מדרש תלפיות חלק א· רבי אליהו הכהן האיתמרי
כ · כוונת חמשה ענויים
14כוונת חמשה ענויים צריך שתהיה כוונתך בסוד אלו חמשה ענויים שאתה מתענה שאתה מביא לזעיר ונוקביה הארת חמשה אורות:
ודע כי יש אכילה ויש אכילה ואין אחת דומה לחברתה כמו שנפרש בע"ה. אכילה היא ל"ג יודין שהם גימטריא ש"ל והכלל הוא כל קו הם שלשה יודין הרי ל"ג ואז"ל קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי אכילה בסוד גבורה הוא בסוד ש"ך דינים וכללות ה' גבורות דאבא וה' גבורות דאימא הרי ש"ל והוא סוד הפסוק ונש"ל הברזל:
דע כי יש חמשים שערים לבינה ומכל שער יוצא מזון אחר כי בכל שער יש ש"ך א' וזהו סוד ונש"ל נוטריקון שערים לבינה ר"ת נשל. וכבר נודע כי שיתא יומין מיומא שביעאה מתברכים והם חמשים אכילות כנגד חמשים שבתות שבשנה כי אין שבת דומה לחבירו ובכל שבת יש אכילה אחרת חדשה על כן תכוין ליחד חמשים אלו שכל אחד יתקשר עם חבירו ויומשך המזון לזעיר ונוקביה ויש
אכילה ויש מאכל:
מאכל הוא ל"ה יודין והם בגימטריא ש"ן כי האכילה הנזכר צריך לטחנה בש"ן ול"ג יודין ול"ה יודין הם בגימטריא ס"ח יודין שהם סוד חיי המלך שהם סוד ג' שמות אלו אהיה יהוה אהיה בגימטריא תר"ף ת"ף הוא כמנין לילית בסוד ותקח מרים את הת"ף בידה ובסוד הללוהו בת"ף ומחול והרי"ש נשארת מתר"ף היא בסוד רחל וזהו סוד הברזל הלוקחם ב"להה ר"חל ז"לפה ל"אה כי בהם מתפשטים חמשים שערים:
אוכל הוא כ"ו יודין שהוא הויה שלימה וזהו סוד וירא ה' כי סר לראות עשרה הויות בכל ספירה הויה א' הם כמנין ס"ר והנה ל"ו ול"ה וכ"ו הם גימטריא צ"ה עם הכולל כמנין אל אדני והם כמנין אותיות כ"ד צרופי אדנות ש"ל וש"ן וס"ר הוא תתק"מ והוא מאכ"ל אכי"לה שתיה אוכ"ל בגימטריא שני אלפין וש"ת השני אלפין ומאה לארץ והש"ת ליסוד בסוד מי שת בטוחות חכמה וחמשים אוכל נחלקים לחמשים שבתות שבתוך השנה בזה האופן:
שער א' אני מכוון לשער ראשון מחמשים שערי בינה שהוא ה' פעמים די"ן די"ן די"ן די"ן די"ן שהם בגימטריא ש"ך וסוד האכילה שלו הוא איפ"ה היית ביוסדי ארץ וחותמו תקטם:
והכונה היא כי איוב הוא מסוד יבום שהוא סוד יעקב ורחל ודרך אכילה ליעקב הוא באופן זה כי ב' אכילות שבאים לאב"א ואימא א' בסוד עתיק המתלבש בגלגלת' דאריך נמשך סוד האכילה ומזון לתתא עד הפה דאריך ומשם יוצא לחוץ ואינו נגבל לתוכו מרוב האור ויוצא מפה דאריך עד שלש ראשונות דאבא ואימא ומשם הם שואבים: ב' מסוד מוחא סתימאה דאריך מבפנים עד הגרון שהוא כתר דאבא ואימא ויורד בששה תחתונות דאבא ואימא:
וכבר ידעת כי סוד האכילה הוא בסוד חיצוניות וא"כ מאחר שהוא בסוד זווג חיצונית נחלקים לארבעה פרצופים אבא ואימא וישראל סבא ותבונה:
ועתה צריך לפרש איך ניתן המזון לישראל סבא ותבונה ומהם נדע איך ניזונים יעקב ורחל באחד משני אופנים או שעולה ישראל סבא נגד פני אבא ותבונ' נגד פני אימא ושואבי' משם המזון: או שיוצא דרך היסוד דאבא לישראל סבא כי חסד גניז בפומא דאמא וכמו כן בבינה ותבונה וכן על דרך זה ביעקב כי אכילה שבא לו מסוד מוחא סתימאה דאריך שבא
לו מפנים דרך בינה עד שלש ראשונות דזעיר ויעקב עולה ושואב שם או מה שיורד מהבינה מהמוח שלה ממש עד הפה שלה ומשם יוצא דרך הפה דבינה ויורד עד שש קצוות דזעיר אנפין ואח"כ יעקב ניזון בשני אכילות אלו. או שיעקב עולה כנגד שלש ראשונות דזעיר אנפין או דרך היסוד בסוד חסד דגניז בפומא דאמא:
ואופן המזון שניתן למלכות יש בה גם כן ב' דרכים מה שלא יש בישראל סבא ותבונה והוא באופן האכילה לא בעליות והוא או המזון שניתן ליעקב מבינה דרך הפה ועולה היא עד כנגד הפה שלו או שמקבלת מהמזון שניתן ליעקב ממוחא סתימאה עצמו דרך פנימיות וגם הוא דרך היסוד בסוד חסד דגניז בפומא דאמא וכפי זה כל מזונותיה באים לה מבפנים וזהו אומרו איפה היית כלומר א"י פ"ה היית כשנולדה נשמתך באיזה מזון היית נזונת באותו זמן והחלוק הוא כשנשמתו באה כשהיתה ניזונית מפה תחתון אז קשים לו מזונותיו כקריעת ים סוף כעובדא דר' אלעזר בן פדת וכדומה וכשבא בזמן שהיתה ניזונת מהפה עליון אז נוחין לו והא שצריך האדם לבקש מזונותיו הוא מוכרח שבא מסוד פה תחתון שהוא היסוד ואז נאמר עליו בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא שהוא היסוד דעתיק ואומרו בזכותא פירושו כך הוא: או נפרש זכותא מלשון זכות ובהירות כי כבר ידעת כי כשעובר האור דרך הגוף הוא בחינת דינים ואותו האור נעשה מר ומתעבה כמו שאמרנו בבינה שהמזון שבא ממנה אינו יוצא כי אם דרך הפה ונמתק בשפתים על ידי מלואי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כזה י"ד י' י"ו יו"ד י"א י' ודא"א ואנ"י הו"ה שהרי גימטריא בומ"ף שאם יעביר דרך גופא יהיו מרים אמנם כשיוצא דרך הפה הם זכים וזה המתפלל אינו יכול להמשיך מן הפה כי אם מן היסוד (וכמשכוין) [וכשמכוין] למעלה כוונתו היא כך שבא האור דרך מזל י"ג לבד ולא דרך מזל שמיני שנקרא זכות או נפרש איך תלוי זכות בפה באופן זה דע כי כל פה הוא בסוד שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י וכ"ב אותיות בתורה. ולמדנו כי כל סוד פה הוא בבינה בסוד מי שם פה לאדם ונודע כי כל זכות הוא בבינה בסוד דינין דמתערין מינה וכן סוד שבעה תיקונים שמתלבשים בי"ג תיקונים וגבורה דעתיק דגניז במוחא סתימאה מתלבש בתיקון וחטאה שהוא תיקון הפה וחסד דגניז בגלגלתא הוא בסוד מזל שמיני וי"ג ולפי זה הוא בתיקון הפה שבתורה גבורה דעתיק ולזה אמר לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא שהוא סוד חסד דעתיק:
שער ב' ואני מכוין לעלות מכאן לשער שני שהוא ששה פעמים בן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה וששה כוללים וכולל המנין וכולל השם הרי ח' הרי ש"ך והאכילה שלו מ"י שם ממדיה כי תדע. וחותמו טצעש
והכוונה היא שבינה שנותנת טרף ומזון היא הנותנת גבול ומזה לכל אבר ואבר במה מזון יקח ומזון זה ממקום שיש גבול ולמדנו מזה כי מקום הראשון הוא בינה דבינה שהיא בפה וזה מתחלק בכל מזון ומזון וזה השני הוא במלכות דבינה כי היא הנותנת מידה וגבול וכיון שהיא במלכות אופן המזון שיוצא דרך הפה הוא כי שני אכילות הנזכר בין באבא ואימא בין בזעיר ונוקביה מקודם הראשון צריך שיהיה מבחינת מלכות והוא סוד השולחן שהיה אורכו אמתים. ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו וזה רוח"ב מידת הפה כי כל אמה ששה טפחים סודי ששה עקביים בסוד תפוח של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה וראה גם ראה איך באצילות מסתיימים ששה עקביים אדם קדמו"ן ועת"יק וארי"ך וישרא"ל ויעק"ב ורח"ל והוא פה בסוד פיות השרים נמצא שאכילה זאת. בחינת נצ"ח הו"ד גם שהם שני עמודים ונקראו צבאות והוא שוד כל יוצא צבא בישראל פירוש כל הוא יסוד יוצא משם צבא שהוא כמנין מכאל עם הכולל בישראל הסוד הוא כי סוד דאבא יוצא משם מאכל ראשון ונקרא מאכל מה שיוצא דרך רקיע שני ולמעלה ח"ו אינו יוצא לחיצונים וכבר ידעת כי יהו"ה אד"ני הוא ביסוד כאמור בתיקונים גם יהו"ה צבאות הוא שם כי צבאות הוא סוד תרי ביעי והוי"ה היא היסוד עצמו זהו דרך המאכל היורד למטה כשיוצא מסוד פה תחתון בסוד חסד דגניז בפומא דאימא. וכשיוצא מן הזעיר יוצא דרך הפה ממש בסוד רקיע הקדוש וכלל זה גם הוא בסוד האכילה הראשונה אלא שכאן הוא נעץ צפורניו בקרקע ומשם יוצא דרך העקב וכבר ידעת כי מלכות היא ביעקב ביסוד עקיב"ה עק"ב ה' ויוצא מעקב שבסוד זעיר לעקב שבסוד רחל ועולה למעלה בסוד שפע מאמר ואמתים ארכו עצי שטים הם נצח הוד האמורים כי שטים בגימטריא שטן בסוד קרע שטן שהוא סוד פה תחתון בסוד קריעת ים סוף עצי הוא כמנין אהי"ה ביו"דין אל"ף ה"י יו"ד ה"י ועשר אותיותיו כי כבר ידעת שע"ב דחסד דחכמה מתלבש אהי"ה א' דיודי"ן שהוא בינה דבינה ויוצא המזון דרך חסד בינה והם שבעה יודי"ן בסוד שארה שהוא הוי"ה בניקוד אלקים הנזכר בסבא דמשפטים. השלחן כמנין שצג שהוא סוד מאכל שהוא גימטריא צ"א יש שהוא אלהים אלהים דיודין כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם:
אמנם ארכו דע כי שני אכילות הם וכולם בחינת עקב. אכילה דפה עליון ודפה תחתון וזהו בחינת ארכו כי כן יוצא המזון או מלמעלה למטה או מלמטה למעלה באורך ואמה מאמה רחבו שהוא מזון שניתן לה ברדתה למטה לבריאה לתת טרף לביתה וחק לנערותיה מסוד ששה טפחים שהם העקביים שעל רקיע הבריאה וזה מתפרש או בזמן הגלות או אפילו בזמן שבית המקדש קיים בסוד שבעה תחתונות דמלכות שנכללים למטה שהוא סוד עתיקא דבריאה ואמר ואמה חצי קומתו בהיותם למעלה כשבא לה מפה עליון דזעיר הוא אמה מכל ששה עקביים שעולה (האיר) [האור] מלמטה למעלה ויורד במדרגותיו מפה דזעיר וצריך שתדע כי כל סוף אבר נקרא עקב כי בחינת המלכות שבאותו אבר הוא שם ומזון זה הוא מכל סוף אבר ואמה ואמה וחצי כשניתן לו מיסוד פה תחתון שהמזון הוא מזעיר עצמו ואין כאן כי אם שלשה טפחים:
שער ג' ומכאן אני מכוין לעלות לשער השלישי שהוא ארבעה פעמים שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א וארבעה אותיות והכולל הרי רצ"ב וכ"ח אותיות דמילו המילוי דמ"ה כזה יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אלף הרי כ"ח ורצ"ב הרי ש"ך ושוד אכילתו א"ו מי נטה עליה קו וחותמו תגעץ:
והוא דומה קצת לדרך שני אלא שהוא בסוד ביצים שפירושו הוא שמדת מ"י נותנת קו ומדה שלא יפחות ולא יוסיף על שיעור זה שכן ביצה עולה בגימטריא קו עם הכולל ולמעלה הוא הפירוש בסוד האברים בעצמם במהותם שיהיו אטומי' או חלולים וגם זה הוא בסוד השלחן אלא שזה הוא בסוד עצמם שהם נצח הוד סוד אשר וזהו שאמר וטובל בשמן רגלו כי שאר"ה הוא כמנין אבגית"ץ וכבר ידעת כי אלו השבעה שמות הם סוד שבעה מלכים ושם הראשון הוא בחסד וכבר אמרתי כי המזון יוצא דרך חסד ע"כ שם זה כמנין שאר"ה וגם שם זה הוא בראשית בחילוף כנודע. ובראשית הוא אותיות אש"ר בי"ת שהוא סוד אש"ר הנזכר סוד שמן זית זך בסוד זכות שהוא בפה ושמן הוא אלהים דיוד"ין ושבעה יודי"ן דע"ב קס"א ושני יודי"ן שבאל"ף של אהי"ה הרי שמן וזהו סוד הסיכה שהוא כמנין א"ל אדנ"י והוא סוד לשד השמן כי הרי לשד הוא בעקביים ושם נאמר וטובל בשמן רגלו ונפרש וטובל מלשון עירוב מלשון טבל וכבר ידוע כי שמן הוא בחכמה ונאמר ה' בחכמה יסד ארץ ואתה מערב עקב הרגל שהוא הארץ עם שמן אם כן מזון זה הוא באופן זה מה שמן עולה על כל משקים כך מזון זה עולה על כל האכילות ונאמר נקב שאין המים יוצאים מתוכו יין יוצא מתוכו נקב שאין יין יוצא מתוכו שמן יוצא מתוכו:
והענין כי יש שני אופנים כי אית רקיע ואית רקיע. רקיע שהזרע יוצא מתוכו אין המים יוצאים מתוכו וכן להפך ויין נאמר על הזרע בסוד אש עולה ויורד ונקב הטבור שמן יוצא מתוכו:
גם אופן אחר נקב שהיין יוצא מתוכו הוא החוטם אין המים יוצאים מתוכו כי המים יוצאים מהפך שמ"ן יוצא מתוכו הם העינים והמצח:
והכונה היא כי כבר ביארנו בסוד יסודות העליונות מהרקיע השני יוצא מאכל ואלו הם המים היוצאים אבל אין יין (שהיא) [שהוא] הזרע יוצא מתוכו ומזון הראשון היה סוד מים שהוא סוד הפה ממש שאין יוצאים משם כי אם מים והשני היה סוד יין בסוד עקב שהוא י"ג ענבים והמזון השלישי הזה הוא שמן שהוא הטבור שהוא סתום ואורו סתום וכן כל אור חכמה ושמן ושמן חדא מילתא היא אכילה הוא מחיצוניות וזיעה העליונה נעשה האכילה. ואית כלב ואית כלב במלכות בזיעה שמתקבלת שם היא לכלב בסוד והכלבים עזי נפש ולמעלה הוא המאכל הכלב הקדוש שהוא סוד כלב בן יפונה וכל הזיעה אינה באה כי אם מן השמן ובהתרבות שמנוניתו תתרבה זיעתו ואדם שמן זיעתו מרובה ומתרבה למעלה האכילה ולהיות כי הוא בסוד חיצוני' גם למטה מתרבה ואם יש זכות מסלקים אותה מן החיצוניים ואם לאו נאמר וישמן ישורון ויבעט וזהו סוד יבעט כמנין זיעה עם הכולל וכן אכילת הביצים הוא בסוד זיעה בסוד הנדנידים בעת הזווג וזה מאכל קדוש וזה מאכל השלישי נאמר עליו מי נטה עליה קו:
שער ד ומכאן אני מכוין לעלות לשער רביעי שהוא שני פעמים קמ"ג כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א ושני כוללים וד' אותיות אהי"ה פשוט וכ"ח דקמ"ג כזה אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף והכולל הרי כ"ח ורצ"ב הרי ש"ך וסוד אכילתו הוא על מה אדניה הטבעו וחותמו דבדביב
והענין אמרו חז"ל י"ב עמודים לארץ ויש אומרים שבעה ויש אומרים אחד הנה זה המזון נמשך באופן הנזכר בסוד י"ב פרקין דתרין דרועין ותרין רגלין והוא סוד מאת אדנים ככר לאדן סוד האדנים הוא כי צריך שתדע כי סוד אוכל שעולה נ"ז הוא מבחינ' זאת סוד העורקים ומאה עורקים באדם באלו הי"ב פרקים ואלו העורקים מלאים דם ומצינו שהזכירה הכתוב בלשון אכילה רק חזק לבלתי אכול הדם:
ואמר ככר לאדן פירוש מר לאדן שהוא גימט' ככ"ר שהוא סוד לענה שעתידין לאכול במ"ה ימים והצדיקים טועמים בהם טעם מתוק ואחר כך מוריד להם מן קודם שירד המן צריך שיבע"ר הזה והם מן הדם שבעורקים עורק הוא בגימטריא שע"ו כי כשמתגברים הדין בא הארת הש"ע נהורין בסוד אחורים בסוד אדמימות כעורקים שבעין והשכינה מתלבשת חשמל לזעיר אף על פי שבא התעוררת של מרירות זה אחריו ונעשה זיווג גדול בסוד חכלילי' עינים מיין כי אין הדם נמשך אלא בשורשו וזהו סוד דודי צח ואדום כי חכללי הוא כמנין צ"ח והוזהרנו שלא לאכול הדם עם הבשר כי בעודו בלוע עם הבשר הוא בסוד זווג בהתעוררת זו בדם העורקים נרתח הדםס ונעשה זווג בכל בחינה ובחינה ובא זווג של המן (שהיא) [שהוא] מתוק כצפחית בדבש וזהו סוד ויסעו מתרח ויחנו במתקה אבל אכילת הדם לבדה הוא גילוי הדינין לחוץ מן החשמל זהו סוד עורק גימטריא ש"ך ואוכל כי המזון נעשה מן הש"ך הדם שבעורקים ולהיות מלכות בחינת כף א' נמשך לה הארת מאת אדנים שהם מאה עורקים כי האדן הוא סוד האוכל שבעורק כי אד"ן עם הכולל הוא כמנין אוכל וזהו סוד מאה ברכן שאנו נותני' למלכות שהיא סוד מאה אוכל הנזכר לכן הוזהרנו שלא לאכול קודם התפלה שעדיין לא התחילו לבא ק' אוכל הנזכר והוא בסוד דם עדיין ונאמר עליו לא תאכלו על הדם:
והנה מאן דאמר על י"ב עמודים הם סוד י"ב פרקים הנזכר ומאן דאמר שבעה הוא כשעולה למעלה נמשך לה מן הפה שכל שבעה נתיבות שבראש יוצאים מן הפה ומ"ד על עמוד א' כשבא לו דרך העקב:
שער ה ומכאן אני מכוין לעלות לשער החמישי שהוא שני פעמים קדם שהוא ריבוע שם בן הזה יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה וי"ו יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה שני פעמים סד"ס הם רפ"ה ול"ב אותיות דמילוי ומילוי דמילוי דשם ב"ן כזה יו"ד וי"ו דל"ת ה"ה וי"ו וי"ו ה"ה ה"ה הרי ל"ב ורפ"ח הרי ש"ך וסוד אכילתו או מי ירה אבן פינתו וחותמו צמרכד אבן הוא משם רועה אבן ישראל והוא סוד אבן השתי' שממנה הושתת העולם והוא סוד טיפת מן המוח שנעשה ממנה הזווג וממותרי זווג זה אוכל זה:
שער ו ומכאן אני מכוין לעלות לשער הששי ד' פעמים ס"ג ועשר אותיות כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י הרי ארבעה פעמים ע"ג הם רצ"ב וכ"ח דס"ג כזה יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וא"ו אל"ף וא"ו ה"י יו"ד הרי סך הכל ש"ך וסוד אכילתו תמימך צוית בוקר והוא סוד זווג קדרותא בצפרא:
שער ז ומכאן אני מכוון לעלות לשער השביעי (שהיא) [שהוא] ד' פעמים ע"ב דיודין כזה יו"ד ה"ה וי"ו יו"ד וי"ו ה"ה יו"ד הם רפ"ח וד' אותיות דפשוט הרי רצ"ב וכח דמילוי דמילוי כזה יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"ה יו"ד הרי ש"ך וסוד אכילתו הוא השער. ודעת השחר מקומו הוא סוד הארת בת עין של זעיר המאיר בה וחותמו אכתריאל
שער ח ומכאן אני מכוין לעלות לשער השמיני שהוא יו"ה במילוי ע"ב ס"ג מ"ה כזה יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וי"ו יו"ד ה"י וא"ו שני פעמים הרי רפ"ח ול"ג אותיות דפשוט ומלוי כזה יו"ה יו"ה יו"ה יו"ד וי"ו ה"י יו"ד וי"ו ה"י יו"ד וי"ו ה"י הרי ש"ך וסוד אכילתו הבאת עד נבכי ים והוא סוד ביאה בה טימה וחותמו אזבוגה
שער ט ומכאן אני מכוין לעלות לשער התשיעי שהוא וה"י במילוי ע"ב ס"ג מ"ה כזה וא"ו ה"י יו"ד וא"ו ה"י יו"ד וא"ו ה"י יו"ד שני פעמים הם רפ"ח ול"ג אותיות דפשוט ומילוי כזה וה"י וה"י וה"י וי"ו ה"י יו"ד וי"ו ה"י יו"ד וי"ו ה"י יו"ד הרי ש"ך וסוד אכילה שלו:
ובחקר תהום התהלכת הוא סוד זבוי המים שעולה משבעים לשבעים שנה וחותמו זבדיה
שער י ומכאן אני מכוין לשער עשירי שהוא ל"ב נתיבות עשרה פעמים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הנגלו לך שערי מות והוא סוד מותרו' יסודות העליונים ונקראו שערי מות להיות כי למטה דרך השתלשלות יונקים החיצונים הנקראים מות:
שער יא ומכאן אני מכוין בהעלות לשער האחד עשר שהוא ג' אלהים פשוטים שעולים רנ"ח ושני הויו"ה ניקוד אלהים ו"ה אותיות אלהים ו"ה דבינה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו ושערי צלמות תראה הוא סוד הארת תיקון הנזכר בסוד מצולותים וחותמו שדי אכתר"אל
שער יב ומכאן אני מכוין לעלות לשער שנים עשר שהוא אלהים פשוט דריבוע כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם גימטריא ר' וק"כ צרופי אלהים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו אי זה הדרך ישכון אור והוא סוד הארת יסוד העליון המאיר מסוף העולם ועד סופו ואינו מתערב עם שום אור:
שער יג ומכאן אני מכוון לעלות לשער שלשה עשר שהוא אלהים דיודין כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם גימטריא ש וח"י אותיות דפשוט ומילוי וכולל המילוי וכולל הפשוט הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא (וחישך) [וחושך] איזה מקומו והוא סוד הארת חושך העליון דחב ביה אדם הראשון ועל ידי תפלין נכסה:
שער יד ומכאן אני מכוין לעלות לשער ארבעה עשר שהוא אלהי"ם דההין כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם גימטריא רצ"ה וח"י אותיות דפשוט ומילוי י"ב כוללים כנזכר וה' דבינה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הבאת אל אוצרות שלג והוא סוד הזווג הנעשה ע"י צניעות וחותמו תרכוסיה
שער טו ומכאן אני מכוין לעלות לשער החמשה עשר שהוא חמשה פעמים שם ס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י גימטריא שט"ו ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא ואוצרת ברד תרא' והוא סוד תבר גזיזי דברדא שהוא סוד בקיעת יסוד אבא וחותמו טפטפיה
שער יו ומכאן אני מכוין לעלות לשער הששה עשר שהוא שבעה א"ב דס"ג כזה יהו"ה יו"ד ה"י וי"ו ה"י יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו אל"ף וי"ו ה"י יו"ד גימטריא (רצ"ר) [רצ"ד] והויה (פשיט) [פשוט] כ"ו הרי ש"ך וסוד אכילה שלו אי זה דרך יחלק אור והוא סוד גבורה עילאה דעתיך דבטיש בגבורה בבינה ומתחלק לשלשה ונעשה נצ"ח הו"ד יסוד:
שער יז ומכאן אני מכוין לעלות לשער השבעה עשר פעמים שהוא שמונה פעמים ל"ז מילוי ס"ג כזה וד' י' א' ו' י' הם רכ"ו ואהיה וב' כוללים וכולל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו מי פלג לשטף תעלה והוא סוד חסד עילאה דבטיש בחסד דחכמה כנזכר בגבורה:
שער יח ומכאן אני מכוין לעלות לשער השמונה עשר שהוא ז' פעמים אהי"ה יה"ו הרי רצ"ד ואהיה הרי שט"ו וה' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא ודרן לחזיז קולות והוא סוד דרך לב נתיבות דילה כנודע וחותמו צורתק
שער יט ומכאן אני מכוין לעלות לשער תשעה עשר שהוא ט"ו אהי"ה הרי שט"ו וה' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו היש למטר אב והוא סוד מטר באתבש גני בסוד באתי לגני שהוא נשיקות הוורדא עם יותרת הכבד כי הוורדא הוא סוד תרין תפוחין ויותרת הכבד הוא סוד עיר הבא כנגד פניו של אדם כשנולד לפעמים:
שער כ ומכאן אני מכוין לעלות לשער העשרים שהוא שד"י והכולל וה' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו או מי הוליד אגלי טל וסודו כנודע וחותמו תעמק
שער כא ומכאן אני מכוין לעלות לשער עשרים וא' שהוא י' פעמים א"ל ועשרה כוללים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו מבטן מי יצא הקרח והוא סוד קרח הנורא שהוא סוד הפה בהיותי במעי אמו פי הטבור וחותמו מעמן
שער כב ומכאן אני מכוין לעלות לשער עשרים ושנים שהוא שבעה פעמים אלוה ול של אלוה בציו' כ"ו כזה ל ל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא וכפור שמים מי ילדו והוא סוד טלא עילאה דבשלייא עילאה:
שער כג ומכאן אני מכוין לעלות השלשה ועשרים שהוא ד' פעמים אכדטם הרי רצ"ו וארבעה כוללים וי"ב אותיות במילוי כזה אל"ף כ"ף דל"ת ט"ת מ"ם וג' כוללים דאגמ"ל וע"ד וע"ה ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התקשר מעדנות כימה והוא סוד חסד חסדים דבחסד עילאה:
שער כד ומכאן אני מכוין לעלות לשער ארבע' ועשרים שהוא ארבע פעמיםאמגל שהם רצו וארבע כוללים וי"ב אותיות המילוי כזה אל"ף מ"ם גימ"ל למ"ד וג' כוללים דאכטם וע"ד וע"ב ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא או מושכות כסיל תפתח הוא סוד גבורה גבורות דבגבורה עילאה.
שער כה ומכאן אני מכוין לעלות לשער החמשה ועשרים שהוא ז' פעמים ה' האלקים ב"ג ציורים כזה הה"ה שעולה בכל פעם מ"ב ז' פעמים מ"ב הם רצ"ד והוי"ה כ"ו הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התוציא מזרות בעתו הוא סוד זרע היורה כחץ טפה האמצעית:
שער כו ומכאן אני מכוין לעלות לשער ששה ועשרים שהוא ז' פעמים ה' דאלהים דיוד"ין בג' ציורים כזה ה ה ה כנ"ל והוי"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא ועיש על בניה תנחם הוא סוד הארת שלייה דבינה:
שער כז ומכאן אני מכוין לעלות לשער השבעה ועשרים שהוא ז' פעמים ה' דאלהים דאלפין בג' ציורים ה ה ה והויה כ"ו כנ"ל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הידעת חוקות שמים והוא סוד הארת גלגלתא דזעיר אנפין:
שער כח ומכאן אני מכוין לעלות לשער שמונה ועשרים שהוא ז' פעמים ה' דאלהים דההין בשלשה ציורים ה ה ה והויה כנ"ל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו התרים לעב קולך הוא סוד כוללת קליפה דקיקא דקדושא:
שער כט ומכאן אני מכוין לעלות לשער תשעה ועשרים שהוא סוד ה' שנייה דלאה דההין ז' פעמים בג' ציורים כדלעיל והוי"ה כ"ו כנז"ל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התשלח ברקים וילכו הוא סוד יחוד ימינא ושמאלא בעתיקא עילאה:
שער ל ומכאן אני מכוין לעלות לשער שלשים שהוא מ"ה כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועשר אותיות הרי נ"ה ושני פעמים ק"ל ריבוע מ"ה הנזכר כזה יו"ד יו"ד ה"א יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א הרי ק"ל שני פעמים ק"ל הרי ר"פ ונ"ה ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא מי שת בטוחות חכמה הוא סוד הארת כליות חכמה: בי"ה
שער לא ומכאן אני מכוין לעלות לשער אחד ושלשים והוא שבעה פעמים מ"ב דמ"ה כזה יהוה יו"ד ה"א וא"ו ה"א יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף והויה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא או מי נתן לשכוי בינה הוא סור גבורות דבינה:
שער לב ומכאן אני מכוין לעלות לשער שנים ושלשים שהוא ג' פעמים ב"ן דקוים כזה יוד הה וו הה ג"פ הם שי"ב וג' כוללים ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא מי יספר שחקים בחכמה הוא סוד אוכל השניים שבחכמה:
שער לג ומכאן אני מכרן לעלות לשער שלשה ושלשים שהוא ז' פעמים ה' ראשונה דבן בג' ציורים כזה ה ה ה והויה כנז"ל הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא ונבלי שמים מי ישצי' הוא סוד נובלות עילאין דחטה ושעור':
שער לד ומכאן אני מכוין לעלות לשער הארבעה ושלשים שהוא ז' פעמים ה' אחרונה דבן בשלשה ציורים כזה ה ה ה והויה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התצוד ללביא טרף הוא סוד הארת הוורידים הדופקים דאבא:
שער לה ומכאן אני מכוין לעלות לשער החמשה ושלשים שהוא כ"א פעמים י"ה ו' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא: וחית כפירים המלא הוא סוד הארת הוורידין דדופקים דאימא:
שער לו ומכאן אני מכוין לעלות לשער הששה ושלשים שהוא יוד פעמים ה' ה' יוד פעמים הא' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא מי יכין לעורב הוא סוד הארת עמר נקיא:
שער לז ומכאן אני מכוין לעלות לשער השבעה ושלשים שהוא יוד פעמים ה"י וי"ה ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא הידעת עת לדת יעלי סלע הוא סוד הזווג הנעשה בעת הלידה לפתוח את רחמה:
שער לח ומכאן אני מכוין לעלות לשער השמונ' שלשים שהוא סוד אלף בינה בציור יוד כזה א ששה עשר פעמים הרי ש"ך וסוד אכיל' שלו הוא חולל אילות תשמור והוא סוד הארת נקב החלל של הלב דאימא עילאה:
שער טל ומכאן אני מכוין לעלות לשער התשע' ושלשים ג' פעמים ד' אלפין דבינה כזה א א א א שעולים שי"ב ושלשה כוללים ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא. מי שלח פרא חפשי הוא סוד אוכל עטרת אימא:
שער מ ומכאן אני מכוין לעלות לשער הארבעים שהוא אדנ"י ס"ה וב' פעמים קכ"ו ריבוע אדני כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י הרי שי"ז וג' כוללים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו ומוסרות ערוד מי פתח הוא סוד אוכל עקביים העליונים:
שער מא ומכאן אני מכוין לעלות לשער מ"א שהוא ז' פעמים אהיה בריבוע כזה א' א"ה אה"י אהי"ה שהם ש"ח וז' כוללים וה' הרי ש"ך וסוד אכילה שלו היא בה רים עבדיך והוא סוד אוכל המרה:
שער מב ומכאן אני מכוין לעלות לשער השנים וארבעים ששה פעמים א"ל אהי"ה ושמונה כוללים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התקשר רים בתלם עבותו הוא סוד קצר הביצה:
שער מג ומכאן אני מכוין לעלות לשער ארבעים ושלשה שהוא ג' פעמים אלהים כל אות ציורה יוד כזה אלהים גימטריא ק' שלשה פעמים הרי ש' והדלת של צורת המם משמשת לצורת הדל"ת של היו"ד וט"ו אותיות הרי שט"ו וה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התבטח בו כי רב כחו הוא סוד אורות הפה:
שער מד ומכאן אני מכוין לעלות לשער ארבעה (ועשרים) [וארבעים] שהוא כ"א פעמים אלהים וכל אלהים צורת ט"ו אותיות כנז"ל שער מ"ג שהוא ציור יודי"ן הרי שט"ו וה' הרי ש"ך וסוד
אכילה שלו הוא התאמין בו כי ישיב זרעך הוא סוד הארת חוט השדרה:
שער מה ומכאן אני מכוין לעלות לשער מ"ה שהוא ד' פעמים (כל) אלהים כל אות ציור י"ה אלהי דוהי ד' פעמים הרי ש"י אותיות ד' אלהים פשוט הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא כנף רננים נעלסה הוא סוד הארת בני מעיים:
שער מו ומכאן אני מכוין לעלות לשער ששה וארבעים שהוא כ"א פעמים אותיות אלהים הנז"ל ציור י"ה כ"א פעמים ט"ו גימטריא שט"ו ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התתן לסוס גבורה הוא סוד החזה של העוף שהוא זעיר:
שער מז ומכאן אני מכוין לעלות לשער מ"ז שהוא ד' אלהים בכל אחד י"ג ווין אלהים וד' כוללים הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התרעישנו כארבה הוא סוד תרבץ הושט:
שער מח ומכאן אני מכוין לעלות בשער המ"ח שהוא שני אלהים כנז"ל שער מ"ז וכלו נחלק לשנים וסוד אכילה שלו. המבינתך יאבד נץ הוא סוד הושט:
שער מט ומכאן אני מכוין לעלות לשער המ"ט שהוא שבעה פעמים מ"ב דע"ב כזה יהו"ה יו"ד ה"י וא"ו ה"י יו"ד וא"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וא"ו ה"י יו"ד והוי"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא אם על פיך יגביה נשר הוא סוד אורות הכנפים העליונים:
שער נ ומכאן אני מכוין לעלות לשער החמשים שהוא י"ב הויות י"ד אותיות הוי"ה ו"ה הרי ש"ך וסוד אכילה שלו הוא התלביש צוארו רעמה הוא סוד אור הצואר:
וצריך לכוין ולגלות ולהמשיך הארה החמשים שערי בינה להמשיך הארה לשער שלך שמשם נחצבה נשמתך ואחר כך צריך לגלות הארה חמשים שערי בינה ממעלה למטה משער החמשים לשער מ"ט ומשער מ"ט לשער מ"ח וממ"ח למ"ז וכן ע"ז הדרך עד שער הראשון:
והנה המתענה צרין לתקן ולגלות אלו החמשים אכילות בכח התענית וימשוך לשער שלו שמשם חוצבה נשמתו ויכוין למתק הדינין הנזכר ולהכניע לילית ונחית להנהו תרין צפורין וזהו סוד ונש"ל הברז"ל שהוא סוד בלהה רחל זלפה לאה ובה כלולים גם כן ארבעה אכילות ראשונים מחמשים רע"ב שהם כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"י אל"ף ה"י יו"ד ה"י תנ"ה הוא סוד ג' אהי"ה דמילוי קס"א קמ"ג קנ"א כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י אל"ף ה"י יו"ד ה"י אל"ף ה"י יו"ד ה"ה כמנין תנ"ה והם ב' עונית העונה העליונה והתחתונה בחכמה ובינה ובזעיר ונוקב' רחיצה הוא יש בגימטריא שהוא ביסוד נעילת הסנדל הנ"על שהוא גימטריא אהי"ה דההי"ן כזה אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה וסנדל בגימטריא אהי"ה דאלפי"ן כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א כמנין סנדל:
ואח"כ יכוין בכל הכוונת ההפסקה של ו' ימים מה שמריקן בג' ימים אחרונים רביעי חמישי וששי ואח"כ יאמר
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שהבל פינו או הריח היוצא מפינו על ידי התענית שיעלה לרצון למעלה לפני המלך הקדוש מלך התפארת כדי שעל ידו יתעורר שפע קדוש מלמעלה מעלה ראש ליחוד כל העולמות ויתיחדו עם ה' ואני מכוין לשלב יאהדונהי ומשם ימשך שפע לנפשי ורוחי ונשמתי אכי"ר ויהי נועם ה' אלהינו:
ענף כוכב
כסיל וכימה הם כלל כל י"ב ויש כהם סודות עמוקי' עיין שם בארוכה. מ"ע אופן קכ"א:
תוספות דף צ"ד ע"א כל הישוב כלו תחת כוכב אחד עומד והך פליגא אהא דאמר בעלמין כל העולם כלו שליש ישוב שליש ים שליש מדבר דאם כן לא היה להם ברקיע אלא ג' כוכבים יעיין שם:
שם דף י"ב ע"א מן השמים נלחמו הכוכבים ותימה למאן דאמר העולם כלו תחת כוכב אחד עומד היאך ירדו הכוכבים והלא מאחד נתמלא העולם וי"ל דלא איירי אלא בכוכבים של הגלגלים שהם מזלות קבועין אבל שאר כוכבים קטנים הם:
תוספות (חגיגה די"ב) העולם מסופו ועד סופו ת"ק שנה וצריך עיון למאן דאמר כל העולם כלו תחת כוכב עומד היכי קיימי כל אינון כוכבי' שנראים ברקיע. ויש מפרשים שעל ים אוקיינוס כדאמרי' בפרקי רבי אליעזר כל השעורים לא נאמרו רק על שאר ימים אבל ים אוקינוס בוראו יודע מדתו עיין שם:
בספר אור עינים בזמן המבול היה משמש כוכב לבנה משצ"ם חנכ"ל והוא מורה לחות וקרו' ומים לכן בטבע הולידו בנות והם ביקשו להוליד בנים זכרים מה עשו השתחוו לשמש ועבדו לשמש כי כוונתם השמש מבטל כח הלבנה מה עשה הקב"ה הגדיל כח הלבנה על השמש והביא מבול:
תמונה ממשלת הכוכבים שנקרא כוכב הוא ממונ' על אות שין:
מדרש אחד עשר כוכבים משתחוים לי כי על ידי שמש וירח דקדושה וי"א כוכבים דקדושה יש להכניע י"א אלופים דעשו:
זוהר פרשה תרומה: ככב אחד נקרא יד ובזה הכוכב מנצח יאודה כל העמים וזהו ידך בעורף אויביך וזהו הכוכב כד נפיק פשיט בחד יד בחמש אצבען נהיר ונציץ ומזה נתייראו מארי קוסמין:
בפרק מי שהיה תנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב תחת כוכב אחד וכו'. עיין בספר אמרי בינה דף קמ"ד ע"א:
אמ"ה אע"פ שיאמר האומר האזינו כל יושבי חלד שאו מרום עיניכם וראו כמה כוכבים אין מספר עינינו הרואות מלמטה למעלה דע מה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יסודי התורה כל הכוכבים הנראים יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מאחד מהם ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהן גדול מן הארץ כמה פעמים והארץ גדולה מן הירח כמו ארבעים פעמים והשמש גדולה מן הארץ כמו ק"ע פעמי' נמצא הירח אחד מששת אלפים ושמונה מאות מן השמש בקירוב ואין בכל הכוכבים כוכב גדול מן השמש ולא קטן מכוכב שבגלגל השני ע"כ באופן שיש כוכב גדול מן הארץ כמה פעמים ואם כן בהיות השמים כמין כיפה מרוב גבהו נראים כוכבים הרבה שאם דרך משל אם יתקרבו השמים מטה מטה קרוב אצלנו דרך שטח היה נראה לעין איך העולם כולו תחת כוכב אחד ושאר הכוכבים לא היו נראים כי בהתפשטות השמים דרך שטח היו יוצאים שאר הכוכבים חוץ מהארץ לארבע רוחותיה והארץ נשארת תחת אמצעות כוכב אחד כאדם העומד תחת תיקרת הבית שהתיקרה עודפת מכל ד' רוחותיו והוא באמצע כיון שיש כוכב גדול מן הארץ כמה פעמים וכו' ולזה אמר רבי נתן כל הישוב תחת כוכב אחד וכיון שכן הבט וראה כח מעשיו של בורא עולם ושים זאת נגד עיניך תמיד לבלתי תחטא כי בעלות בזכרונך גודל כחו תכיר גודל שפלותך ודלותך ואפלתך ומתוך זה תכיר חסדו עמך דבעל היכולות כזה משים עיני השגחתו עליך אף כי לאפס ואין ערכך וזהו מביאך אל היראה ולמניעת מלחטוא לו:
וזהו שכיון דוד הע"ה באומרו כי אראה שמך מעשה אצבעותך ירח וכוכבים אשר כוננת מה אנוש כי תזכרנו. ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו וכו' ירצה בראותי ירח וכוכבים ויש כוכב גדול מן הארץ כמה פעמים מכיר אני כחך הגדול וגודל שפלותי ודקותי וא"כ מה אדם ועכ"ז כבוד והדר תעטרהו יש חסד וענוה גדולה מזו ובהשים כל זה נגד עיני איך ימלאני לבי לחטוא:
מספר הפליאה בקיצור נמרץ דע שבאותיות (בג"ד כפ"רת) הנזכרים בפרק ד' מספר יצירה בכל אות צר רקיע אחד עד שבעה רקיעים. ושבעה ככבים. שבעה ארצות. שבעה ימים. שבעה שבתות. שבעה חדשים. שבעה שנים. שבע שמיטות. שבעה שערים לנפש. חיי"ם ושלו"ם וחכמ"ה וח"ן ועו"שר וזר"ע וממשל"ה: והכל מכח שבעה שמות של אנא בכח כל אחד ואחד מהשביעיות הנזכרות באות א' (מבג"ד כפ"רת) בכח שם אחד מאנא בכח וכל אחד מהשביעיות כנגד מדה אחד כלומר כנגד ז' ספירות. והנני מציירם לפניך כדי שתבין:
בינ"ה שבתי (גדולה) צדק (גבורה) מאדים (ת"ת) חמה (נצ"ח) נוגה (הוד) כוכב (יסוד)
אב"ג ית"ץ
רקיע שבתי
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום ראשון
עין ימין
חיים
שבת חדשקר"ע שט"ן
רקיע צדק
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום שני
עין שמאל
שלום
שבת חדשנג"ד יכ"ש
רקיע מאדים
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום שלישי
אזן ימין
חכמה
שבת חדשבט"ר צת"ג
רקיע חמה
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום רביעי
אזן שמאל
חן
שבת חדשחק"ב טנ"ע
רקיע (ננה) [נגה]
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום חמישי
נחיר ימין
עושר
שבת חדשיג"ל פז"ק
רקיע כוכב
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום ששי
נחיר שמאל
זרע
שבת חדששק"ו צי"ת
רקיע לבנה
ארצו
ושמטתו
ויובלו
יום שביעי
פה
ממשלה
שבת חדש
בינה והנה המליך (ב) (מבג"ד כפ"רת) וקשר לו כתר וצר בו (שבתי) בעולם. ויום ראשון בשנה. ועין ימין בנפש וכו' ר"ל שהעלה את הב' להיות ראש בכח כתר עליון ויש בו כח החכמה וצר בו כוכב שבתי אשר מתחת (אבגי"תץ) והוא אשר מכחו יגיע חכמה לשבתי ושבתי הוא כוכב של חרבן ושממה לפי שיש בו מהחכמה ולכן מואס בכל ענייני העו"הז הגשמי' ולכן בחלקו הדינים והמלחמו' והשוממות והחרבות והדומם והחשך וקברי מתים וספינות ותנורים ושוחות ומחנות אויבים וגנבים ושפלות ונוול הסחורות והחרטות ועל מי שיאמין בפיו ואינו מאמין בלב ועל חנופה ורמאות ומדבר ויערים והרים ופרצה ורעב ועינוי ומבקשי פת לחם ועל מיתת החולים והעבדים ועל שמועות הרעות והיאוש ועל תוחלת ממושכה וחסרון כבוד ולהיות תנועתו באיחור מורה על כל עיכוב. ולהיות עליון על ז' כוכבים מורה על הדינין ובהצטרפו בשם הוי"ה מורה התחדשו' ההויות והבנינים ולאיחור תנועתו מורה על כל דבר כבד כמו הקרקעות וכל דבר שנסתר:
ולהיות אחרית השבעה כוכבים מורה על כל דבר אחרית דידוע שהבינה היא שביעית מלמטה למעלה ומקבלת מן החכמה ומן כתר עליון ולפיכך הוא ממונה מן החכמה על ישראל והבינה נותנת חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה והוא מגלה עמוקות וסתימות ויודע מה בחשיכה ונהורא עמיה שרי והוא מעמיד מלכים והוא מורידן ולהיות מסתכל בידיעת עליוני' לא ירגיש כגנות ובבזיונות ובטנופים במעשה ובדבור ולהיות מורה על הבדיל ועל כל דבר שחור ועל מרה שחורה ועל אבני דומם ועל מי שסר אחור מדבורו ואינו מקיים והוא מורה על עמקי המחשבות והחכמות זה הכלל כי מלאכות לפעמים לאחור כמו הספינות פעמים ילכו ופעמים יעמדו ופעם ישובו לאחור וכן התנור פעם יחם ופעם ישוב לאחור ויקר וכיוצא באלו כוכב שבתי ממונה עליהם ולפי שהוא ממונה על ההקדמה לפיכך כשיגיע עליתו לא ירד עולמית שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה והוא סוד משיח ה':
וכוכב שבתי אשר הוא תחת (אבגי"תץ) המתחבר עם בראשית ממונה על ישראל וכוכב שבתי מואס התענוגי עולם השפל כי הבל המה ועוסק לדעת חכמה שלמעלה ממנו וישראל מחוייבים לעשות כמוהו ואם אינן עושין מסתלקת הבינה והולכת בעליונים ושש קצוות הנקראים ישראל יפלו ברע"ה הוא הפחד:
ודע שבהשגת השם יתברך על ידי כוכב שבתי מגיע כח לשרים המבטלים אברי האדם כמו חרשים ופסחים ועורים וחסרי הדעת ואף ע"פ ששבתי מקבל מאבגי"תץ והוא ממונה על החכמה עכ"ז חסרי הדעת בחלקו שמואסים בענייני העולם הזה כמוהו ונסך בהם כח נבואיי וחכמה לדבר חכמות שלא מענייני עולם הזה וזה שאמרו חז"ל משחרב בית המקדש ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות:
ועתה אגיד פירוש של ג' של בג"ד כפר"ת וראו והבינו שכוכב שבתי כתרו כת"ר בינה ולמעלה ממנו חכמה אבל ג' המליכו את ג' וקשר בו כתר ויצר בו: גדולה
צדק בעולם יום שני בשנה ועין שמאל בנפש ר"ל שהעלה את הג' להיות ראש בכח כתר עליון וחכמ"ה ושם בו כח שלום הוא היסו"ד מכח החסד וסגל בו על החסד ובחלקו יושר וצדק וענוה ומעשים טובים ושם טוב ובעל דין של חסד ואנשי שם ונאמן וחכמת התורה שנאמר ותורת חסד על לשונה וסחורות ומקח ומשא ומתן והצלחה בכל עסק וריוח ועושר כי לו הכסף ותקוה טובה של חסד והחדוה והנשואין ומורה על הריון בכח הגלגול והבנים המצליחים כי הם מן הנפשו' המשילים ביסוד הנקרא שלום והשלום של חסד. וגם מורה על שלוה והבטחון מכל פחד שאל החסד משועבד הפחד ומורה על ישובים טובים ובתים נאים והיכל מלכות ועבודת למלך מלכי המלכים ר"ל אוהב הנאמנים הם הספירות ההולכים באמונתם היא כנסת ישראל הנקראת אמונה. וישובים טובים ר"ל הם הספירות שבהם מלאים רחמים מבלי דין ואז נקראים ישובים טובים ובתים נאים היא כנסת ישראל ושלמטה הימינה כי כשהיו ישובים טובים אז הבתים טובים והכלי המלכות ר"ל החסד הוא היכל הבינה: ועבודת מלך מלכי המלכים ר"ל החסד מוציא עבודת הבינה מכח לפועל אשר הבינה היא מלך על מלכיהם חס"ד ופח"ד המלכים הם הדו פרצופין וכוכב זה מורה על מציאות חן וחסד ומליץ ביושר ופותח בזכות וברכת הארץ היא העטרה ורוב התבואה ושלום העיר וחברת האוהבים ורפואת החולים ושילוח האסורים והחבושים כדין בני חלוף ר"ל שהם אסורים בבהמות ובאנשים רעים ומוציאם משם:
וזהו אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין אם לא החסד. ומורה על מליצים טובים ועל מלכי אמת ושופטי צדק. ובדולח בחלקו אי הוא כמראה אבן ספיר ובחלקו השגת כל חפץ מן האנשים הנכבדי' ונושאי הפנים ובחלקו החונים בבתי התפלות ומושב החסידים ותפלות ותחנונים ובתי המתבודדים לעבודת השם להשיג פעולותיו ויעיד על היוקר בסחורות גם בחטה: ויעיד על יועצי המלכות ושופטיו והוא מכח קר"ע שט"ן אשר הצדק עומד תחתיו ועתה אומר פירוש (ד') של (בג"ד כפר"ת) המליך את (ד') וקשר לו כתר וצר בו: גבורה (מאדים) מכח (נג"ד יכ"ש) יום שלישי בשנה. ואזן ימין בנפש והוא מורה על אמיץ לב וקשה עורף ואכזריות על החימה והכעס והרצוח והמלחמות כי כן משפט הבכורה ועל שרי החיל ועל שופכי דמים דם חיה ודם אדם וכל מלאכה אשר תבא באש מיוחסת לו כי הוא האש הגדולה ולו הזהב והפנינים האדומים וכל דבר אדום ובטול החפצים ועכובם בהשתתפו לבינה ולו כל מיני פחד והשברות ובית הבישול ולו הבשר והדם והתבלין והיין אדום ויין מעורר מצד הדין אבל שבחי ארץ ישראל הם ז' מינין והמים וכל דבר שאינו אדום מורה לחסד ומורה על הביאה ותשמיש ודם בתולים ומחזיר מתוך חומו אחרי הזיווג ולו הקנאה והשנאה ולו הדם אשר הוא הנפש וחיותו של אדם ולו החום הטבעי ומורה על לסטים מצר החיצונים ועל הרוגי חרב והפצעים. ולו המרקחות החמות ורפואת של נגעים ובעלי הכויות והטינופת ביום לידה ועל ברית מילה. ולו מין החולאים הקדחות ולו העבדים הבורחים כי לא יוכלו לסבול כעסו: ולו כל מיני עונש ומלקיות וכרת. ולו בריות משונות. ולו הבצורת ולו החום. ולו הכופרים בדת מצד התמורות ר"ל הולכים בגוים מצד עונותיהם. ולו כעס המלכים ואליו לנקום שבועת שוא ועדי שקר ותקוה מכזבת. ואליו (יתיחסי) [יתיחסו] בעלי השגעון ואבוד הדעת ולו אש וגפרי' ומשרפות מים ומקום שחיטת הצאן ולפיכך שחיטתן בצפון. ומלחמה ותנור ומרחץ ועקרב וחיות רעות. ומשמרת כלבים צועקים וזאבים ולו המשקים החדים:
ועתה אבאר לך הכ"ף של (ב"גד כפר"ת) תפארת (חמה) המליך את כ"ף וקשר לו כת"ר וצר בו חמה מכח (בט"ר צת"ג) והוא רביעי בימים ואזן שמאל בנפש. ולו החן והכבוד ר"ל התפארת והעוז והעטרה והמלוכה ויחוד השם והוא מבואר בנכתב ובנקרא ומורה על אורה הנעלמת ועל עבודת המלכים כי הוא משרת לבינה ועל חברת בעלי חסד וחסידים והוא מבואר שזקני אברהם הוא החסד גדלו ועל חכמת הטבע כי הוא קבוץ אמ"ש המורה בדבר ועל עושר מצד הימין כסף ומשמאלו זהב ולו ההצלחה וכל אשר הוא עושה ה' שהוא הבינה מצליח בידו ולו הכח מצד הגבורה ורוב עוזרים מצד היסוד ואליו יגיעו כל מסחר כסף וזהב הם חסד ופחד ומכל אשר תצמח האדמה היא העטרה כי ממנו צומחות ובו כל אבן יקרה וי"ב אבנים של חשן המשפט ואבני האפוד ועל שהוא מקבל מגבורה יגיד על הזק ויגיעה בעסקים ואיבה מהשרים ולפי שהוא משלים בין האש והמים לפיכך מגיד על שלום מפחד ושלוה ובריאות וליסע ביבשה היא העטרה טובה מאד האמת ליסע בים וכל מיני מים רעה כי כל חיות הארץ מתפארת ואין לה קיום במים לבדם והוא מכניע האויבים בכח הגבורה. וידו שהוא העטרה בעורף אויביו ומבקשי רעתו ר"ל כשיתגלגל התפארת לעלות בעלה הראשון הגבורה אין לה רשות לסיוע לאומות כענין אף חובב עמים רק מסייע לאומה יחידה הוא ישראל ונותן כח לתפארת להנקם מאויביו ע"י העטרה. ויעיד על שילוח העבדים לחפשי בסוד השמטה ועל צאת האסור מבית הסוהר כדין בני חילוף לבא בגוף נקי אשר אין שם פגע רע וכן היושבים במצור יסור מעליהם האויב כי שמש ומגן ה' אלהים צבאות עליהם וישיג רצון בני אדם וימצא חן בעיני אלהי' ואדם ויעיד על הגאוה והנדיבות ובו יתרפאו החולים כי הוא ממוצע בין חם ולח הוא החסד והפחד וקר ויבש הוא (הדיר) [דפוס ווארשא: הדין] המליך את (פ') של (בג"ד כפר"ת) וקשר לו כתר (וןצ) [דפוס ווארשא: וצר] בו (נצח נוגה) בעולם מכח (חק"ב טנ"ע) ויום חמישי בימים ונחיר ימין בנפש ושם בכחו הזרוע והזווג וחן של נשים וחן של יופי והשגת חפציו בנשים שנאמר וימינו תחבקני וכתוב נעימות בימינך נצח ושלום מכח הת"ת הבא אליו ויש לו עוזרים מצד החסד ואוהבים מצד התפארת ומבקשים טובתו ויש לו חשק בנשים ר"ל הנצח חושק להשפיע לעטרה הנקרא אשה (והתשוהפ) [דפוס איזמיר: והתשואות, דפוס ווארשא: והתשמיש] חשק בכלי השיר והשמחה והארוסין וכל תכשיטין והגנו' (אותררסי') [דפוס ווארשא: והפרדסים] וכל מיני הנאה ממנו ומורה על (מנחות) [מנוחת] (ה מיש) [דפוס ווארשא: הימים] מצד החסד אל העטרה על ידי הנצח ושלום האויבים כי הוא המנצח ומתוך שהוא מקבל מצד הגבורה אלא שהוא מעט לבן מראה הזהב מעורב בכסף אלא שהזהב הוא מעט על כן הוא מראה ויעיר על הצורפים ומיני ציורים ועל משי ורקמה ועל תענוג ושלוה. ולו השמועה ובשורה טובה מצד הטוב הוא הת"ת וגמילות חסדים ורחמנות ונדבה ועזרה ובתי' יפים (ושניות) [ושכיות] החמדה ולו כח ההריון כי יש בו רוח חיים וחם ולח אלא שנוטה ללחות ולו הבחורים וילדות בנים ובנות ולו צבע צהוב נוטה מעט ללובן לאודם לפי שצינור הגבורה מתערב בו וכל מעשה נחמד יוחס אליו ולו קבוץ נשים לטוב מצד התפארת ומפחד שהוא צד הדין לרע וממנו מגדנות מרקחי' ומיני בשמים וריח טוב וכל תכשיטי נשים שהוא העטרה וסחורה הכל מצד החסד ולפעמים מריבה מצד האש:
ועתה אבאר לך (ר') של (בג"ד כפר"ת) המליך את ר' של בג"ד כפר"ת בחכמה וקשר לו קשר כתר וצר בו. (הוד כוכב) בעולם מכח (יג"ל פז"ק) ויום ששי בימים ונחיר שמאל בנפש ולו הספרים והחכמה והכתיבה מתורה שהוא התפארת והשכל והדבור והעצה והסברא ולפי שיש לו צנור מצד הגבורה יש לו כח מריבות והוא משתתף ולו כל מיני אומניות כי הוא ההוד ולכן תחבר עם כל בני אדם ולו מלאכת הציור והרקמ' והוא מחבר האויבים אם לשלום מצד שהוא מקבל מהת"ת ואם למלחמה מצד הפחד ופעמים מגיע לו יובש לפי חומו וכעסו כי רובו הוא מן הפחד ולו תחבולות מלחמה כי הוא מלומד מצד הגבורה ויש לו מתק שפתים מצד התפארת ויש בו מיני שחוק ונגונין מכח החום הטבעי על הגבורה ויש לו רבוי מכח האש והתפארת ויש בו המון בני אדם מצד י"ב שבטי ישראל הבאים אליו מכח התפארת. ויש לו מחלוקת מכח האש ולו חכמות רבות ולפי שהוא נלחם עם אויבי השם צריך להיות לו כח כדי לשבש דעתם בדברים ובכל ענין והוא עובד למלך התפארת כי אוהב גזרתו והוא מורה תנאי כפול ולו תחנונים ותפלות כי ממנו ישתלחו אל העטר' ומן העטרה להוד והוא כמו שליח צבור ומתפלל בעד ישראל ובעד בני המ' ואליו יבואו שמועות שקר מצד החמורו' אמנם נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב:
ועתה אגיד לך (ת') של (בג"ד כפר"ת) המליך את (ת') של בג"ד כ"פרת בממשלה וקשר לו כתר וצר לו. (יסוד לבנה) בעולם מכח (שקוצי"ת) עם יסוד עולם (והיא) [והוא] יום השבת הוא פה בנפש ושם בו כח ההלוך והנסיעה והחברה והליכה בים ולו החכמה היא העטרה בסוד וכבשה לפיכך מורה על הכניעה ובקשת רצון העליונים ולהיותה מתפשטת בעליוני' מורה על הנדוד ומעט מנוחה ולהיותה פעם מתקרבת ופעם מתרחקת. מורה פעמים על הגאולה ופעמים על הגלות האמת כי תשיג חפציה: ולה הבשורות והכתבים מתפארת ולה שלוחים ומליצי יושר הוא יסוד. ולהיותה פעמים בכבוי אורה. תורה על חלאים מסוכנים ובכיה. ותורה לפעמים על תכריכי המת בסוד המלבש בדיני השלח ופעמים בראות לפי ההתחברות ולה הימין מן התפארת והוא לחיים או למות והוא הפחד הנקרא שמאל והגשם מן החסד אשר גשמים ושלג וברד ונחלים וימים ושקתות המים. ולה הגנים והפרדסי' כי הוא גן של עדן ממש עדן הוא היסוד וגן העטרה ולה השררה כי היא (מלכות) ולה עבודת המלך הוא יסוד ולה המלחמה מן ההוד והשלום מיסוד. ולה עובדי המים ולה הקור מחסד והתשורות כי לה יובילו ע' שרי מלכים שי ומנחה והסחורות מתפארת. והאורה מאש הוא הפחד והשמחה הוא עצמו שמח' ושלום ויסוד וכבוד הוא תפארת:
ראו והבינו שבאלו שבעה מעלות הם המ"ב אותיות היוצאים מהם (אבגית"ץ) ושאר הששה שמות ותמצאו כל כחות של ז' כוכבי לכת איך מתפשטים עליהם הכחות מכח שם הוי"ה וכנסת ישראל ומכח שם בן מ"ב והם הם ראשי פרקים וכאשר תחפשו במקרא תמצאו לכל אחד ואחד פסוקים מן התורה והם הם ראשי פרקים של הכחות ויהיו תמיד בין עיניך ובהם תדע כל עתיד בהם יהו"ה ואדנ"י ית' וית':
אמ"ה בענפים דלעיל כתבתי אופנים אחרים על מה שמחייבים המזלות ודע שבחירת האדם גובר' על הכל דרך משל אם נולד אדם במאדי' המחייבו לשפוך דם יש בכח האדם מצד בחירתו לגבור ולהנצל מחיוב המזל או בהפך אם נולד בצדק המחייבו החסידו' יש בכח בחירתו לבטל חיוב המזל ולהיות רשע גמור ולכן אל יתיאש האדם מהטובות אם נולד במזל רע כי על ידי מעשיו הטובים יכול לשלוט עליו וכדחז"ל על אברהם אע"ה שאע"פ שמזלו מחייבו מניעת ההולדה מכח מעשיו הטובים השליטו הקב"ה על המזל וכו' והדבר בהפכו וזהו שאמרו אין מזל לישראל הן אמת שטבעיות המזל מסייען אל הטוב ואל הרע שאינו דומה צדיק הנולד במאדים לנולד בצדק שהנולד במאדים שמחייבו לרעה יש לו שכר יותר כי קשה עליו לנצח גם כח המזל המסייעו לרעה מה שאין כן הנולד בצדק שבנקל נכנס אל הצדקות והיושר מכח סייוע מזלו שאע"פ שמצד בחירתו אם היה רוצה לנטות עצמו בדרך רעה היה נוטה אמנם כיון שנטה בחירתו לדרך טוב היה לו הדבר בנקל מה שאין כן לנולד במאדים:
וכן בענין העוני והעושר אל ישגיח לחיוב מזלו כי הכל תלוי בהקב"ה להפך מזלו מרעה לטובה או איפכא וכמו שכתב רבינו בחיי ז"ל בפ' עקב על פ' ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי וכו' אולי יגבה לבך כשתראה שפע הטובה הבא אליך ותאמר כי זה מכח המזל ותאמר בלבבך כחי כח מזלי למעלה שתחשוב שיש מזל לישראל ועוצם ידי למטה עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' שממנו לבדו יגיע אליך כל הטוב כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למטה והוא השליטך עליהם ואין למזלו' ממשלה ושלטון עליך וכמו שאמרו רז"ל אין מזל לישראל וזהו שאמר למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כי כן הבטיח לאברהם שיהיה כל זרעו למעלה מן המזלות והוא שדרשו ז"ל ויוצא אותו החוצה ויאמר הבע נא השמימה אין הבטה אלא מלמעל' למטה מלמד שהגביהו למעלה מן המזלות ואמר לו כה יהיה זרעך ולפי זה יהיה ענין הפרשה מדבר בכלל ישראל אע"פ שבא הלשון בלשון יחיד כי כן מנהג הכתובי' וכן התחילה הפרשה בלשון רבים ובלשון יחיד כל המצו' אשר אנכי מכון היום תשמרון לעשות. ואם נאמר שהוא מדבר בפרט לכל אחד מישראל הן לשעה הן לדורות הבאים בא הלשון בלשון יחיד ויהיה באור הכתוב ואמרת בלבבך כי העושר נגזר מן השמים לכל יחיד ויחיד מישראל שהרי כשאמרו אין מזל לישראל על הכלל אמרו אבל על הפרט לכל יחיד ויחיד יש מזל וכן אמרו בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלייא מילתא אלא במזלא תלייא מלתא כחי כח מזל שבגלגל ועוצם ידי למטה שאני נושא ונותן ומתעסק עשה לי את החיל הזה כי בצירוף שתים אלה יהיה העושר אל תדמה בנפשך לומר כן אלא וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל כי אותו כח העליון שיש לך הוא נתכו לך ובו אתה עושה חיל למטה כי אלמלא כחו יתעלה לא היה כח מזל ממש כי הוא עליון על הכחות כלן וזהו שאמר שלמה הע"ה עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' ביאר לך כי העושר והרש מקרי ופגישה בסבת חזרת הגלגל ואין העושר לעשיר בשכלו ועוצם ידו גם אין העוני לעני בחסרון שכלו כדי שלא תאמר אם כן שהעושר והרש מקרי ופגישה הנה הכל גזרת הכחות עליונים ואין בזה גזרת השם כלל לא בעשרו של עשיר ולא בעוניו של עני אם כן הענין נמסר לכחות ולמקרי' לכך אמר עושה כלם ה' לבאר כי הכל בגזרת עליון עליהם יבא העושר והעוני הרעות והטוב:
ענף כוס
סוד כוס מלא ברכת ה' וכו' רוצה לומר כשתמלא אותיות כוס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך הם בגימטרי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם ארבע מלואי הוי"ה וזהו ברכת ה' על ארבע מלואים אלו: לזה צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון כוס ישועות אשא לשון אשא קאי על כוס כשאני נוטל אותיות כוס ואשא את שמותם על שפתי אז בשם ה' אקרא כי נרמזים בד' שמות אלו מילואי שם ה' ונמצא בזה שמיחד האדם דינא ברחמי כוס הוא בגימט' אלהים ומילוי שלו בגימטריא ארבע מילואי ההוי"ה שהוא רחמים בסוד ה' הוא האלהים: מ"ע אופן ל"א:
כונת משה ליכנס לארץ ישראל לפי שראה ברוח הקודש שלעתיד לבא יתנו כוס של ברכה לברך כדחז"ל בפסחים שנותנין כוס של ברכה למשה ואומר איני יכול לברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל: מ"ע שם אופן ל"א:
צריך ליתן מים בכוס של ברכת המזון לפי שהיין רומז למדת הדין ויש למעלה שבעים שרים שכלם נזונים ממדת הגבורה וכלם נמשכים מן המים בדוגמא יעקב אבינו שיצאו ממנו ע' נפש ועל כן מנעה תורה שלא יאכל ולא ישתה נזיר מכל אשר יצא מגפן היין לפי שהוא דבק בשם שנאמר איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' ועל כן הצריכו חכמים בכוס של ברכת המזון שהיא מן התורה שאין לברך עליו עד שיתן לתוכו מים כיון שכוונת הברכות לעצם הרחמים. שולחן ארבע:
אין משיחין על כוס של ברכה ואין מברכים על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות כוס שני וטעמא דמלתא משום זוגות וכדתנן השותה כפלים לא יברך משום הכון לקראת אלהיך ישראל:
ארבע כוסות של פסח כנגד דוד. והגדה כנגד יעקב. ברכת המזון כנגד יצחק. הלל הגדול כנגד אברהם. כגוונא דא מצה כנגד דוד סוכות כנגד אברהם שבועות כנגד יעקב ראש חדש כנגד יצחק ע"כ ז"ח דפ"ו:
ילקוט חדש ואע"פ דלעיל כתב דסוכות כנגד אהרן מדתו של אברהם ואהרן חדא הוא דכהן מסטרא דחסד. ואל תקשה דכתיב לעיל פסח כנגד אברהם והכא קאמר נגד דוד דאפשר דמצה לחוד ופסח לחוד. עיין בערך ימים טובים סימן ג':
ענף כופר נפש
בענין כופר נפש כסף הכפורים לעולם חיוב על ישראל בין יספרם מלכם בין לא יספרם וראיה מפקידי המדבר שלא היו על ידי מלך לצאת בצבא רק לצקת אדני הקודש ונתנו כופר נפשם וכן בכל שנה לצורך הקרבנות ובפרשת פנחס לצורך מלחמת מדין ולצורך חלוקת הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ לנחל' במספר שמות. והמגפה בימי דוד על מנותו אותם בלא צורך ואף אם נתנו כופר המחויב עליהם בשנה ההיא לא היו נמלטים מנגף ויש חולקים אמרו כי אין חיוב בכופר רק אם יספרם המלך ואם לא יביאו אז כופר נפשם מיד ינגפו:
ענף כותיים
הכותיים בטלו בנין המקדש ב' שנים לה עשה (עזרה) [עזרא] וזרובבל ויהושע קבצו את כל הקהל אל היכל ה' והביאו שלש מאות כהנים ושלש מאו' ספרי תורות ושלש מאות תינוקות והיו תוקעים והלוים משוררים ומזמרין ומחרימין ומשמתין ומנדין לכותיים בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות ובחרם בית דין העליון ובחרם בית דין התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כותי מכאן אמרו כל האוכל פת כותי כאילו אוכל בשר חזיר ואל יתגייר כותי לישראל ואל יהא להם תחיית המתים שנאמר לא לכם ולנו לבנות בית ה' אלהינו אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים וכתבו ושלחו את החרם לכל ישראל שבבבל והם הוסיפו עליהם חרם על חרם והמלך קבע עליהם חרם עולם שנאמר ואלהא די שכן שמא תמן וכו'. ילמדנו פ' וישב.
אמ"ה החרימם במספר שלש מאות כהנים וכו' כמספר אות השי"ן לפי שהשי"ן משם שדי והרשעים נוטלים אות שי"ן לשקר בה כדאית' בהקדמת ספר הזוהר עאלת אות שי"ן קמיה אמרה קמיה רבון עלמין נייחא קמך למברי בי עלמא דבי אתקרי שמך שד"י א"ל יאות וכו' אבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי עמהון לא בעינא למברי בך עלמא וכו' ע"כ לעניינו לכן יבא מספר השי"ן אות דבשמא קדישא שם שדי שאמר לעולמו די והרשעים נוטלין אותה לשקרא ולזייף עלמא ויפרע מהם ולכך החרימם במספר השי"ן:
ענף כורש
כורש המלך היה לו כח הזכרון גדול מאד באופן שבהיותו במלחמה שהיה לו ת"ר אלפים שכירים היה קורא כל אחד מהם בעת הפרעון בשמו והוא פלא. בדור הזה נמצא בעיר קריטה איש שעשה שינה נ"ז שנים וכשהקיץ מצא שמכרו כל רכושו ובכח הדין חזרו לו הכל ואחר כך נתן לבו למושכלות ונעשה פילוסוף גדול והיו ימי חייו קע"ט ויש אומרים קצ"ד שנים. שלשלת הקבלה דף ק' ע"ב:
אמ"ה בכל דור עושה הקב"ה איזה רושם בעולמו נגד הטבע לעורר לבבות נרדמות שידעו כי הכל תלוי בהשגחתו כענין חוני המעגל שעשה בשינה ע' שנים וכזה הנזכר והוא דבר חוץ מהטבע וכאלה רבות כדי שיתחזק העולם באמונתו כדי להטיב עמהם לתת להם שכר כי מדת הטוב להטיב ועושה אופנים רבים בעולמו המעוררים הלבבות לתלות הדברי' בהשגחתו והכל ברצונו:
כורש המלך נקרא בן הכלבא על שם שזקנו צוה להמיתו והשליכוהו במקום אחד וינק מחלב הכלבא ונתגדל והרג את זקנו במלחמה ולזה היו מכבדים מלכי פרס את הכלבות וזהו שאמרו חז"ל והשגל יושבת לימינו רב אמר כלבתא במסכתא ראש השנה (ספר יוחסין דף ל"ה עמוד ראשון):
ענף כזית
שיעור כזית הוא חצי ביצה. כזית הנזכר במשקים בכל מקום היינו שיעור מה שמפיל הזית כשנותנין אותו בכלי מלא משקים:
ענף כח האיש
חכמי הטבע אומרים כי כל גוף העובר לאשה ואין בו לאיש רק הכח הנקרא בלשונם היולי שהוא נותן צורה בחומר כי הזרע בהתערבו עם האשה נותן בו הצורה והתיקון ומבדיל ממנו המותרים שלא יצליחו בעובר ומקפיא אותו כענין הקיבה המקפיא החלב ויש להם ראיות לדעתם האחד מביצת התרנגולת שהיא מגדל' אפרוח כשהיא בא מן הזכר וכשהיא מן המתפלשת בעפר אינה מגדלת אפרוח כלל לפי שהזכר נעדר ממנה שהוא נותן הצורה וכן דעת רז"ל בפרקא קמא דיומא יהבו לי ביעי דספרא מארעא אזל איתבינהו ולא אפרוח: עוד ראיה ממקצת העופות שמולידין בחבוק בלבד ולא נראה בהם פליטת זרע וזה ראיה כי זרע האיש איננו חלק מהעובר: עוד ראיה שלישית מדג הנקבה שתוליד בצים מעצמה ואחר כן כשיפול הזכר זרעו עליהם כל מה שיפול הזרע עליהם יהיה מהם דג וכל הבצים שלא יפול עליהם לא יהיה מהם דג כלל ואין זה נמצא בבעלי חיים בלבד אלא גם בצמחים שאם תקח עץ התמר זכר ותרכיבהו עם התמר שהיא נקבה אז תצליח לעשות פרי והענין כי הזכר נותן לנקבה חמימות עמו ישלים בישול התמרי' זה דעת החכם ראש (הפלוסיפים) [הפילוסופים] (ר' בחיי ז"ל פ' תזריע):
אמ"ה דעת רבותינו ז"ל שלהם נתגלו סתרי מעשה בראשית ומעשה מרכבה ורזא דרזין והיה והווה ויהיה כדכתיב סוד ה' ליראיו כלומר מה שיש לו להקב"ה בסוד מתגלה להם מכח תורתו: אומרים הפך זה שאמרו בסוף פרק המפלת שלשה שותפים יש באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע לובן שממנו מוח וגידים ועצמות וצפרני' ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושער ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראית העין ושמיעת האזן ודבור שפתים והילוך רגלים ודעה ובינה והשכל ע"כ הרי בהדיא אמרו שאביו נותן בולד דברים נגד דברי הפילוסוף. ונכה (הפילוסיף) [הפילוסוף] דבר נכונה במה שדבר בשאר הדברים אבל טעה במה שרצה להשוות הדברים ליצירת הולד כי יצירת הולד לחוד בחכמה נפלאה ודבריו ועניניו אינן הולכים אל הטבע כי כלם דרך פלא כמו שהאריכו חז"ל בנפלאותיו במדרש פ' תזריע אם אדם נתון במקום חם אפילו שעה אחת נפשו מפרכסת לצאת והתינוק עומד ט' חדשים במעי אמו ומעיה רותחין ואינו מת וכו' עיין שם באורך א"כ יצירת הולד אינו אל הטבע כאשר חשב הפילוסוף ולכך רצה להשוות הדברי' שהביא לראיה לענין הולד כי יצירת הולד פלאי פלאים הכל בגזרתו וגזרת חכמתו גם כן שהאב יתן בו הדברים הנזכרים כדי שיהיה השותפות בשיווי בענין הנתינה כשם שהאשה נותנת ממש דברים בולד וגם הוא יתברך נותן גם אביו נותן דברים הנראים בפועל בעצמות וגידין כמדובר בעבור הסבה הידועה לו יתברך:
שלשה כחות יש לגוף ותחלת' מהלב והם טבעי' והוא בכבד ולו ז' כחות. הא' משנה הזרע ודם נדות. ב' נותן צורה לולד ולאברים. ג' מושך המזון. ד' מעכל המזון. ה' מחזיק עד שמתעכל. ו' דוחה המותרות. ז' מדבק המזון לאבר ומדמה אותו לאבר שנזון בו. הכח השני נקרא כח חיוני והוא בלב ולו שני כחות. האחד התפשטות העורקים וקבוצם שבהם מתפשט פועל הדבק. שני הוא כח המתעורר שהם אהבה שנאה כעס רצון פחד גבורה וכיוצא:
הכח השלישי נקרא כח נפש. והוא במוח ולו תשע' כחות הא' חוש הטעם בלשון ושפתים. ב' חוש המשוש בכל הגו'. ג' חוש הריח באף. ד' חוש הראות בעין. ה' חוש השמע באזן. ו' הדבקות בגידים אשר בו יתנועע האדם אבריו. ז' הדמיון שבו יצייר הדברים אחר שנתרשמו במוח ויזכירם אחד העלם מהעין וירכיב' ויפרידם כמצטרי' וזה בחלום ובהקיץ. ח' המחשבה והוא בכח השכלי שבו ישכיל הפעולות מעשיות ועיוניות. ט' הזכרון שבו יזכור הדבר ששכ' שלשלת הקבלה דף פ' ע"ב:
ענף כחות הטומאה
שפע טל דף כ"כ ע"ד בהגהה כחות הטומאה הם שוטרי הדיינים והם נקראים ג"כ קליפות כי כמו קליפה לצורך עצמה אינה צריכה רק כל עיק' צריכותיה הוא כדי לשמור הפרי שבתוכו שלא יתקלקל כמו כן אלו כחו' הטומא' לא נבראו לצורך עצמן רק נבראו להעניש הרשעים כדי שלא יתקלקלו ויפסידו קיו' העול' שהם צדיקי' המקיימ' את העולם ומפני כן כשעולם זכאי הקדוש' של עולם היציר' מתפשטת בעולם והקליפות שהם כחות הטומאה נכנעים ונטהרים מטומאתם ואין שטן ואין פגע רע אבל כשהעול' חייב ח"ו אז הקדושה מסתלקת ח"ו והקליפות שהן שוטרי הדיינים מתגברות וכחות הטומאה מתגלים ורחמנא ליצלן כי בהסתרת פנים ח"ו ניתנה רשות למחבלים ובהתראות הקדושה
הטומאה עוברת ונטהרת מטומאתה ע"כ.
אמ"ה הבט וראה הנזק (הגורמים) [שגורמים] הרשעים בעולם ומשם תתבונן בתועלת הצדיקים שמקיימי' את העולם ונמצא כל המציאות חייבים לצדיקים כי הם הגומר' קיומם ומזה נולד שכלם חייבים לעשו' צריכות כעבד לרבו:
ענף כיפת הירדן
כל בו כיפת הירדן עשב או ורד הגדל על שפת הירדן ויש לו ריח טוב וכן בערוך ערך כפת ויש אומרים שהוא רעי של דג הגדל בירדן והוא אגבר"חאן בלע"ז:
ענף כלאים
ובזוהר פ' קדושים משמע שהבל וקין היו כלאים (בכרסא) [בכרסה] של חוה ולא הצליחו ואנו על ידי הכלאים שבציצית נטהר האברים מסטרא דקין ע"כ:
ציוני פ' קדושים בהמתך לא תרביע כלאים. טעם האיסור בזה משום שמכחשין ומשנין מעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים האל יתברך כל הצורך בעולם ויחפש הוא לעזור בבריאות העול' להוסיף בריות ומינים בבעלי חיים:
כתב רבינו יונה ז"ל דכיון דהמנהיג ב' מיני בהמה אפי' בקול אסור לכך אסור לפרוס שלום לעכו"ם המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמות ללכת מחמת הקול. ושתי פרדות זו בת סוס וזו בת החמורה שני מינין הם ואסור להנהיגם יחד ואסור להנהיג הפרד עם הסוס או עם החמור עכ"ל. חרדים דף ל"ט עמוד ראשון:
ענף כלבים
חז"ל מלאך המות בא לעיר כלבים צועקים וכו' פעם אחת אירע שהיה כלב צועק זנבו מונח בן ברכיו והיה מהלך לצדדים מאימת מלאך המות בא אחד דחה אל הכלב אל מקום שברח משם ומת הכלב מיד: ציוני פרשה בא:
אמרו בגמרא כלבים צועקים מלאך המות בעיר כלבים צוחקים אליהו בעיר כי אליהו בארבע כדאמרינן בברכות רצה לומר בעולם העשייה שהוא עולם הרביעי בסוד אבי"ע דתמן סוד שם ב"ן כמנין אליהו לקבליהון דמות כלב בחוץ שהריונו נ"ב ימים (כדאמרינן בבכורות וכו'. כמנין כלב משם היתה יניקת מלכות מדי שהיתה נ"ב שנה לכן אמרה אסתר כשהגיעה לבית הצלמים של אחשורוש מיד כלב יחידתי שקרא' לאחשורוש כלב לפי שהכלבים רואים את אליהו שהוא מסוד העשי' ראש על כל המשרתים עושי רצונו לכן צוחקים שמשם הם נזונין ומשם יונקים כל מרי דדינא. מ"ע אופן קכ"ד:
ענף כלה
מעמידים הכלה לימין החתן וסמך לדבר נ״צבה ש״גל לימינ"ך ס״ת כלה ספר יורה חטאים:
ענף כלי המקדש
סוד הארן והכפרת והכרובים שהם פורשים כנפים ומחוץ לפרכת סדר המטרה ומזבח הקטרת והשלחן ומחוץ לפתח המשכן מזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו ואלה הדברים שהם כבוד המקום:
הארון אשר בו שני הלוחות אשר בם עשר הדברות חמש הראשונות רוחניות ויש בהם הזכרת השם וחמש שניות גופניות ואין בהם הזכרת השם כנגדם שני חדרי הלב הגדולים בימין יצר הטוב והפכו בשמאל וכסוי הלב ושני האזנים אשר עליו מלעיל כנגד הכפרת והכרובים כי אלה האזנים כדמות כנפים פרושים ומחוץ לפרכת הפרכת הוא הטרפש החוצץ בין האברים הרוחניים לגופניים:
דבר המטה היא המדה אשר בה יסוד האש ומזבח הקטרת הוא דם הכבד אשר הוא מתוק ומקום הנפש המתאוה שם הכוספת כל ריח ניחוח והשולחן הוא הכרס מקום המאכל: ומחוץ לפתח המשכן מזבח העולה המעכל כל הנתון בו הוא כרס התחתון הטוחן המאכל ומעכלו. ואת כל כליו המסס ובית הכוסות ומעים: הכיור הוא השלפוחי' מקום קיבוץ המים. ואת כנו הוא המושב. הכיור לטהרו מכל טינוף לקדשו לכבוד המקום בבאו אל הקדש וכן האדם צריך לטהר נקביו בבאו בית אל שנאמר שמור רגליך באשר תלך אל בית האלהים:
שמונה עשר דברים היו משכן והם משולשים: בגדול החל הוא עולם הזה בכללו הכדורי הכולל הכל עולם השכל ועולם הגלגלים ועולם השפל הוא כדור ד' היסודות והארץ בכלל והשני האמצעי הוא המשכן:
והעולם הקטן הוא האדם אשר כל זה העולם השפל נברא בגללו והוא תכליתו ותכלית האדם היא נפשו ותכליתה לשוב אל העולם העליון הוא עולם השכלי ותכליתם לעבוד בוראם.
עתה נפרש דמיון העולם והמשכן והאדם. שמים בעולם. יריעות במשכן. וכתיב נוטה שמים כיריעה והראש באדם הוא כדורי: רקיע מבדיל בין מים למים. במשכן פרכת מבדיל באדם הבדל בין כלי נפש לכלי מאכל. אור בעולם. במשכן אור שכינה. באדם אור הנפש הארץ בעולם. אדנים במשכן. רפש באדם:
מלאכים בעולם כרובים במשכן. מחשבות הלב באדם. צמחים בעולם. לחם הפנים במשכן. נפש הצומחת בגוף האדם ושיער וזקן וצפרנים:
מאורות בעולם מנורה במקדש. עינים באדם. עוף בעולם. עוף בקרבן כנפי הריאה באדם. בהמה בעולם וכן בקרבן וכן באדם ידיו ורגליו הולך בם על ארבע רק קומתו זקופה כמלאך. בעולם שמחות ואנחות. במשכן כלי שיר ושחיטה ושרפה. באדם כבד וטחול. בעולם אדם במשכן כהן גדול. באדם הלב. בעולם מלאכת השמים. במשכן ארון ולוחות. באדם שכל וחכמה. בעולם ד' רוחות במשכן קלעים ויתדות באדם מיני הכחות הזן המדמה המרגיש המתעורר. בעולם מעשה יום השבת ויכלו השמים: במשכן ותכל כל עבודת המשכן וחנוכת המזבח. ובאדם מילה ואז האדם שלם:
ילקוט על פסוק טובה חכמה עם נחלה. צלצל שבמקדש של משה היה ושל נחשת היה ונשבר ותיקנוהו ולא היה קולו עב כמו שהיתה חזרו ונטלוהו וחזר לכמות שהיה. חליל שבמקדש של משה היה ושל קנה היה נשבר ותיקנוהו ולא היה קולו עב כמו שהיה וחזרו ונטלוהו וחזר לכמות שהיה. מכתשת שבמקדש של משה היה נשברה ותיקנוהו ולא היתה מפטמת כמו שהיתה וחזרו ונטלוהו וחזרו לכמות שהיתה אלו שני כלים של נחשת לא היה שולט בו חלודה דכתיב נחשת ממורט וכו'. מגרפה רב ושמואל רב אמר נקבים היו בה וכל אחד ואחד היה מוציא מאה מיני זמר וחד אמר מאה נקבים היו בה וכל אחד ואחד היה מוציא עשרה מיני זמר ומדברי שניהם היה מוציא אלף מיני זמר:
אמ"ה כמו זר נחשב היות נופל שבירה בכלים שעשה משה עד שהוצרכו לתיקון. ולכאורה י"ל שהקב"ה מגיד מראשית אחרית וראה שעתידין לחטוא בע"ז ואפשר שבראותם כלים אלו בלתי נופל בהם הכליון אפשר שיטעו עמהם ללוקחם לע"ז על דרך שטעו אחר נחש הנחשת שעשה משה עד שבא חזקיהו המלך וכתתו כאחז"ל שהנה העובדי ע"ז אין מקפידין להשתחו' לאיזה כלי של עץ או אבן בראותם בו איזה דבר להכינו להשראות עליו התלבשות הסטרא אחרא כענין כהני דגון שלא היו דורכין על המפתן באומרם שהמתלבש בדגון הניחו ונתלבש על המפתן כמאמר ריש לקיש במס' ע"ז לא כן בראותם שנפל בהם שבירה:
עי"ל רמז הקב"ה בשלשה כלים אלו מכתש"ת וחל"ל וצלצ"ל בהפיל בהם השבירה והתיקון לכמות שהיו כל מה שהיה עתיד המקדש ליחרב ויהיו עתידין ישראל להיות תחת השיעבוד מכתשי"ם להם ומח"ללין להם ואומרים להם אבדה תקות כצ"ל ימיכם עלי ארץ וזהו מכתשת וחליל וצלצל ואחר שבירתם בגלות עתידין לחזור כמות שהיו המעלות והממשלה:
ובענין המגריפה שהיה מוציא מאה מיני זמר וחד אומר מאה נקבים היו בה וכל אחד היה מוציא עשרה מיני זמר וכו' הוא רומז על המדות כל אחד כלולה מעשר והם מאה והעשר מאה בין כלם עולה אלף כנודע לפי שכל כלי המשכן והמקדש היו רומזים לסודות עליונים כנודע:
ענף כלים
מסכת תמיד פרק ג' נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם צ"ג כלי כסף וכלי זהב וכו' בירושלמי דמסכת חגיגה אמרו שם אלו צ"ג כלים הם כנגד צ"ג אזכרות הכתובות בנבואות חגי זכריה ומלאכי לפי שהם מאנשי כנסת הגדולה שנתנבאו על בנין בית שני וכלי' אלו כנגד האזכרות הכתובות בפרשיותיהם:
להנצל מכל כלי זין תגלוף זה השם במעט כסף ותדביקנו ותשאנו עליך ולא תירא מכלום ואלו הם מִכָבָּיְ הושיע. מכ"י
פירש הגאון רבי חננאל ז"ל הביאו בעל תורת העולה דף ל"ב ע"א פ' כ"ה הארון הוא כנגד הצדיקים תופשי התורה. השולחן כנגד מלכי ישר' והמנורה כנגד חכמי ישראל. מזבח הזהב כנגד כהנים מזבח העולה כנגד ישראל: