אור ברסלב

מהריא הלוי חלק א· רבי יצחק אהרן איטינגא

סימן ז

סימן ו

ב"ה יום א' ז' תשרי תרלמ"ד לבוב. במיתי שתא תיתי ברכתא וחיי אריכתא לכבוד הרב המופלג בתורה ויראה ותיק וחסיד ידין ויורה כדת של תורה כש"ת מוה' שמואל אלעזר נ"י דומ"ץ בק' בעלז במדינת רוסיא.

עתה באתי למלאות שאלתו להשיב אליו בדבר השאלה שהי' על הריאה כמין מלבוש כעין ודוגמת בשר בלוי וגם היה קשה קצת במשמושו משאר בשר הריאה וקלפו את המלבוש ונמצא הריאה תחתיו שלם ויפה ובדקו ברוק ולא בצבץ וגם נתרכך ומראיתו מראה ריאה רק שהי' מזיע טיפי דמים במקום הזה וכשקנחו חזר והזיע והי' הפ"מ. והנה עיני מעכ"ת חזו בלב"ש סי' ל"ט אות ר"ג שדעתו להכשיר. ובאמת שמ"ש הלב"ש שם דאף דטיפי זיעה הללו ע"כ באו מחמת נקבים דקים ואע"פ שאנו רואין שאינו מבצבץ אולי הנקבים דקים כל כך עד שאין כח להרוח של הנפיחה לבעבע את המים וכו' ומסיים שם משא"כ בנקב שבריאה שהטעם דטריפה הוא מפני שאינו יכול לכלוא את הרוח וכיון דחזינן שאינו מבצבץ י"ל דנקב קטן שאינו מבעבע במים לאו נקב הוא וכשר. תמה אני על פה קדוש שיאמר כן. דזה דבר שנגד החוש שיהי' נקב דק שיוכל להוציא זיעה שיש בה ממש והרוח לא יוכל לצאת דרך. נקב הזה. דודאי נקב שהוא כמוציא משקה כ"ש שיצא הרוח דרך הנקב הזה ובפרט דם שהוא סמיך ועב דנקב שהוא מוציא דם פשיטא וכ"ש שיוציא את הרוח. ועי' בש"ס סוכה דמ"ח ע"ב ובש"ס שבת דף ע"ז ע"א. וכיון דהלב"ש מיירי בזיעה אדומה כדם א"כ כ"ש שהרוח יצא דרך שם והריאה לא תוכל לכלוא את הרוח בקרבה. ואם כוונת הלב"ש לומר דאף שהרוח יוצא דרך שם מ"מ הרוח שיוצא דרך נקב קטן כזה אינו יכול לבעבע את המים ומש"ה אינו מבצבץ וכן נראה מלשונו שם. א"כ מה זה שכתב להכשיר כיון שמ"מ הרוח יוצא דרך שם פשיטא דטריפה כיון שאין הריאה מחזקת הרוח בקרבה. ולסברת הלב"ש א"כ מה זה שכתבו הפוסקים לשיטת רש"י דאין סירכא בלא נקב סירכא שלא כסדרן הוא ודאי טרפה ואמאי הוא ודאי טרפה דלמא היה בריאה נקב קטן ודק מאוד שיצא דרך שם הזיעה וממנה נעשתה הסירכא והרוח לא הי' יכול לצאת דרך שם אז הרוח שיוצא דרך נקב קטן כזה אינו מבצבץ דכשר בכי ה"ג לסברת הלב"ש ועי' בש"ך סי' פ"א ס"ק ט'. וכן בתרי ביעי דסמיכי אהדדי שכתבו רש"י והרמב"ם הטעם דטריפה משום שהנקבים שבריאה העלו את הבועות ולדברי הלב"ש לא יהי' רק ספק טרפה דילמא הוי נקבים דקים מאוד. ח"ו לומר כן. ועי' בשמ"ח סי' ל"ו אות ב' שכתב נקבו שניהם אפי' נקב משהו וכו' טרפה. בודאי כונתו אפילו נקב דק מן הדק דאם מיירי בנקב שמוציא את הרוח אין זה רבותא כלל דמבואר בש"ס בכ"ד דריאה שהיא מבצבץ דהיינו שמוציאה רוח טריפה ומה זה אפילו שכתב התב"ש. ועי' בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' מ' שכתב ג"כ דנקב כ"ש ופחות מזה ג"כ טריפה. ובאמת א"צ להביא ראיות לזה כי זה פשוט כביעת' בכותחא. ומה שכ' מעכ"ת דבנ"ד יש להקל יותר מחמת שהטיפים אינם דם ממש רק קצת מראה אדמימות. הנה מלבד שגם הלב"ש שם מיירי שלא היה דם ממש ע"ש במה שחילק בין נ"ד לדברי הט"ז סי' ל"ז ס"ק ג' אמנם גם בלא"ה איני יודע שום חילוק בין דם ממש לכעין דם כיון דהלב"ש במסקנתו שם כתב שאין הדבר במציאות שהריאה תהי' מזעת אחר שחיטתה וטיפין אלו ע"כ באו מחמת נקבים דקים שבריאה א"כ מה חילוק יש בין מזעת דם או מראה אחרת הלא אין אנו מטריפין מחמת הטיפין רק שהטיפין מגלין שיש נקבים בריאה:

והנה מעכ"ת הביא בשם שו"ת בית אפרים חיו"ד סי' י"ט שכתב שאין בזה ספק כלל וחלילה להקל. ולאשר אין בידי הספר הזה לעיין בו לא יכולתי לפלפל בדבריו.

שוב מצאתי בספר מאירת עינים שחיבר אאמו"ר הגאון המובהק זצוקלל"ה על טריפות הריאה שמסיק שם לחלוק על דברי הלב"ש הנ"ל ע"ש בשורש רביעי ענף ג' אות ו'. וגם הרי הלב"ש שם לא הכשיר אלא בשאלת הרופאים ואנכי שאלתי פה לרופא מומחה ואמר שאין הדבר במציאות שתזיע הריאה אחר שחיטה. באופן שהדבר ברור שהוא טריפה. כן נראה לפענ"ד. דברי ידידו.

תוכן העניינים

מהריא הלוי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה