מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ד · פסוק ח
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי. ולמה נקראית המקדש לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל ואו' אתי מלבנון כלה כשיצאת מלבנון אל ארץ העמים אתי יצאת וכשאתה באה מארצות הגוים ללבנון מ"ם תחת ל' משמש כגון לא שתם על צאן לן ופי' עם צאן לבן על הכליות עם הכליות וכגון שמלה שלמה. ד"א. מלבנון כלבנון. כמו לכלות דבר י"י בפי ירמיהו כמו מפי ירמיהו. וכן הוא או' ושב יי אלהיך את שבותך.
תשורי מראש אמנה. נהר הוא מנהרות דמשק כמו שנ' הלא טוב אמה ופרפר נהרות דמשק. מלמד שכיון שמגיעין הגליות לקצה ארץ ישראל הן אומ' שירה על קבוץ גליות.
מראש שניר וחרמון. הם הרי ארץ ישראל מלמד שכל ההרים מלאים עם המשוררין ובאין שנ' כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וגו'.
ממעונות אריות מהררי נמרים הם ישראל שיצאו ממעונות אריות ונמלטו מהררי נמרים. האריות והנמרים הם המלכיות שהיו ישראל בידם. וכן הוא או' מעון אריות ומרעה הוא לכפירים שם לביא וגו'. ד"א. תשורי מראש אמנה תבואי מנחה כענין ותשורי למלך. מראש אמנה. בזכות אברהם אביכם שהיה ראש למאמינים מראש ש' וחרמון אזכור לכם זכות אבותיכם שהולכתים במדבר ארבעים שנה והבאים אל ירדן וחרמון הוא שניר שנ' צידונים יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו לו שניר. והזכיר לו שם שקראו לו האמורי ושם ישראל על שגרשו ישראל את האמורי ממנו. אבל שיאון ושירון לא זכר שהם שמות הקדמונים. ממעונות אריות מהררי נמרים הם מלכיות שעברו בהם ישראל שהם רעים מאריות ונמרים.