אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן נג

סימן נב

ב"ה יום ה' כ"ו סיון תרמ"א לפ"ק. לבוב. החיים והשלום לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסים ערוגת הבושם כש"ת מוה' יוסף שמואל נ"י האבד"ק קיטוב יע"א.

מכתב שאלתו הגיעני בריאה שהי' בשפולי הורדא מקום שיש בו אדמומית ונוטה לשחור דהיינו שהקרומים היו כדבעי כשהגביהו אותם רק שנראה המראה דרך הקרומים ולא הי' מראה פסולה. ואחרי שמשמש הבודק להחזירו למראיתו אמר שהרגיש שנעשה נקב כי שמע קול הרגשת נקב ומיד התחיל לצאת דם ואח"כ קלפו את הקרומים והיו נקבים וגם הבשר אינו לקוי. ובשעת המשמוש סר השחרורית. הנה לפענ"ד אין שום מקום לאסור בזה דכבר נודע דנקב במקום דמשמש ידא דטבחא אינו ריעותא כלל. מדכתבו הט"ז והש"ך בס"ס ל"ז דנקב בבועא במקום דמשמש ידא דטבחא תלינן בהטבח וכשרה. והרי בועא במים עכורים הוא ריעותא גדולה מאוד ודעת המחבר להטריף ואפ"ה כשר אף בניקב שמה ותלינן במשמוש יד הטבח. כמ"ש במשבצות זהב סי' ל"ז ס"ק י"ז. וע"כ דבמשמוש יד הטבח לא הוי הנקב שום ריעותא כלל. וכן מוכח עוד להדיא מדברי המשבצות סי' ל"ו ס"ק ז'. וא"כ מכ"ש שידענו בברור שהעביר הטבח שם ידו ומשמש וגם אומר ברי לי שהנקב נעשה אז בשעת המשמוש. וגם אין חשש מחמת המראה מאחר שהי' מראה כשרה וחזר למראה ריאה אחר המשמוש. וגם אין לומר שמהריעותא דמראה יש הוכחה שהנקב נעשה מחיים דאם איתא שהריעותא דמראה הוא מחמת הנקב הו"ל להיות הריעותא בהקרומים דהרי מה שנקב פוסל בריאה הוא דוקא בקרום והיאך אפשר שהנקב גרם להיות ריעותא בבשר ולא בקרום. ומ"ש מעכ"ת בשם מערער אחד דמחמת שהנקב קטן מאוד אין לתלותו ביד הטבח לא שמעתי מעולם לחלק בזה ולכן נלענ"ד דהמיקל בזה לא הפסיד ובפרט בהפ"מ. דברי ידידו:

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה