פרק ב · יד
ולא ימות מכל לבני ישראל דבר (שמות ט ה) כמה פלאות עשה לנו הקדוש ברוך הוא במכת דבר שנאמר ולא ימות מכל לבני ישראל דבר דבר אחד לא נאמר אלא דבר שלא הוזק להם דבר מנכסיהם שלא נשברו כליהן שהשבר קרוי מיתה שנאמר כי נשברו לפני יי ולפני מחנהו (דברי הימים ב יד יב) ולא כמשו אילנותיהן שהכמישה קרויה מיתה שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו (איוב יד ח) ולא נפלה אבן מבתיהן שההריסה קרוי מיתה שנאמר היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג לד) אף לא רעב בא עליהן שהרעב קרוי מיתה שכן הוא אומר בירמיה (לח ט) וימת תחתיו מפני הרעב והוא לא מת אלא רעב אף לא דאג אחד מהן שהדאגה קרויה מיתה שנאמר (שמואל א כה לז) וימת לבו בקרבו והוא לא מת אלא דאג לכך נאמר (שמות ט ד) ולא ימות מכל לבני ישראל דבר: