אור ברסלב

מדרש מנין

פרק ב

פרק א

א

מנין שכל הברכות הולכות אחר חתימתן שנאמר (בראשית כז לג) ואברכהו גם ברוך יהיה:

ב

מנין בשביל שהציל יהודה את יוסף זכה לכתר מלכות שנאמר (שם מט י) לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל במקל ומחוקק מבין רגליו (שם) אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים:

דבר אחר בשביל שהודה יהודה והציל שלש נפשות מן המיתה זכה וניצל דוד מבני בניו משלשה אויבים ואלו הם שאול וגלית הפלשתי ואכיש:

ג

מנין שישראל נמשלו באש שנאמר (עבדיה א יח) והיה בית יעקב אש ונמשלה התורה באש שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו והקדוש ברוך הוא הוא אש שנאמר (שם ד כד) כי יי אלקיך אש אוכלה וגיהנם הוא אש שנאמר (בראשית טו יז) והנה תנור עשן ולפיד אש:

ד

מנין שלא יפסיק בין ברכה ובין דבר שמברכין עליו שנאמר (מלכים ב ד כט) כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו:

ה

מנין שלא יתפלל במקום הטנופת שנאמר (דברים כג טו) והיה מחניך קדוש:

ו

מנין שהאבל פטור מקריאת שמע שנאמר (בראשית כג ג) ויקם אברהם מעל פני מתו מלמד שהשכים בזמן קריאת שמע:

ז

מנין שחתן שנשא בתולה פטור מקריאת שמע שנאמר (דברים ו ז) ובלכתך בדרך:

ח

מנין שהכל מתפללים נכח בית המקדש שנאמר (במדבר ג לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל:

ט

מנין שאסור לצאת מן הצבור בשעה שהקורא קורא שנאמר (ישעיה א כח) ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי יי יכלו:

י

למה אומרים ברוך מגן אברהם בלילי שבתות ואין אומרים אותו בימים טובים מפני המתאחרים שמא יבאו הלצטים הלסטים ויקחו לבושיהם מפני שהם יודעים בלילי שבתות ואינן יודעים בלילי ימים טובים:

יא

מעון הברכות זה אברהם אבינו שנאמר (בראשית יב ב) והיה ברכה אב האמת זה אבינו יעקב שנאמר (שם לב יא) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אדון השלום זה אבינו יצחק שנאמר (שם כו לא) וילכו מאתו בשלום:

יב

מנין שלא יהיו המתרגמין שנים ויהיו קולותיהם שוות שנאמר (שמות יט יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול:

יג

מנין שאין פדות אלא ממיתה שנאמר (שם ח יט) ושמתי פדות כענין שנאמר (שמואל א יד מה) ויפדו העם את יונתן ולא מת:

יד

ולא ימות מכל לבני ישראל דבר (שמות ט ה) כמה פלאות עשה לנו הקדוש ברוך הוא במכת דבר שנאמר ולא ימות מכל לבני ישראל דבר דבר אחד לא נאמר אלא דבר שלא הוזק להם דבר מנכסיהם שלא נשברו כליהן שהשבר קרוי מיתה שנאמר כי נשברו לפני יי ולפני מחנהו (דברי הימים ב יד יב) ולא כמשו אילנותיהן שהכמישה קרויה מיתה שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו (איוב יד ח) ולא נפלה אבן מבתיהן שההריסה קרוי מיתה שנאמר היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג לד) אף לא רעב בא עליהן שהרעב קרוי מיתה שכן הוא אומר בירמיה (לח ט) וימת תחתיו מפני הרעב והוא לא מת אלא רעב אף לא דאג אחד מהן שהדאגה קרויה מיתה שנאמר (שמואל א כה לז) וימת לבו בקרבו והוא לא מת אלא דאג לכך נאמר (שמות ט ד) ולא ימות מכל לבני ישראל דבר:

טו

אשר לא היה כמוהו (שמות ט כד) אבל עתיד להיות בימי גוג ומגוג וכן הוא אומר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש ואומר (איוב לח כג כד) הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה:

דבר אחר ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה (שמות ט לג) כיון שהתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד ואותן האבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלוין ועומדין באויר שנאמר לא נתך ארצה מלמד שהיו עומדין באויר:

אימתי יצאו בימי יהורם שנאמר (מלכים ב ז ו) ויי השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס נמצאו תלוין באויר קרוב לחמש מאות שנה וכולם גנוזים ועומדים לימי גוג ומגוג שנאמר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש ואומר (ישעיה סו ו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול יי משלם גמול לאויביו:

טז

מנין שהבנים שהשליכו ליאור עלו עם אבותם ממצרים שרמז הקדוש ברוך הוא למלאך הממונה על המים ופלטן למדבר והיו אוכלין ושותין ופרין ורבין:

ומאין היו אוכלין אמר רבי מנא תדע שזימן להם הקדוש ברוך הוא שני סלעים אחד של שמן ואחד של דבש שנאמר (דברים לב יג) ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור:

וכשהיו ישראל על שפת הים באו בניהם כנגדם ופתחו פיהם ואמרו אלו אבותינו מיד פתחו אבותיהם ואמרו זה אלי ואנוהו אמרו הבנים אלקי אבי וארוממנהו:

יז

ותרבי ותגדלי (יחזקאל טז ז) בעושר ותבואי בעדי (שם) זו בזת מצרים עדיים (שם) זו בזת הים שהיא גדולה מבזת מצרים:

שדים נכנו (שם) אלו משה ואהרן שהיו לישראל כשדים המניקות חלב ושערך צמח (שם) אלו שלשה נביאים ואלו הן חגי זכריה ומלאכי:

יח

מנין לשון ופה נמשלו בים ובגליו כשם שהים מלא מרגליות כך הפה מלא מרגליות וכשם שהים נובע מים כך הפה נובע מים כשם שהים גל שבו מתגבר ועולה כך הפה לשון שבו מתגבר ועולה כשם שגל הים מטביע הספינה במים כך לשון הרע מרשיע ומטביע את האדם כשם שגל הים מצפצף כך לשון הפה מצפצף כשם שהים מרגיש כך לשונו של אדם מרגיש כשם שהים פולט כך הפה פולט מים כשם שגל הים יש לו שפה מזה ושפה מזה כך לשון הרע יש לו שפה מזה ושפה מזה כשם שהים מבאיש ומסריח כך הלשון מבאיש ומסריח כשם שגל הים זמנים זקוף וזמנים מוטל כך לשונו של אדם כשם שגל הים הכל מתיראים ממנו כך לשונו של אדם הכל מתיראים ממנו:

יט

כרמי עין גדי (שיר השירים א יד) אלו ישראל שנקראו כרם שנאמר (ישעיה ה ז) כי כרם יי צבאות בית ישראל עין גדי זה יעקב שנאמר (בראשית כז טז) ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו:

כ

כל העולם כולו בפני מיכאל כאמה אחת ובפני גבריאל כשתי אמות ובפני אליהו כארבע אמות ובפני מלאך המות כשמונה אמות:

כא

מנין שכל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין משום בל תעשוק ובל תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום ולא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו:

כב

ואת יהושע צויתי (דברים ג כא) למה יהושע זה מלא אלא מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות הנוי והכח והעושר והחכמה והנבואה והנשיאות:

הנוי

שנאמר (במדבר כז כ) ונתת מהודך עליו הכח שנאמר (יהושע ח יח) נטה בכידון אשר בידך העושר שהעשיר מביזת סיחון ועוג כענין שנאמר (דברים ג ז) וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו והחכמה שנאמר (שם לד ט) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה הנבואה שנאמר (יהושע א ט) כי עמך יי אלקיך הנשיאות שנאמר (שם א יח) כל איש אשר ימרה את פיך וגו':

כג

מנין שאל"ף ראש לכל האותיות ועוד מנין אני אחד ואתה אחד והתורה אחת:

מנין שהאל"ף אחד שנאמר (דברים לב ל) איכה ירדוף אחד אלף והקדוש ברוך הוא אחד שנאמר יי אחד (שם ו ד) והתורה אחת שנאמר (במדבר טו טז) תורה אחת ומשפט אחד ולפיכך נקרא אל"ף ראש לכל האותיות שנאמר (שמות כ ב) אנכי יי אלקיך:

כד

ויי נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עושה דברו כי גדול יום יי ונורא מאד ומי יכילנו (יואל ב יא) נתן קולו זה קול השופר של ראש השנה לפני חילו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים כי רב מאד מחנהו אלו ישראל כי גדול יום יי ונורא מאד ומי יכילנו זה יום הכפורים:

כה

וינועו ויעמדו מרחוק (שמות כ יח) אין ניעה אלא טירוף שנאמר (ישעיה כד כ) נוע תנוע ארץ כשכור ואומר (ישעיה ז ב) וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח:

סוף הספר

תוכן העניינים

מדרש מנין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה