מדרש ילמדנו פרשת בראשית · אות יז
יז אמר ר' מאיר שלשה נכנסו לדין ויצאו ארבעה מחויבין ואלו הן אדם וחוה ונחש והארץ עמהם ועל כל אחד ואחד נגזר עשר גזירות נגזר על הנחש עשר גזירות ואלו הן נסתם פיו ויש אומרים חתך את לשונו שלא יהא משיח דאמר ר' יהושע דסכנין הנחש הראשון היה מוכיח בני אדם וכיון שספר לשון הרע על בוראו מה עשה לו הקדוש ברוך הוא קצץ את רגליו וחתך את לשונו ונקצצו ידיו ורגליו מאכלו עפר עורו נפשט ממנו והיא קשה לו מן הכל ואיבה אשית ושהוא מוליד לשבע שנים ושהוא מקפיד והכל מתברכין והוא עומד בקללתו שנאמר ונחש עפר לחמו (ישעיה סה כו) עשירית והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כו) ועל האדם נגזר עשר גזרות ואלו הן נקנסה עליו מיתה ושיאכל פתו בצער ושיאכל טוב ומוציא רע ושיהיו בניו גולים ממקום למקום ושתשלוט בו רמה ותולעה ונמסרו לו בהמה חיה ועוף שיעצור בהם והם מורדים בו ושיהא מסור לחיה רעה שימות בה ושיהיו ימיו קצרים ושיהא דינו מוכן לעתיד לבא:
ועשר גזרות על חוה ואלו הן דם נדה דם בתולים צער ההריון צער לידה ושיהא בעלה מקנא לה ושיהא שולט בה ושתהיה אסורה בבית ושתהיה מכוסה ושתהיה מזקנת במהרה עשירית אם היא כשרה בעלה קוברה:
ועל הארץ נגזר עשר גזרות ואלו הן שתהא שותה מאליה שנאמר ואד יעלה מן הארץ וגו' (בראשית ב ו) ושתלקה בשדפון ושיהיו בה אילני סרק ושיהיה בה קוץ ודרדר ושנעשו בה טרשים וקרקסים ושיהיו בה הרים וגבעות ושלא תהא מכסה על הרוגיה ושיהא זורע הרבה ומוציא קמעא שנאמר בזעת אפך תאכל לחם (שם ב יט) עשירית שתהא עתידה להבלות שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) וכנגד ארבעים גזרות הללו נגזר מלקות ארבעים: