אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן עד

סימן עג

ב"ה יום ד' ך' טבת תרל"ח לפ"ק לבוב. ברכתי תעלה לראש ש"ב ידידי ואהובי הרב המאוה"ג החריף ובקי צח השכל ונקי הרעיון יקר הערך כש"ת מוה' נפתלי הירץ תאומים נ"י האבד"ק דעליטין יע"א.

מקרב איש ולב עמוק אברכהו בברכת מז"ט כי נשאו ד' לשבת כסאות למשפט בעיר דעליטין. יהא רעוא דתרום רישי' אכולא כרכא ויזכה להורות לאמיתה של תורה תרב גדולתו הגבה למעלה לשם ולתהלה.

ובדבר שאלתו בארבעה שותפים שהי' להם רחיים בשכירות ועשו שותפות עם ארבעה שותפים אחרים שהי' להם רחיים בקנין עולמית. ועתה טוען אחד מהארבעה שחברו אחד מהארבעה שהיו שותפים ברחיים השכורה מחל לו חלק השותפות ועשה עמו האנדשלאג על מחילת השותפות. וחברו טוען שהי' דרך שיחה ופטומי מילי וכופר שלא עשה עמו האנדשלאג מעולם. והורה מעכ"ת שישבע המוחזק שעשה עמו האנדשלאג ויפטר מליתן חלק ריוח מרחיים שלו וביען קמו איזה עוררים על פסק זה ביקש ממני לחות דעתי העני' בזה:

ולפי ענ"ד יפה דן ויפה הורה. שודאי לא היתה כוונתם בשעת עשיית השותפות שיקנו לחבריהם חלק בגוף הרחיים דאטו בשופטני עסקינן שהם יחליפו חלקם בהרחיים שיש להם בה קנין עולמית עם האחרים שאין להם רק בשכירות. וע"כ כוונתם היתה לעשות שותפות רק בהריוח ואם ירויחו ברחיים אחת יותר מבחברתה ישלימו זה לזה העודף. ומאחר שאין להם זה על זה רק תביעת ממון פשיטא שמועיל בזה לשון מחילה כמבואר סי' רמ"א. וכן מבואר להדיא בשו"ת ב"ח הישנות סי' כ"א דענין סילוק מהשותפות סגי בדבור והסכמה בעלמא. וכן כתב הרדב"ז בתשו' ח"א סי' שכ"ו. ואף שבנ"ד עשו ביניהם שטר שותפות ולדעת הש"ך בסי' רמ"א הוי ספיקא דדינא אם מועיל מחילה במקום שטר. ועי' בסמ"ע סי' י"ב ס"ק כ"א. הרי הח"מ והב"ש באהע"ז סי' ק"ה סעי' ה' הכריעו שמועיל מחילה אף דתפיס שטרא:

ולכאורה נראה לומר בזה דבר חדש לפי מ"ש הש"ך סי' י"ב ס"ק י"ז בטעמו של הרבינו ישעי' משום דקיי"ל כב"ש דשטר העומד לגבות כגבוי דמי. ומה שתמה הש"ך שם דלא קיי"ל הכי כבר תירץ בכנה"ג סי' פ"ב שאם יש ספק על השטר אז לא הוי כגבוי אבל בחוב ברור הוי כגבוי ועי' בקצה"ח סי' י"ב שם. והנה בש"ס גיטין דף ל"ז מבואר דמודו ב"ש בשטר שאין בו אחריות נכסים דלאו כגבוי דמי ע"ש. וא"כ לפ"מ דקיי"ל בחו"מ סי' קע"ו סעי' ו' דשותף אינו מחויב לשלם ההיזק רק מן המעות שנתן לכיס השותפות אבל לא נשתעבד השותף לשלם מביתו ע"ש וא"כ הוי כשטר שאין בו אחריות נכסים מאחר שאין על השותף שיעבוד נכסי. וגם לב"ש לאו כגבוי דמי ולכ"ע מועיל מחילה במקום שטר שותפות. וזה דבר נאה ומתקבל לפענ"ד אמנם בנ"ד גם בלאה"נ מועיל המחילה מחמת ההאנד שלאג דהוי כקנין סטימתא ואף אם נאמר שמחילה צריכה קנין היכא דתפיס שטרא הא איכא קנין סטימתא. ובפרט לפי מ"ש שכאן לא הי' שותפות על גוף הרחיים רק על הריוח אם כן פשיטא שמועיל קנין סטימתא. וגם גוף הדבר שבקרקע לא מהני קנין סטימתא לא ברירא כולי האי ודעת מהרש"ל וסמ"ע שמועיל קנין סטימתא בקרקע. מכל הלין טעמי הדבר ברור שיפה הורה מעכ"ת דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה