מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא
סימן עז
ב"ה יום ב' י"ט אייר תרל"ט לפ"ק לבוב. שלום וברכה וכל טוב לכבוד ידידי החריף ושנון המפואר לתהלה מאוד נעלה מטע תפארת מוה' דוד תאומים נ"י:
מכתבו הגיעני בדבר עוף ששדרתו עקומה וצריך לבדוק בחוט וא"א לבדוק מחמת שהעוף הי' של שותפים ונחלק לשנים. והנה לא הי' לי להשיב למקום משכן יד"נ אביו הרב הגאון נ"י. זולת כי כתב מע"כ שאביו איננו כעת בביתו לכן אמרתי לעיין בזה. והנה בנשברה השדרה כתבו האחרונים שצריך לבדוק אם לא נפסק החוט ועי' בדגול מרבבה סי' ל"ב ובפרמ"ג בס"ס כ"ז במ"ז וסי' ל"ב ס"ק ג'. אמנם אם לא נשברה השדרה רק נתעקמה לא שמענו אם צריך בדיקה אלא שבכו"פ סי' כ"ז ס"ק ב' כתב שאם נעקם המפרקת צריך בדיקה בחוט. ונראה פשוט דה"ה בנעקם השדרה. ולכאורה הי' נראה להביא ראי' שבנעקם השדרה א"צ בדיקה כלל. דבש"ס זבחים דף ע"ד ע"ב מבואר שכל ספק טרפה הצריך בדיקה פסול להקרבה ע"ש ברש"י ד"ה נפולה וא"כ קשה הא דאמר בגמ' נדה דף כ"ד ע"א כל שיש לה שני גבין ושני שדראות פסול וכו' שימי את ששדרתו עקומה ולפי שיטת רש"י שם קאי במומי בכור ע"ש וכפי זה יקשה הרי בלא"ה פסול להקרבה מאחר שצריך בדיקה בחוט והוי ספק טרפות. אמנם בשנאמר שבהלכה א"צ בדיקה כלל בחוט א"ש דלגבוה פסול מטעם בע"מ גם בהלכה. אבל מדברי הדגמ"ר שם מבואר שגם בהלכה צריכה בדיקה. ולפ"ז קשיא מגמר' הנז"ל. ונראה להוכיח מזה דבהלכה אין הבדיקה חיוב רק חומרא בעלמא. ומה"ט כתב בדג"מ שם שבהלכה יש לסמוך על בדיקתנו. או שאם נאמר דהבדיקה היא מדינא היינו דוקא בנשבר השדרה אבל לא בנעקם. ואם נעקם השדרה וגם הלכה מוכח מגמ' הנ"ל שא"צ בדיקה רק לחומרא ולפ"ז יש להתיר בא"א לבדוק. אלא שבדג"מ שם כתב שבעוף לא מהני הילוך משום שכח החוט כלה אצל אגפיים והרגלים רחוקים ממקום כח השדרה. וראיתי למע"כ שהקשה ע"ז דא"כ בסי' נ"ח גבי נפולה אמאי מהני הילוך בעוף ניחוש כ"פ שמא נפסק החוט. ולפענ"ד לק"מ דהרי בנפולה איכא חששא על כל אברים הפנימיים ובהלכה א"צ בדיקה. א"כ ע"כ דקים להו לחז"ל שאם יש שום ריעותא במקום אחר מהאברים מחמת נפולה לא היתה יכולה לילך. ומש"ה מועיל הלכה גם בעוף אף שכח החוט כלה רחוק מן רגלי העוף מ"מ לא גרע מאם יש ריעותא בלב או בריאה וכדומה שג"כ רחוק מן הרגלים ואפ"ה אינה יכולה לילך אם נולדה הריעות' מחמת נפולה ולכך בנפולה כשר גם בעוף אם הלכה. משא"כ בנשברה השדרה שלא מחמת נפולה יפה כתב בדג"מ שבעוף לא מועיל הילוך לענין פסיקת החוט. וזה פשוט:
ולענין דינא משמע מדברי הדג"מ הנ"ל שאם לא בדק טרפה מדכתב שלדידן דא"א בקיאין בבדיקה טרפה משמע שהבדיקה מעכבת בזה. אמנם זהו דוקא בנשברה השדרה אבל בנעקמה נראה דתליא בראות עיני המורה שאם העיקום גדול מאוד ונראה בודאי שנשבר מקודם יש להחמיר בדא"א לבדוק כמ"ש בדג"מ. אבל אם יש ספק אם נשבר כלל יש להתיר דהוי כעין ס"ס שמא לא נשבר מעולם ושמא לא נפסק החוט. ועי' בלבושי שרד ה' שבירת עצמות סי' ט"ו ס"ק ה'. דברי ידידו: