אור ברסלב

מדרש תלפיות חלק א· רבי אליהו הכהן האיתמרי

ו

ה

אות וא"ו

ענף ווי

ו' לשון ווי העמודים. ווי לשון ווי לומר כל מה שנברא בששה ימים עולם ומלואו התלויי' בשערה כדבר התלוי באונקלי שהוא כמו וו ועומדים על עמודים ראוי להתאונן עליהם ווי כי עתידין לכלות. וו היא כרגל ק וכצואר ל' הרי קל לשון קלות ראש ול' שריפה כמו קלייה בנורא לומר הנוהג קלות ראשׁ ומעשיו מקלקל ומקל במצות ונוהג היתר בדבר האיסור יהא קלוי ונשרף באש של גיהנם הדולק ו' ימי החול ולא בשבת הר"ר חיים אלפואל: ו' ששה במספרה לומר ששה חייהם אינן חיים הרחמנים והרתחנים ואסטנסי' ומי שאין לו אלא חלוק אחת ומי שאשתו מושלה עליו ומי שמצפה לשולחן חבירו וכו':

שבעים ווין של כסף חסר א' היו במשכן ד' בפרוכת ה' במסך האהל. עשרים לקלעי' לפאת תימנה. עשרים לפאת צפון ועשרה לפאת ים. שלשה לכתף. שלשה לכתף השני ד' למסך החצר הרי ע' חסר אחת. הר"ר חיים אלפואל:

פליאה ראה והבן דברים נוראי' כי (שכעה) [שבעה] פעמים הוי"ה עולה קפ"ב בגימטריא יעקב12 בוי"ו ואילולי וי"ו שנלקח מעשו ונתוסף ליעקב כי הוי לקחו כללו ועולה אהי"ה הוא כתר עלין לעולם עשו (מתרבק) [מתדבק] עם יעקב:

ענף ווידוי

בסוד הווידוי דע כי החטא נמשל לחבל של שני חוטין והעון נמשל לחבל של שמנה חוטין והפשע נמשל לחבל של עשרים חוטין. בסוד ב"ושה ח"רפה כ"לימה ודע כי הכפרה לחטא מחילה לעונות סליחה לפשעים וסדר הוידוי כך הוא מתבייש אני מחטאי ונחפר מעונותי (ומיכלם) [ומוכלם] [במהדורת ווארשא: מפשעי] אנא השם כפר לחטאתי ומחול לעונותי וסלח לכל פשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי אני ובני ביתי עם חטאות ועונות ופשעים שחטאו ושעוו ושפשעו עמך ישראל ודע שמי שעבר אחת בשגגה שלשה פעמי' זו אחר זו נעשה עון וצריכה מחילה וכן מי שעבר במזיד שהוא עון צריך מחילה ואם עבר אותה שלש פעמים צריכה סליחה שהוא פשע בשם מושאל. נהר ל"ח עין יעקב חסד לאברהם:

כשׁמתפלל בלחש ברכות י"ח יאמר בברכת שומע תפלה חטאתי עויתי פשעתי וכו' ויאמר בלחש ויאמר אותם סתם ולא יפרוש החטא גם ישאול מהשם יתברך מזונותיו בשומע תפלה. הנהגת האדם:

פתח האהל ע"ב אם כשאדם אומר חטאתי עויתי פשעתי הקב"ה מוחל לו לפי כשהוא מודה על חטאו נבדל ממנו היצר הרע והוא אינו נאמן על עצמו לפי שקרוב אדם אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע (ונראה לי למה באמת אין אדם משים עצמו רשע אדרבא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי אלא לפי מה דאיתא בסנהדרין אם פתחו כלם לחובה פטור הבעל דין וא"כ כיון שהוא אומר שחטא הוי כלם לחובה ופטור לפיכך אינו נאמן על עצמו):

ס' הקנה שמע בני ווידוי של בני הגלות שמתוודים ושבים ועוד מתוודים וכן עושין בכל יום ומהש"י אינם מתביישים ועתה אגיד לך מה שראיתי פעם נתוועדתי עם זקן אחד בעל שיבה גדולה מהודר בפנים והטתי עצמי לצדדין ושאלתי מי הוא זה ואמרו לי הוא אדונינו ומורינו הרב הגדול הנמצא בנו מדריכנו בדרכי יושר ואל תקרב בארבע אמותיו שנשיכתו נשיכת נחש ועקיצתו עקיצת עקרב וראיתי אותו ששבו פניו פני זעם ומפשפש בזקנו ואמרתי בלבי אוריית' הוא דמרתח ליה ושבתי אצלו ואמרתי אדוני נלך בבית מדרשך לשמוע מפיך תורה כי בזה אני חפץ והשיב לי רואה אני שבעל גאוה אתה ורוצה אתה להתראו' (ראיני) [במהדורת ווארשא: רואני] שאני טהור ובשמעי דבריו נרתעתי ואמרתי לו אדוני אין זה הדרך עמי לקחני ביד והליכני בביתו וראיתי נשים ופילגשים גויות ושפחות בביתו חביות מלאים מי"ם יין וקורות ביתו נשברים מתליית (הגכינות) [הגבינות] והבשר מלוח ולא ירא אלהים ואמרתי לו אדוני ברכך הקב"ה בכל מעשה ידיך ומ"מ לא זו הדרך לת"ח ואז בא וישב לפני והתחיל ואמר לי בני אני מבורך ואתה שקלקל' עצמך לגמרי אשר שנא ה' אתה עושה וגם מהכרת פניך אתה ניכר שאתה בן גדולים מ"מ לא עשו בטוב שלא הדריכך בדרכי העולם כי קב"ה ברא האדם ועשה לו עינים לראות על טוב ולהחמיד אותו וליהנות ממנו והנה ידיו ופיו לעשות רצון עיניו עשה לו אבר להשביעו מכל ביאה ועתה בני שמע לעצתי נאכל ונשתה יין ואחר נשביע כל איברים שלנו פן ילכו רעבים בקבר כי לא לבטלה בראנו הש"י ובשומעי דבריו מכוערים שאלתי מהקב"ה ונפל הבית עליהם והמיתם ואת בני העיר החזרתי בתשובה:

וידוי הגדול מה שכתב הרב רבינו ישעיה ז"ל בספרו הקדוש של לוחות הברית בדף קמ"ה וזה לשונו:

תנו רבנן מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן כל המומתין מתודין ותנן בפרק נגמר הדין כל המתודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן וכו' וכתב הרב ב"י בטור יו"ד סי' של"ח וכתב הרמב"ן ז"ל בספרי רבי נתן אומר ואשמה הנפש ההוא והתודה זה בנין אב לכל המתים שיטענו וידוי ע"כ העתיק א"מ ז"ל בסוף עמק ברכה והביא הנוסחאות והנני אלקט אותם אחת אל אחת לעשות נוסח:

יעשה צוואה ויבקש מחילה לכל מי שחטא ויבקש מרבים שיעזרוהו בתפלה ויעשה תשובה שלימה ויטול ידיו ויתעטף בציצית ויאמר ה' אלהים אמת ותורתו אמת ומשה נביאו אמת וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ויקרא אשרי יושבי ביתך עד סוף המזמור. ויאמר מזמור תפלה לדוד הטה ה' אזניך ענני בסי' פ"ו: ומזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וכו' ומזמור לדוד בקראי ענני סי' ד' ומזמור אשא עיני אל ההרים סימן קכ"א ויאמר אח"כ בכוונה גדולה:

מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי אלהי אברהם יצחק ויעקב אלהי האלהים ואדוני האדונים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד עושה שמים וארץ עושה חסד ומשפט בארץ היה והוה ויהיה שרפאותי בידך ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה כי אתה אל רופא רחמן ואם אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאי ועל כל עונותי ועל כל פשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בילדותי ובבחרותי בישישתי ובזקנתי בין באונס בין רצון בין בשוגג בין במזיד בין בסתר בין בגלוי בין במתכוין בין בשלא במתכוין בין ער בין ישן בין בהרהור בין במחשבה בין במעשה בין בדבור בין בשמיע' בין בראיה בין במישוש בין בטעם בין בריח הכל תעבור ותסלח אשר נואלתי ואשר חטאתי מים היותי על האדמה עד היום הזה בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים כי לך ה' הישועה בך תוחלתנו אלהי סליחות אנא סלח נא אל טוב וסלח כי אל מלך חנון ורחום אתה:

אנא ה' בורא בראתני וגדלתני ונתנני ופרנסתני וכלכלתני עד היום הזה ואנכי באולתי הרע בעיניך עשיתי והכעסתיך במעשי הרעים מידי יום ביום עד כי חדל לספור הייתי עובר ושונה מי מנה:

אנא ה' מודה אני לפניך חטאתי עויתי פשעתי לאלפים ולרבבות אוי נא לי (אנו) [שני לוחות הברית שם: אני] מלא עון ואתה מלא רחמים כמו שאמר הכתוב ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפי' נושא עון ועובר על פשע וחטאה ונקה:

למען שמך הגדול (עובר) [שני לוחות הברית שם: עבור] על פשעי כי עמך הסליחה ואין זולתך למחול ולסלוח חוס עלי למען חסדיך הרבים ורחמיך הגדולים ואל תרדני שחת בחטאי הגדולים ואתה ה' הלא חסדיך עם כל בשר ובמדת טובך אתה נוהג עם כל חי ובעבור חסדיך הגדולים בראת התשובה קודם שבראת עולמך כי ידעת יצר לב האדם רע מנעוריו לכן התקנת לו רפואה קודם למכה ועל כן אני החוטא בעל רימה ותולעה מגואל ומטונף מפיל תחנתי ובקשתי סלח נא לחטאתי והעבר את אשמתי ונקני מעוני הלא כך מדותיך מיום שבראת עולמך למחול ולסלוח לשבים אליך חונני ולא כמעשה ידי תשוב וכמפעלי אל תשלם רק כמדת טובך וחסדך תתנהג עמי ומחה את זדוני והעבר את פשעי ותשליך במצולות ים כל חטאתי במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו לעולם במה אקדם ה' ובמה תתרצ' ותתכפר לי על כל חטאי ועונותי ופשעי אשר חלפו ועברו אם בתשובה וידוי תתרצה הנני שב ומתוד' לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי חטאתי פשעתי וישר העויתי ולא שוה לי:

הג"ה בעוד בבריאותו יאמר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי כי כזאת וכזאת עשיתי מיום היותי על האדמה עד היום הזה ועתה (כשאני לבי ונדכה) [שני לוחות הברית שם: נשאני לבי ונדבה] רוחי [אותי] לשוב אליך באמת ובתמים בכל לבי ובכל נפשי ובכל מאודי מה שעולה בזכרני הוא חטא פלוני ופלוני והנני מודה ועוזב ומשליך מעלי כל גלולי אשר עשיתי מים היותי ונתתי (את) [שני לוחות הברית שם: אל] לבי לעשות לי לב חדש ולב טהור ורוח חדשה להיותי זהיר וזריז ומשכיל ביראתיך והריני (כגוי) [שני לוחות הברית שם: כגר] שנתגייר וכקטן שנולד דימתי הייתי כאלו הימי' הראשונים יפלו וכו' ועתה וכו' ע"כ הג"ה:

ועתה ה' אלהי אחרי שובי נחמתי ואחר הודיעי ספקתי על ירך בושתי וגם נכלמתי ואם בתפלה ובתחנונים תמחול הנני מפיל תחנתי לפניך כעיני עבד אל אדוניו וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עיני נשואת אליך ה' אלהיך ואם בבכיה וצעקה תסלח הנה במסתרים תבכה נפשי מפני חטאתי ובחדרי תאנח רוחי על רוב פשעי ואם בשבר רוח תכפר הנה נשבר לי בקרבי ואתה ה' אלהי הפותח יד (בתשובה) [בתשובת] השבים ומסייע לבא לטהר פתח ידך לקבלני בתשובה שלימ' לפניך שמע אל תפלות עבדיך ואת תחנוניו ויהיו לפני כסא כבודך מליצי יושר להליץ בעדי ולהכניס תפלתי באזנך ואם בעונותי הרבים אין מליץ בעדי ואין מלמד עלי זכות חתור נא לי מכסא כבודך כאשר חתרת למנשה בשועו אליך מתוך דוד הנחושת כי על התשובה מראש הבטחתנו ככתוב בתורתך ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ובדברי נביא' כתוב לאמר דרשו ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ונאמר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ונאמר אמור עליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחי' שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תומתו בית ישראל ונאמר כי לא אחפוץ במות נאם ה' אלהים והשיבו וחיו לעולם ה' דברך נצב בשמים ודברך אמת וקיים לעד יאמנה [שני לוחות הברית שם: נא] דברך ויעלה לפניך לרצון שתכפר חטאתי ותמחול לעונותי ותסלח לפשעי מחה והעבר הזדון והשוגג האונס והרצון בדברו ובמחשבה ובמעשה הנגלות לי והנסתרות ממני מה שעשיתי בילדותי בבחרותי בישישיתי בזקנתי הן בגלגול זה הן בגלגול אחר הכל תעביר ותסלח וכשיגיע עת קצי לפטור מן העולם הזה ולשוב אליך הריני מקבל מיתה באהבה אליך ה' נפשי אשא:

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתהי' מיתתי כפרה על כל עונותי שבעולם מגדול ועד קטן ותקבל נשמתי בשמחה כאשר תקחני ויום לכתי לפניך רצה נא הליכתי ושלח מלאכי רחמים ויצאו נא לעומתי ושלום בואך יאמרו בקול אחד בביאתי יבואוני לגן עדן שם תהיה ישיבתי ואתעדן בזיו אורך ימים ושים כבוד מנוחתי ואור גנוז (פירוש הוא הנעימות הנצחי) לפניך יהי סתרי וסוכתי ותחת צל כנפיך תנה לי את מחיצתי שמע תחנתי חיש נא ישועתי אל תעלם אזניך לרוחתי ולשועתי כי אתה אל ישועה אשר בך הבטחתני יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי:

ואחר יאמר שם מ"ב כתב הרב בעל לוחות הברית ז"ל ששם זה טוב ג"כ להזכירו קודם שינתו גם כתב שהמשמרים את המת ויושבים סביבו מרגע המיתה עד שיכוסה בעפר מתוך הקבר ישבו בתכיפות סביבו בחוזק שלא יכנוס אויר חיצוני ביניהם והם יזיכרו תמיד זו התפלה בלי הנחת רגע ולא ימעיט אפילו אלף פעמים:

אנא ב"כח ג"דולת י"מינך ת"תיר צ"רורה אבגית"ץ

ק"בל ר"נת ע"מך ש"גבנו ט"הרנו נ"ורא קרע"שטן

נ"א ג"בור ד"ורשי י"חודך כ"בבת ש"מרם נגד"יכש

ב"רכם ט"הרם ר"חמם צ"דקתך ת"מיד ג"ומלם בטר"צתג

ח"סין ק"דוש ב"רוב ט"ובך נ"הל ע"דתך חקב"טנע

י"חיד ג"אה ל"עמך פ"נה ז"וכרי ק"דשותך יגל"פזק

ש"ועתינו ק"בל ו"שמע צ"עקתינו י"ודע ת"עלומות שקו"צית:

וכשמתפללים תפה זו אז משגיחים באלו הששה שמות הכתובים מהצד אבל ח"ו לאומרם:

אל ב"רוך ג"דול י"ראה ת"ום צ"דקותניו אבגי"תץ

ק"דוש ר"חום ע"ליון ש"ור ט"הר נ"פשו קרע"שטן

נ"א ג"דול ד"גול י"גדל כ"ח ש"מירתו נגד"יכש

ב"רחמי ט"הר ר"חמהו צ"דקת ת"מיד ג"מלהו בטר"צתג

ח"י ק"דוש ב"רוך ט"הר נ"פשו ע"ליון חקב"טנע

י"ה ג"לה ל"כן פ"דותיך ז"ך ק"דוש יגל"פזק

ש"ור ק"דם ו"מאז צ"דק י"שר ת"מיך שקו"צית:

ואח"כ יאמר לו כמזהיר שיסדר לבני ביתו על עסקיו אם יש לו ביד אחרים או לאחרים בידו או אם רוצה לצוות שיעשו איזה דבר כרוצנו ובפרט שיזכור להניח איזה דבר לאחרים דהיינו לענים או להקדש או לחברת גמילות חסדים או לחברות אחרות כי חובה על כל אדם מכל עמלו בשעה זו להניח להקדש כי הוא חלקו בחיים:

צריך ליזהר כל אדם במותו שלא ישאר כלום מאבריו חוץ למיתה כי כל הנשאר ממנו חוץ לזאת המטה לא יאסוף ולא יקבר (ר"ל בקבורה העליונה) ולחית השדה נתנוהו לאוכלה:

הג"ה שוב יום אחד לפני מיתתך על כן צריך האדם לגמול חסד הוא עם עצמו וצריך האדם להיות מכין עצמו בעודו בריא יהיו מוכנים תכריכין שלו מפני כמה טעמים חדא שאז יכול לעשות אותם בקדושה ובטהרה ובנקיות (לא על ידי עכו"ם) [שני לוחות הברית שם: על ידי נשים שאינן נדות וכיוצא בהן ועו' אולי ימות ויקבר ביום טוב על ידי גוים] ואז הם יתעסקו בתכריכיו. ועוד שלא יגרמו עשיית התכריכין שהייה בקבורתו ואין למת מנוחה עד שישוב לעפר. ועוד שבראות תכריכין שלו יבא התעוררות בלבו לזכור תמיד ביום המיתה והתכריכין יעשה מבגד פשתן ממוצע ולא כאותם המתנהגי' בשגעון כי בוחרים בפשתן המעולים ביותר וביוקר. ויהי לו צואה כתובה וחתומה:

ויבחר האדם בבריאותו עת מן העתים שיתבודד ויתודה הוידוי הגדול הזה ויחשוב בדעתו כלא (היא) [הוא] גוסס והא לך סדר הוידוי בעודו בריא כשיזכור ביום המות.:

ראוי לכל בר ישראל בר דעת לתפוס זה הסדר שאכתוב ויתנהג כן על כל פנים בכל ערב ר"ח שהוא יום כפור קטן יתענה יום שלם כדין תשעה באב ובכל החומרות ויפשפש במאוד במעשיו וידבק עצמו בשכינה על כל פנים שעה אחת ויהיה בהסגר עיניו למטה ולבו למעלה ויזכור ביום המות וימסור עצמו למיתה באהבה בעת שיהיה רצון עת המיתה מאת השם יתברך ויהיה מלובש בטלית ובתפילין ויעורר את עצמו וזהו נוסח זכרון יום המיתה:

אוי לך הגוף הנגוף וגויה עניה ונשמה נשמה. ויחידה גלמודה. ושכל סכל ואנוש אנושי. ואדם מאדמה. מה תקותך ומה תשובתך ביום שכבך בקבר מדוע התמכרת וזדת ומאמר הזה לא חשבת ועל מי בטחת איה עוזריך ואיה אוהביך ונאמניך ואיה אפו מכירך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך. אתה עשית ואתה תשא אתה זרעתה ואת התקצור אתה מאסת ואתה תהי' נמאס. הכנע נפש האולת. דע יסודך והכר את בוראך. ראה ביתך גוש ורימה יכינוך ותולעים יחלקוך ורשפי אש שלהבת יאכלוך. על כן זכור את יום הזה יום המר יום תאבד עצמך ונסרחה חכמתך יום ישיאוך על כתף יסבלוך ואל ארץ תחתיות ישליכוך ארץ ציה וצלמות חצר מות שם תפול עליך אימה ותכסה כלימה ולבושך גוש ורימה הלא ההוא יום נורא ואיום יום אשר אין לך פדיון יום תערוך בבכיה תאניה ואניה יום חרדה וצעקה יום שוע ונאקה יום מספד מר יום תערוך אבל משמר מול משמר יחרה אף האל וקנאתו ונתכה כאש חמתו יום תצא הנשמ' וישאר הגוף שוממה השוכב לבדו ולא יהפך מצדו אל צדו ואתה בן אדם אל מי תנוס לעזרה אוי מי יהי' עליך סתרה הלא אז תאמר אוי לי מה עשיתי. ומדוע דבר ה' בזיתי. ואחרי שרירות לבי פניתי על כן בעוד בחיים חיותך דע מה אחריתך ואז תיכף ימסור עצמו למיתה כשיהיה רצון אליהן להרג עבור קדושת שמו בכל לב ונפש ומאד. הן למות. על מטתו באהבה כשיהיה רצון אל:

ויאמר המזמור בסימן כ"ה לדוד אליך ה' נפשי אשא וכו' ואח"כ יאמר צדוק הדין פסוק הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. ואח"כ יאמר רבש"ע הריני מקבל עלי המיתה בעת בואה על פי רצנוך הנני מקבלה באהבה לשם יחודך הקדוש. ואז יאמר בכל כחו פירוש בכל כוונתו כל הסדר הכתוב למעלה ויעשה צוואה ויבקש מחילה עד צורי וגואלי:

ואח"כ תפלות של מ"ב אנא בכח גדולת ימינך וכו' ובסיום התפלה יכרע וישוח ויאמר רבש"ע זכיני קודם מותי להתודות לפניך כראוי בכל הנזכר לעיל ובאם יהיה רצונך ליסרני קודם מיתה בטירוף דעת ח"ו או בלתי נקיון אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי אמנם ה' אלהי הנני מפיל תחנתי לפני כבודך בשברון לב ובהתעוררות רחמי' גדולים שתצטרף מחשבה טובה למעשה ויהיה הוידוי שאני מתודה עתה כאלו הייתי מתודהו גם כן לפני מותי מלה במלה ובכונה גדולה ובבכיה רבה ויעלה לרצון לפני כסא כבודך וזכני לנצחיות דבקות נפש רוח ונשמה חיה יחידה נעימות בימניך נצח סלה ועד:

וטוב הדבר שהטלית הזה שהוא לובש בהתודתו יהיה שמור ויהיה אתו בתוך הקבר ובזה יהיה התעוררות להתלבשות נשמתו בבגדי כבוד של מעלה אמן:

וכשהוא בריא ומתודה יהיה נזהר אחר שיתודה הוידוי הזה שיעשה עצמו כאלם שלא ידבר שום שיחה בטילה כאלו היה מת ואינו יכול לדבר ואף מה שמוכרח לו לדבר ידבר בנחת וגם יקדש ראות עיניו ויהיה עצומים כאלו היה מת וכן בכל תנועות החיצונים ומכל שכן כשיבא חטא לידו שיהיה נמנע ממנו כאלו היה מת גם מחשבתו תהיה נקיה אבל בעסק התורה והמצות ומדות טובות חיה יחיה ועל זה ישים רמז בלבו צדיקים במיתתם קרויין חיים:

כתב הרב בעל לוחית הברית ז"ל שכך יתנהגו עם החולה כשמתחיל לגסוס בשעת גסיסה ישתדל אם יוכל החולה לומר אלו הפסוקים. שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. והעומד על גבי החולה יגמור המזמור הכתוב לפנינו וכן יאמר החולה כה תברכו את בני ישראל אמור להם והעומד יאמר יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:

ואם יוכל החולה יאמר ג"כ מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וג"כ ה' מה רבו צרי הכתובים לפנינו ואלו הפסוקים לישועתך קויתי ה'. לפורקנך סברית ה'. בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת אם אשכב לא אפחד ושכבתי וערבה שנתי. נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך. ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והעומד אצלו יאמר כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה' והעומד אצל החולה יאמר אלו המזמורים ושבעים ושתים פסוקי' עם התפלה הכתובה אחריהם:

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים סימן קכ"א מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר סי' כ"ג מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו סימן ג'. שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' סי' ק"ל. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו יושב בסתר עליון סי' צ"א. למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה ס' ך'. מזמור לדוד הבו לה' בני אלים סי' כ"ט. הללויה שירו לה' שיר חדש סי' קמ"ט. ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ הרים כדונג נמסו מלפני ה' מלפני אדון כל הארץ הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו. יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים. שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יאודה למען משפטיך ה'. כי אתה ה' עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים. אוהבי ה' שנאו רע שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם. אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קדשו:

ע"ב פסוקים יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו. אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' ואם כה אמר לעלם הנה החצי' ממך והלאה לך כי שלחך ה'. כי ביום הזה יכפר עליכ' לטהר אתכם מכל חטאתיכ' לפני ה' תטהרו. וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת. הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך כי שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכי' בתמים. כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך. זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו הושיעו פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו: טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסה בו. טוב ה' לקויו לנפש תדרשנו: חנון ורחום ה' ארך אפים ורב חסד. ולא אמרו העוברים ברכת ה' אליכם ברכנו אתכם בשם ה'. ילכו מחיל אל חיל יראו אל אלהים בציון. בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע. ויהי ה' משגב לדך משגב לעתו' בצרה. אך אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש. ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים: ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו: למה ה' תעמוד ברחוק תעלי' לעתות בצרה. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. זכור רחמיך ה' וחסדך כי מעולם המה. כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. יראי ה' בטחו בה' עזרם ומגינם הוא. וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה'. ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה. ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. כי אתה תברך צדיק ה' כצינה רמון תעטרנו. ויקם אדם לרודפך ולבקש את נפשך. והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ. אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו. ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו: טוב ה' לכל ורחמיו על על מעשיו. קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו. חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. לכן יחנה ה' לחננכם לכן ירום לרחמכם. בצר לך ומצאוך כל הדברי' האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמע' בקולו. כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותך אשר נשבע להם. ותשועת צדיקים מה' מעוזם בעת צרה. משמועה רעה לא ירא נכון לבו בטוח בה'. לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארת תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל. אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר. והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. מי בכם יראי ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחו' נפשך ועצמותך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר [לא] יכזבו מימיו. וזאת תורת זבח השלמים אשר יקרב לה'. עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה לה': והיה אמונת עתך חוסן ישועת חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרו. השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמח' לבב כהולך בחליל לבא בהר ה' אל צור ישראל. זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. יתן ה' את אויבך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל. גול על ה' דרכיך ובטח עליו והוא יעשה. וקויי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא יגעו ילכו ולא יעפו. כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה את הברכה חיי' עד העולם אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

רבונו של עולם בידך כח וגבורה לגדל ולחזק ולרפאות אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש ולא יפלא ממך כל דבר ובידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש לכן מי יתן יהיה רצון מלפניך לתת כח ואעצומו' לפלוני החולה הזה לרפאותו ולהחזיקו ולהחלימו ולהחיותו ברצון כל אוהביו וקרוביו ויראו לפניך זכיותיו ותשליך במצולות ים כל חטאתיו ופשעיו ויכבשו רחמיך את כעסך:

אך אם באולי נגזרה גזרה לסלקו מן העולם בעונה הזאת כי צדיק אתה וישׁר מפשטיך ואין להרהר וכו' רחמיך ה' לבל יתיסר במשפטים רעים והמון מעיך אליו יהמו ומלאך אכזרי לא ישולח בו כי כבר הוכ' במכאוב על משכבו ויסורו ממנו מרעים וכל הרוחות רעות הוציאה ממסגר נפשו כמשחל בינתיא מלחבא כמות כל האדם מעבדיך הקדושים ורוחו ונשמתו אליך תאסוף ומלאכי שלום יצאו לקראתו מנוחה ידריכוהו בסתר כנפיך סלה אמן:

ואם העומדים אצל הגוסס סיימו כל הסדר הזה ועדיין גוסס יתעסקו בדברי תורה ובענייני מצו' ודברים שבקדושה כדי שתצא נפשו בקדושה. גם החולה שנוטה למות והמדברים עמו ראוי שידברו אתו בלשון הקודש ולא בלשון חול כי קדושה גדולה בלשון הקודש:

כתב הרב בעל לוחות הברית ז"ל שעברה המוצי' שכבת זרע לבטלה התיקון הזה להקיפו עשר' אנשים טבול יום והם ירצוהו אל הבור:

הג"ה ואם בחייו מחרים בשופר עם עשרה תלמידי חכמים ששום אחד מבניו לא ילוהו יותר טוב:

הא לכם העתקה מצדוק הדין ומסדר שבעה הקפו' הנהוגות בארץ ישראל:

הצור תמים פעלו כי כל דרכו משפט אל אמונ' ואין (און) [שני לוחות הברית שם: עול] צדיק וישר הוא . צדיק וישר הוא לבדו. זך ויחיד בפעולו. חנון ורחום וצדיק בדינו: הצור פעל ומי יאמר לו מה תפעל. הכל למענו פעל: כי הוא מוריד שאול ויעל. הצור צדיק ויוצר כל מעש'. וחסיד בכל אשר יעשה. שלבו בכל חפצו ומי יאמר לו מה תעשה הצור צדיק וישר אין בדרכיו עול. כי הוא נקרא הצור תמים. זך פעולו וצדק אורחתיו אין להסתר מפניו פועל כל הצור צדק ומפשט כל דרכיו חסד ואמת אורחותיו משוא פנים אין לפניו. ועלינו יהמו רחמיו כי כלנו מעשה ידיו. הצור נפש כל חי בידך מלאה ימינך רחם על פליטת צאן ידך. ותאמר למלאך הרף ידך הצור תמים ימחול ערומים. עשה נא ברחמים כאבות על בנים מרחמים הצור רגזך מעולי תמימים ומחתומי דעים. הבט נא במעט עמים. כי אתה מלא רחמים. ולאבלים תן נחומים. הצור זו היא דרך לכל העולם האספו ועשו חסד כולם כי אין נעלם ונשמתי לחיי עולם. ועיין לעי' בענף הקפות מ"ש:

העומד על המת בשעת יצאת נשמה חייב לקרוע:

עוד נוסח וידוי בקצרה לשם יחוד הקב"ה ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם:

מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שרפואתי בידך ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה ואם הגיע עת פקודתי למות אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא אליך ה' נפשי אשא ויהי רצון מלפניך שתהא מיתתי כפרה על כל חטאים ועונות ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך במחשבה בדבור במעשה בשוגג במזיד באונס וברצון מיום היותי בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים עד העת ורגע הזאת על כלם אלהי סליחות מחול לי כפר לי ותן חלקי בגן עדן וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים ותודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך סלה:

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים. ה' הוא האלהים אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמי' ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. מיוחד באהיה אשר אהיה הוא היה והוא הוה והוא יהיה הוא ממית ומחיה לפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה:

ואח"כ יאמר אנא בכח וכו' ויכוין בשם מ"ב ואח"כ יאמר בידך אפקיד רוחי פדית אותי ור"ת פא"י והוא שם משמות ע"ב ועולה יאהדונה"י. ויכוין כשאומר ביד"ך אפקי"ד רוח"י שר"ת בא"ר הוא סוד באר מים חיים שלמעלה שכן אלו השמות הכוללים עולים באר דהיינו אהי"ה יהו"ה אדנ"י יאהדונהי ואח"כ יאמר יהיה רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתקבל נשמתי בשמחה כאשר תקחנה ממני ויום לכתי לפניך רצה נא הליכתי ושלח מלאכי רחמים ויצאו נא לעומתי ושלום בואך יאמרו בקול אחד בביאתי יבואני לגן עדן ושם תהיה ישביתי ואתעדן בזיו אורך ושים כבוד מנוחתי לאור גנוז לפניך יהי סתרי וסוכתי ותחת צל כנפיך תנה לי את מחיצתי שמע תחינתי חיש נא ישועתי אל תעלם אזניך לרוחתי ולשועתי כי אתה אל ישועתי אשר בך הבטחתי יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: יקבל בשמחה יסורי המיתה למען שמו באהבה על כן יצדיק עליו הדין צדיק וכו' הצור תמים וכו' ובאומרו אליך ה' נפשי אשא יהרהר בר"ת אש"א שהוא ארבעים שתים אותיות רומז לשם של מ"ב:

כתב הרב בעל לוחות הברית ז"ל בשעה שמוציאין הנשמה מהאדם השטן עומד על ימינו לשטנו ואומר לו כפור באלהי ישראל והנשמה ממאנת ואומרת חס ושלום ואפשר שיבא לידי הודאה מה תקנתיה להנצל ממנו יכוין בי"ג עקרים ואם הוא אינו בשכלו או שאינו יודע על פה יקראום לפניו בנו או אחיו או אוהביו יקראו' לפניו והוא יודה בהם וטוב לו.:

אמ"ה כבר כתב' בענפים דלקמן מודעא שימסור אדם בחייו שאם יודה לשטן בשעת מיתתו לכפור באלהי ישראל שיהיו דבריו בטילים (ובאילו) [וכאילו] אינו כלום עיין שם נוסח המודעא:

ענף פסוק וי"נס

מדרש ו"ינוס וי"צא ה"חוצה בו רמז שם והו ועל זה הסוד אמר הכתוב יוסף בן י"ז שנה מספר סוד שם וה"ו גם אמר יוסף אני ויש לי אחיז' בשם אני ועל ידם נעשה קרית ים סוף אני והוא. ע"כ:

אמ"ה ובפסוק (ו') [ו"]הנה השמש והירח רמוז שם יה"ו דה"לל והנה שמש וירח אלא רמז יוסף לאחיו בסיפור חלומו שעתיד לברוח מהעבירה מאשת פוטיפרע דם רמז שם והוה דכתיב וינס ויצא החוצה ובזכותו ינוס הים כדכתיב הים ראה וינוס בשכר וינוס ויצא (בחוצה) [החוצה] כדרז"ל וכוונתו ברמז זה לאחיו לומר להם שמוכרח החלום שיתקיים:

ענף ויכוח

זגגז״גאל בגימטריא מודים לעתיד לבא כשיבאו אומות העולם למשפט יאמרו להקב״ה מי אומר שבראת העולם אומר להם שאלו למלאכים שבשבעה רקיעים יאמרו אומות העולם אלו עבדיך ומשרתיך ולא יאמרו אלא רצונך יביא להם למטטרון ויאמר ראו זה שהיה אדם כאחד מכם ויודע כי לקחתיו מכם ומנתיהו שר ושופט על כל חיילי מעלה:

זגגזגל בגימטריא ימים לפי שהוא חיה שס"ה שני׳ כמנין ימות החמה [במהדורת ווארשא: (נראה שחסר כאן)] הככבים בנרתק' ומכה אותם ער שיוצאים שבעה כובכים מאירים כאור שבעת הימים ומדליקין על המנורה הטהורה שלפני כסא הכבוד.:

זגז״גאל בגי׳ צו״ה כי כל גניזי תורה מוסרים בידו וכל העוסק בתורה בלילה שר הפנים מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר [תהלים מב:ט] יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירו עמי. ואיכא לישני אחריני התם:

זגגז"גאל בגימטריא כסא״ך כי הוא חקוק ועומד אצל הכסא והוא עצמו כסא ואל יעלה על דעתך לומר שהוא מפסיד שהרי כתיב [יחזקאל א:כו] כמראה אבן ספיר דמות כסא:

שנים שמתוכחים יחד לא יאמר אדם לחברו חכם מה אתה אומר כי משמע כמו שאומר לו שוטה (סי׳ (תתע״ב) [תתקע"א] ותתקע״ח) ס׳ החסידים:

ענף וותרנות

יותר טוב להתחבר עם עם הארץ שהוא וותרן בממונו (ובמאו ובממונו) [ספר חסידים שם: במשא ובמתן] מלהתחבר עם ת״ח עצרן וקפדן. ס׳ החסידים סימן (שכ״ד) [שכ"ג]:

ענף וימרו על

ילקוט שיר השירים דף קע״ו ע״ב [רמז תתקפ"ג] וימרו על ים

לפי שייבש הקב״ה המים (אבל לא) [ו]הטיט [לא יבש] התחילו אומרים זה לזה המים יכול [הוא] ליבש אבל לא הטיט [וכו']:

אמ"ה אם רשעים היו שוטים לא היו אם ראו שיבש המים איך יתכן שמבלי יכולת לא יבש הטיט ופירש אחי החכם השלם כמה״ר מיכאל הכהן ז״ל שאלו שדברו היו הערב רב שהיו טבועים במצרים באמונות כוזבות וכשהודיע משה רבע״ה בכח אותות ומופתים שהקב״ה הוא הבורא שליט בעליונים ובתחתונים רבים מהמצרים נדבקו בישראל אך לא היה דבקות של אהבה כי אם בראותם יד ישראל על העליונה ובהיותם (ראוים) [במהדורת ווארשא: רפוים] באמונה כשראו שנתיבשו המים ולא הטיט מצאו מקום לכפור שאין ממשלתו בכל ח״ו וראיה שלא יבש הטיט כי לא פעל כי אם במה ששולט על דרך שאמרו [מלכים א כ:כג] (הרם) [לשון הפסוק: ארם] אלהי הרים אלהיהם (כל) [לשון הפסוק: על] כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם וכו׳ הרי שהאומות היו סוברים אולי שולט בזה ולא בזה וזה הטינוף סברו הערב רב ולכן אמרו המים יכול ליבש אבל לא הטיט:

תוכן העניינים

מדרש תלפיות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה