דלא חשיב מחיצה הניכרת. ולפמ"ש יש לומר דהמג"א נתכוין למה דאמרינן בש"ס סוכה דף ד' ע"ב היתה גבוה מכ' אמה ובנה בה עמוד גבוה י"ט סבור אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבא בעי' מחיצות הניכרות וליכא הרי דעמוד אינו מועיל גבי סוכה משום דלא הוי מחיצות הניכרות ואפ"ה גבי שבת הוי רה"י. א"כ מוכח דלענין לאשויי רשותא לגבי שבת לא בעינן מחיצה הניכרת ותורת מחיצה יש עליו לענין שבת א"כ ע"כ הא דאסר רב לטלטל באותו גג משום דבעינן מחיצה הניכרת הוא דוקא לענין נפרץ במלואו וכמ"ש ומש"ה דוקא אם הבליטה רחב ד"ט ויש על הבליטה תורת כרמלית וממילא כל הגג אסור משום דנפרץ במלואו לכרמלית. אבל אם בולט פחות מד"ט א"כ הבליטה הוא מקום פטור כמ"ש בתוס' עירובין דף פ"ט שם וכיון דאין כאן איסור משום נפרץ במלואו דהרי נפרץ הוא למקום פטור וכל היכא דליכא איסורא דנפרץ במלואו לא בעינן גבי שבת מחיצות הניכרות וע"ז שפיר הביא ראיה מעמוד דלא הוי מחיצה הניכרת כמבואר בש"ס סוכה הנ"ל ואפ"ה מועיל לגבי שבת. ובזה זכיתי לעמוד על כוונת הגמ' בעירובין דף צ' דאמרינן גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע קשיא דרב אדרב התם לא מנכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא קשיא דשמואל אדשמואל התם לא הוי יותר מב"ס הכא הוי יותר מב"ס. והנה מלשון הגמ' מוכח דלאו בדרך אוקימתא מוקי להך פלוגתא דרב ושמואל במינכרא מחיצתא ובית מב"ס מדלא קאמר הב"ע וכדומה רק דפשטא דמילתא הכי הוא דהך פלוגתא מיירי בכה"ג וצריך להבין מנ"ל להגמ' דע"כ איירי בהכי. וראיתי לרש"י שמפרש שם בהא דמשני אליבא דשמואל התם לא הוי יותר מב"ס הכא הוי יותר מב"ס דהיינו דבשלמא לעיל דפליגי רק אליבא דרבנן דכל גג וגג הוא רשות בפ"ע מש"ה מועילות מחיצות הבית לחוץ בין כל גג וגג אליבא דשמואל דמסתמא ליכא בגג יחידי יותר מב"ס משא"כ כאן דפליגי גם אליבא דר"מ דכל הגגות הם רשות אחד ואין לנו לדון על מחיצות הבית שבין גג וגג רק על מחיצות החיצונות של כל הבתים בכל הגגין יש יותר מב"ס וה"ה לרבנן מיירי בהכי ביתר מב"ס מלשונו הטהור נראה שרצה ליישב מה שהקשיתי ומפרש דלא בדרך אוקימתא מוקי לה אלא דסתמא דמלתא הכי הוא דבמתניתין אליבא דרבנן דאנו דנין על כל גג יחידי מסתמא הוא פחות מב"ס משא"כ אליבא דר"מ כל הגגות רשות אחד מסתמא יש יותר מב"ס ומיושב בזה היטב קושית התוס' שם ד"ה ושמואל ודוק. אבל על מה דמתרץ הש"ס אליבא דרב התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא על זה לא פירש"י כלום. ולפמ"ש נכון מאד דבשלמא התם דמיירי אליבא דרבנן ובעי' המחיצות לחוץ בין גג לגג שלא יהיה נפרץ במלואו ומש"ה אמר רב משום דבעינן מחיצות הניכרות וכמ"ש דלענין נפרץ במלואו בעי' מחיצות הניכרות דוקא משא"כ הכא דמיירי אליבא דר"מ או בגג יחידי לרבנן דלא בעינן רק לענין לשווי רה"י דבלא"ה לא הוי נפרץ במלואו כיון דכולן רשות אחת ובזה שפיר מיקרי מחיצות הניכרות כיון דניכרות בחוץ סביב הבתים והוי כנראה מבחוץ וזה שאמר הגמ' הכא מינכרא מחיצתא ולא הוי בדרך אוקימתא רק דלעולם הכי הוא דלענין רה"י חשוב זה מחיצות הניכרות אף דאינו ניכר למעלה וכמו דמועיל גבי עמוד וזה נכון מאד בעזה"י:
ועוד נלפע"ד דבשלמא בגג דכנגד מחיצת הבית הוי רה"י אף שאין המחיצות ניכרות כמ"ש המהרש"א והבליטה אם היא ד"ט נדונה ככרמלית מש"ה כל הגג אסור משום דנפרץ במלואו לכרמלית. משא"כ בנ"ד הוא להיפך דאותה הבליטה היא סמוך להעיר וכל העיר היא מעורבת ודינה כרה"י ורחוק מהעיר ד"ט יש צוה"פ תחת הגשר ולפי שיטת התוס' שהביא המג"א וכמו שביאר המהרש"א מועיל המחיצה לשוי' רה"י אף שאינה ניכרת א"כ מה מזיק לן מה שבבליטה היא ד"ט הרי זה דומה למחיצה העומדת ברחוק ד"ט והרי קיי"ל כל פרצה כעשר אמות נדון כפתח ונמצ' שיש כאן מזה ומזה שני פתחים של ד"ט ומותר לטלטל בכל העיר. באופן שנלפענ"ד דבנ"ד אם יש תחת הגשר צוה"פ היה מותר לטלטל בכל העיר אף אם הצוה"פ ברחוק ד"ט לדעת התוס' אלא שמצאתי בס' קרבן נתנאל על הרא"ש פ"ט שחולק על המג"א בשם התוס' הנ"ל. וכתב דהרא"ש וטור וש"ע לא משמע הכי וס"ל דאם בולטין ראשי הגגין אפי' פחות מד"ט ג"כ אסור לטלטל על הגג ע"ש מזה מוכח דס"ל דגג גופ' הוי כרמלית דאין המחיצות שתחתיו מועילות למעלה לשויא רה"י ולא משום דנפרץ לאותה בליטה דהא כיון דאין הבליטה רחב ד"ט הוי הבליטה לחודיה מקום פטור ואיך יאסור הגג משום דנפרץ במלואו לבליטה שהוא מקום פטור. וע"כ דגוף הגג הו' כרמלית דאין המחיצות מועילות למעלה משום דאין ניכרות. ולדבריה גם בנ"ד אין הצוה"פ שתחת הגשר מועיל. אבל המג"א בסי' שע"ד שם כתב דמהרא"ש משמע דס"ל כתוס' ואנכי לא מצאתי שום משמעות כהרא"ש ומפשטות דבריו פ"ט שם ומדברי הטור סי' שמ"ה וסי' שע"ד משמע קצת דלא כהתוס' ואף אם הבליטה הוא פחות מד' ג"כ הוי כרמלית ולדבריהם ג"כ בנ"ד אסור. וראיתי בהגהות יד אפרים להגאון מור"ז מרגליות זצ"ל שהשיא כוונת התוס' לדברים אחרים דמיירי שאין הגג בולט רק מצד אחד ויש להגג שלשה מחיצות ע"י גוד אסיק ע"ש. ומדברי מהרש"א הנ"ל מבואר שלא כדבריו דאל"כ מה מקשה המהרש"א דמה"ט דהבליטה הוי כרמלית משום שאין לו מחיצות גם כל הגג לא הוי רה"י דאין המחיצות ניכרות ואם יש להגג ג' מחיצות שפיר הוי רה"י גמור ובכה"ג לא בעי' תיקון כלל לרוח רביעית כל שאינו פרוץ לר"ה או לכרמלית כמ"ש ביד אפרים שם ושפיר הוצרכו התוס' לאסור על הגג משום שפרוץ לבליטה וע"כ דהמהרש"א לא פירש דברי התוס' כן רק דהגג בולט מכל ארבע רוחותיו. ולזה שפיר קשיא ליה למהרש"א דכיון דכל הארבע מחיצות אין ניכרות על הגג א"כ הגג בעצמו הוי כרמלית ול"ל להתוס' לומר משום דנפרץ במלואו לבליטה ותירץ דלענין לשויא רה"י מועיל אף מחיצות שאינן ניכרות ורק לענין נפרץ במלואו ס"ל לרב דבעינן מחיצות ניכרות. וכמ"ש לעיל:
באופן שע"פ שיטת התוס' והמהרש"א הנ"ל וכמו שהכריע המג"א היה מקום להתיר בנ"ד ע"פ צוה"פ אשר תחת הגשר אלא שעדיין יש לעורר בזה. דהרי מסתמא הי' החריץ הסובב את כל העיר גם קודם שנבנתה העיר ובכה"ג לא מיקרי הוקף לדירה. אלא שאעפ"כ היה מותר לטלטל עד עכשיו דהרי הגשרים הי' מבטלין המחיצות והשראנקין אשר על הגשרים בל"ס נעשו אחרי בנין העיר א"כ מיקרי מוקף לדירה ע"י עשיית השראנקין ועי' בסי' שנ"ח ס"ב. משא"כ לשיטת התוס' הנ"ל דהצוה"פ שתחת הגשר מועיל להיות מחיצה למעלה מן הגשר. א"כ בשעה שעשה את הצוה"פ לא הועיל כלום. ואף לדעת התוס' בעירובין דף כ"ד ע"ב ד"ה וליעבד ועי' במג"א סי' שנ"ח סק"ה ובסי' ת"ג סק"א דע"י צוה"פ שעשה אח"כ מיקרי מוקף לדירה. מ"מ הא בשעה שעשה את הצוה"פ כבר הי' החריץ ואין מחיצה ע"ג מחיצה וע"י שעשה אח"כ את הגשר פשיטא דלא מיקרי עי"ז מוקף לדירה דאדרבה הגשר הוא מבטל את המחיצה. אבל מ"מ נראה לי דאין בזה בית מיחוש דהרי אם לא הי' ניטל השראנק שעל הגשר שפיר הי' מיקרי מוקף לדירה אף לפמ"ש לשיטת התוס' דהצוה"פ שתחת הגשר מועיל להיות מחיצה למעלה על הגשר מ"מ לא מיקרי השראנק מחיצה ע"ג מחיצה משום דזה דומה לעשה מחיצה על התל דמועיל להיות מוקף לדירה אף דגם קודם שעשה את המחיצה הי' התל נדון כמוקף מחיצות מחמת גוד אסיק מ"מ אין זה מחיצה ע"ג מחיצה משום שהוא דר באויר מחיצות העליונות כמבואר בש"ס דף כ"ה ובש"ע שם ס"ח. וא"כ גם כאן מיקרי כל העיר מוקף לדירה ע"י השראנקין שהוא נראה להדרים בתוך העיר ובאויר מחיצות השראנקין הם דרים וא"כ לא איכפת לן מה שניטל השראנקין במקום אחד דעדיין הוי העיר מוקף לדירה מחמת השראנקין האחרים שלא ניטלו וזה ברור מאד. הנה הארכתי קצת בזה לאשר הוא דבר חדש מאד ולא ראיתי לאחד מן האחרונים שנתעורר בזה. ועי' בשו"ת נו"ב מהד"ת סי' מ"ב ובחתם סופר סי' פ"ז וסי' פ"ט ואולי הם מיירי בגשר דליכא תחתיו צוה"פ שאינו עומד על עמודים אבל אם עומד על עמודים עמוד מכאן ועמוד מכאן והגשר ע"ג שפיר מיקרי מחיצה ומותר לטלטל בכל העיר לדעת התוס' דף פ"ט שהכריע המג"א כדבריהם. לולא שמדברי הרא"ש וטוש"ע משמע קצת להיפך וכמ"ש מ"מ אפשר לסמוך ג"כ ע"ד השואל בנו"ב שם סי' מ"ב דגשר לא הוי כמו פרצה. וקצת סעד יש לזה ממה שפלפלו הט"ז וכל האחרונים בעיר שטייניץ שמוקפת מהנהר מכל צד אי חיישינן שמא יעלה הים שרטון ותפ"ל דע"כ הא איכא גשר שהולכים ממנו להעיר. ואולי מיירי דיש צוה"פ על הגשר. מ"מ נלפענ"ד בשעת הדחק גדול יש לעשות גם מזה סניף למ"ש לעיל בשם התוס'. אבל כל זה אם הגשר בים ע"ג העמודים ויש צוה"פ למטה מן הגשר אבל אם ליכא תחתיו צוה"פ לא מצאתי שום מקום להתיר ולסמוך ע"ד השואל בנו"ב אין דעתי נוחה. וה' הטוב אל יצל מפינו דבר אמת ונזכה להורות הלכה ברורה: