מדרש לקח טוב על שיר השירים· רבנו טוביה ב"ר אליעזר
פרק ד · פסוק ז
כולך יפה רעייתי. מתי יהיה בזמן שיכלו הרשעים מן העולם ויהיו כל ישראל כשרין ויפין במצות ובמעשים טובים שנ' ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ.
ומום אין בך. מום ממש שנ' אז תפקחנה עיני עורים. אמ' הקב"ה הגליתי אתכם בין האומות שכמתי שכינתי בארץ העמים לבעבורכם כביכול שנ'.