אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן פד

סימן פג

ב"ה יום ד' י"א סיון תרל"ח לפ"ק. שלום וברכה וכל טוב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסים ערוגת הבושם סופר מהיר חרד וזהיר כקש"ת מוה' יעקב סאקאל נ"י האבד"ק מראמפאלי יע"א:

מכתבו הגיעני. ובדבר מה שהקשה מעכת"ה על מ"ש המהרי"ק בשורש נ"ה שאם מנקים מקוה הנובע אם לא פקקו נקבי הנביעה כשדולין מימיו אז לא נפסל בג' לוגין שאובין וסמכינן בזה על הפוסקים דמעין אינו נפסל בשאובין אבל אם פקקו נקבי הנביעה בעת שדלו מימיו ונפסק המעין וירד לו דין מי גשמים ונפסל בשאובין וצריך להוציא את כל מימיו בכלים מנוקבים. וע"ז הקשה מעכ"ת שמה בכך שנפסק המעין הלא אח"כ כשיפתחו נקבי הנביעה חוזר ומכשר ע"י חבורו למעין זה תורף קושיתו. ולפי מה שהביא הרמ"א בסעיף י"א בשם מהרי"ק שאע"פ שמעין מטהר השאובין מ"מ אין עליו תורת מעין רק דין מקוה ואינו מטהר רק באשבורן ע"ש. וה"ה שצריך מ' סאה לפי שיטת הר"ן פ"ד דנדרים ופ"ו דשבת שאין לחלק בין דין זוחלין ובין דין כל שהוא ע"ש. א"כ אפשר דלהכי הצריך המהרי"ק שלא לפקוק נקבי הנביעה דאז מעולם לא פסק דין מעין מהמים ולא נפסל בשאובין מה שא"כ כשפקקו הנקבים שנפסקו המים מהמעין והוי עליו דין מי גשמים ונפסל בשאובין וחזר דינו כאילו הי' כולו שאובין א"כ אף שאח"כ יטהרו השאובין בעת שנתחברו להמעין מ"מ לא יטהר כ"א באשבורן ובארבעים סאה כדין מקוה וכמ"ש. וגם דאח"כ כשיחזרו לנקות את המקוה פעם שנית אז יפסל מדינא אם יפלו מהכלים ג' לוגין שאובין לתוך המקוה כיון שכל עיקר היתרו של המהרי"ק הוא לסמוך על הפוסקים שמעין אינו נפסל בשאובין. ומשום שגם לדעת הסוברים דאפי' במעין בעי' לטבילת אדם מ"ס מ"מ כיון שמעין מטהר כלים בכ"ש ה"ה שמטהר את השאובין וטהורים אח"כ גם לטבילת אדם וכמ"ש מהרי"ק שורש נ"ו. וזהו דוקא אם בפעם הראשונה לא סתמו נקבי הנביעה אבל אם נסתמו נקבי הנביעה ונפסלו ע"י השאובין אם כן אף שלאח"כ חוזר ונטהר ע"י המעין מ"מ מאחר שאח"כ תורת מקוה עליו וצריך ארבעים סאה א"כ כשיחזרו וינקו אותה אז תפסל מחמת השאובין כדין מקוה הפחותה מן מ"ס שנפסל בשאובין לדברי הכל:

עוד אפשר לומר לפי מ"ש הש"ך בסעי' נ"ב בשם רבינו ירוחם שמקוה הפסול שנכשר מחמת חיבורו למקוה כשר אם נפסק חיבורו חוזר לפסולו ע"ש. וא"כ יש לחוש אם יסתמו נקבי הנביעה ונפסל מחמת השאובין אף שיתערב אח"כ עם המעין ויטהר מ"מ שמא יסתמו הנקבים ע"י רפש וטיט ויחזור להיות פסול לדעת רבינו ירוחם. ומש"ה כתב המהרי"ק שלא לסתום נקבי הנביעה בעת שמנקין המקוה דאז לא נפסל מעולם מחמת השאובין וכיון שמעולם לא נקרא על המקוה שם פסול לא איכפת לן אם יסתמו אח"כ הנקבים מחמת רפש דל"ש בזה לומר שאחר הסתימה יחזור לפסולו כיון שלא נפסל מעולם:

אבל האמת הברור בכונת מהרי"ק נראה לפענ"ד שמהרי"ק לטעמי' אזיל שסובר שאם רבו הנוטפין על הזוחלין אינו מטהר גם במקום שהי' מהלך מתחילתו כמ"ש בשורש קט"ו ע"ש. ועי' בב"י ר"ס ר"א שלדבריו הא דתניא מעין שמימיו מועטין שרבו עליו וכו' דהאי ריבה לא שרבו שאר המים על המעין אלא כלומר שהוסיף מים על המים הראשונים שבמעין אבל אם רבו ממש הנוטפין או השאובין פסול אף במקום שהי' מהלך מתחילתו, וכיון דשאובין שנטהרו ע"י חיבורן למעין דינן כנוטפין שרבו על הזוחלין כמ"ש הרמ"א בסעיף י"א א"כ יפה כתב מהרי"ק שאם יסתמו נקבי הנביעה יפסל מחמת השאובין ולא יועיל חיבורן למעין, אח"כ כדין רבו הנוטפין ועי' בש"ך ס"ק י"א. דברי.

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה