אור ברסלב
מדרש ילמדנו מדרש ילמדנו פרשת בראשית

מדרש ילמדנו

מדרש ילמדנו פרשת בראשית

אות א

א בראשית ברא אלהים למשפטיך עמדו היום וגו' (תהלים קיט צא) במשפט בראת הכל שנאמר בראשית ברא אלהים כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בראו במדת הדין שנאמר בראשית ברא אלהים ולא עמד עד ששתף עמו מדת רחמים שנאמר ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים (בראשית ב ד) ואף המטר לא ירד עד שמזגו במדת הרחמים שנאמר כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואף אדם הראשון לא עמד עד שמזגו במדת הרחמים שנאמר ויצר ה' אלהים את האדם:

אות ב

ב ואלו שאין להן חלק לעולם הבא וכו' ואבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו אמר בן עזאי בא וראה כמה קשה חילול השם כביכול לא הזכיר הקדוש ברוך הוא שמו עד שהזכיר שתי תיבות בראשית ברא אלהים:

אות ג

ג וחשך על פני תהום זה מלאך המות שמחשיך פניהם של בריות דבר אחר זה גיהנם:

אות ד

תוצא הארץ נפש חיה אמר ר' שמעון בן לקיש כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ברא בו בכל יום שלשה דברים ביום ראשון ברא שמים וארץ ואור בשני ברא רקיע ומלאכים וגיהנם ומנין שביום שני נבראת גיהנם שבכל יום הוא אומר כי טוב ובשני לא נאמר בו כי טוב הדא הוא דכתיב כי לא אחפוץ במות המת (יחזקאל יח לב) בשלישי ברא דשאים ועשבים ואילנות ברביעי ברא חמה ולבנה וכוכבים בחמישי ברא שרצים ודגים ועופות בששי היה לו לברא ששה של יום ששי ושל יום שביעי שכן הוא אומר תוצא הארץ נפש חיה למינה הרי אחת בהמה ורמש וחיתו ארץ הרי ארבע ואדם וחוה הרי ששה ומצינו שלא ברא אלא חמש שנאמר ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל נפש החיה למינהו ואדם וחוה הרי חמש והיכן נפש חיה אלא כך היה בורא אותן תחלה היה בורא נפשותן ואחר כך היה בורא להן גופות וכיון שברא גופות לחמש נשארה נפש חיה למינה והיה בין השמשות וקדש היום ולא ברא להם גופות והם הן המזיקין הללו והדא הוא דכתיב אשר ברא אלהים לעשות:

אמר ר' יהודה ב"ר שלום כשם שברא את הכל לא היה יכול לבראות את אלו בשעה קלה אלא בא ללמד לבריות שאם היה אדם בא בדרך והיה בידו כלום או עוסק בדבר וקדש עליו היום משליך אותו מיד שהרי הקדוש ברוך הוא עד עכשיו היה בורא והולך ובשביל שקדש היום לא ברא שנאמר אשר ברא אלהים לעשות:

אות ה

ה ואת הבהמה למינה כל מעשה בראשית נצטוו להדבק במיניהם שנאמר ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו מלמד שנצטוו שלא להדבק אלא במיניהם:

אות ו

ו אמר ר' תנחום אף על פי שכתוב כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת אבל לא שבת ממעשיהם של צדיקים ולא ממעשיהם של רשעים אלא פועל עם אלו ועם אלו פועל עם אלו ומראה להם מעין דוגמא שלהם ופועל עם אלו ומראה להם מעין דוגמא שלהם ילמדנו כי תשא:

אות ז

ז ויצר ה' אלהים את האדם מזגו במדת הרחמים ובמדת הדין:

אות ח

ח עפר מן האדמה אמר ר' יהודה בן פזי נטל הקדוש ברוך הוא עפר ממקום המזבח וברא את האדם נאמר כאן אדמה ונאמר להלן (שמות כ כא) מזבח אדמה ילמדנו רבינו אם בחוקתי:

אות ט

ט ויקח יי אלהים את האדם אמר ר' אמי הקדוש ברוך הוא נתאוה שכשם שיש לו דירה בעליונים למעלה כך יהיה לו למטה שכן הוא אומר לאדם הראשון אם זכית כשם שאני מלך בעליונים כך אעשה אותך מלך בתחתונים שנאמר ויקח יי אלהים את האדם ואין קיחה אלא עלוי שנאמר (בראשית יב טו) ותקח האשה בית פרעה ותלקח אסתר (אסתר ב ח) לא עשה כן אלא חטא מיד סלק שכינתו שנאמר (בראשית ג ח) וישמעו את קול יי אלהים מתהלך בגן עד שבאו ישראל וחזר לשכון ביניהם ילמדנו אם בחוקתי:

אות י

י לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם (תהלים סו ה) אמר ר' יהושע בן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינו בעלילה אתה מביאם עלינו בא וראה כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם מן היום הראשון ברא מלאך המות שנאמר וחשך על פני תהום זה מלאך המות ואדם נברא ביום הששי ועלילה נתלה בו שהוא מביא המיתה לעולם שנאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות משל לאחד שהיה מבקש לגרש את אשתו וכו' ילמדנו וישב יעקב:

אות יא

יא ויקרא האדם שמות כשברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון העביר לפניו כל הבריות דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו דור דור ומלכיו שנאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו וגו' (שם קלט טז) ונתן בו הקדוש ברוך הוא בינה וקרא שבעים שמות לכל בריותיו שנאמר ויקרא האדם שמות שם אין כתיב כאן אלא שמות:

אות יב

יב בא וראה כמה קשה לשון הרע וכו' בזאת תהיה תורת המצורע וכן את מוצא בנחש הקדמוני על שספר לשון הרע על בוראו לפיכך נצטרע ומה אמר והייתם כאלהים וגו' אמר ר' הונא הסלעין שהן על הנחש היא צרעתו ולא עוד אלא כל בעלי מומין מתרפאין לעתיד לבא ונחש אינו מתרפא באדם כתיב אז ידלג כאיל פסח וגו' אז תפקחנה עיני עורים וגו' (ישעיה לה ה) ובחיה ובבהמה כתיב זאב וטלה ירעו כאחד וגו' (שם סח כה) אבל הנחש עפר לחמו שאינו מתרפא לעולם הבא לפי שהוא הוריד הבריות למיתה ומי גרם לו שספר לשון הרע ואמר והייתם כאלהים וגו:

אות יג

יג ויחי למך שתים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן מהו ויולד בן שממנו נברא העולם:

אות יד

יד בא וראה כמה דברים של קלקלה עשה היין הרג בכורו של עולם בזה את הצנוע הרג שני אסטרטיגין החריב מסיון של מלך הרג מלכים ערבב סעודתן של מלכים הרג בכורו של עולם זה אדם הראשון דאמר ר' אבין יין מסכה לו חוה לאדם הראשון ושתה שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו' מהו ותרא זה יין שנאמר אל תרא יין כי יתאדם (משלי כג לא) כיון ששתה גרם לו ולתולדותיו מיתה ביזה את הצנוע זה נח הרג שני אסטרטיגין אלו שני בני אהרן החריב מסיון של מלך זה בית המקדש הרג מלכים זה בלשצר ערבב סעודתן של מלכים זה אחשורוש:

אות טו

טו ויאמר ה' אלהים אל הנחש אמר ר' אליעזר מאי דכתיב לא יגורך רע אין שמו של הקדוש ברוך נזכר על הרעה אלא על הטובה תדע לך כשברך אדם וחוה הזכיר שמו עליהם שנאמר ויברך אותם אלהים וגו' (בראשית א כח) וכשקללן לא הזכיר שמו עליהן ושלשה דברים הזכיר שמו עליהן אף על פי שהן לרעה על המסית ועל העובר דברי חכמים ועל העושה פטרונו בשר ודם על המסית זה הנחש שהסית את האשה אמר לה הקדוש ברוך הוא ברא עולמות אף אתם תבראו עולמות כמותו שכל אומן שונא את בעל אומנותו ולפי שהסית אותה וספר לשון הרע לפיכך הזכיר שמו עליו שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' ועל העובר על דברי חכמים שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון וגו' העומד לשרת שם את ה' אלהים (דברים יז יב) ועל העושה פטרונו בשר ודם דכתיב ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן יי יסיר לבו (ירמיה יז ה) אימתי בזמן שמיי יסיר לבו ילמדנו אשה כי תזריע:

אות טז

טז כשחטא אדם הראשון התחיל הקדוש ברוך הוא להשיח עמו מי הגיד לך וגו' הניח לאדם והתחיל להשיח עם האשה ויאמר יי אל האשה וגו' הניח האשה ובא לו אצל הנחש ולא נכנס עמו בדברים אלא מיד נתן לו אפופסין כי עשית זאת ארור אתה וגו' חזר אצל האשה ואמר לה הרבה ארבה עצבונך וגו' וכשחזר אצל אדם הראשון לא חייבו עד שנתן לו רמז לעשות תשובה מנין אמר ר' ברכיה דכתיב עד שובך ואין [שובך] אלא תשובה שנאמר שובה ישראל וגו' (הושע יד ב) וכיון שלא עשה תשובה טרדו מגן עדן הדא הוא דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה (תהלים ה ה) ילמדנו רבינו אשה כי תזריע:

אות יז

יז אמר ר' מאיר שלשה נכנסו לדין ויצאו ארבעה מחויבין ואלו הן אדם וחוה ונחש והארץ עמהם ועל כל אחד ואחד נגזר עשר גזירות נגזר על הנחש עשר גזירות ואלו הן נסתם פיו ויש אומרים חתך את לשונו שלא יהא משיח דאמר ר' יהושע דסכנין הנחש הראשון היה מוכיח בני אדם וכיון שספר לשון הרע על בוראו מה עשה לו הקדוש ברוך הוא קצץ את רגליו וחתך את לשונו ונקצצו ידיו ורגליו מאכלו עפר עורו נפשט ממנו והיא קשה לו מן הכל ואיבה אשית ושהוא מוליד לשבע שנים ושהוא מקפיד והכל מתברכין והוא עומד בקללתו שנאמר ונחש עפר לחמו (ישעיה סה כו) עשירית והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כו) ועל האדם נגזר עשר גזרות ואלו הן נקנסה עליו מיתה ושיאכל פתו בצער ושיאכל טוב ומוציא רע ושיהיו בניו גולים ממקום למקום ושתשלוט בו רמה ותולעה ונמסרו לו בהמה חיה ועוף שיעצור בהם והם מורדים בו ושיהא מסור לחיה רעה שימות בה ושיהיו ימיו קצרים ושיהא דינו מוכן לעתיד לבא:

ועשר גזרות על חוה ואלו הן דם נדה דם בתולים צער ההריון צער לידה ושיהא בעלה מקנא לה ושיהא שולט בה ושתהיה אסורה בבית ושתהיה מכוסה ושתהיה מזקנת במהרה עשירית אם היא כשרה בעלה קוברה:

ועל הארץ נגזר עשר גזרות ואלו הן שתהא שותה מאליה שנאמר ואד יעלה מן הארץ וגו' (בראשית ב ו) ושתלקה בשדפון ושיהיו בה אילני סרק ושיהיה בה קוץ ודרדר ושנעשו בה טרשים וקרקסים ושיהיו בה הרים וגבעות ושלא תהא מכסה על הרוגיה ושיהא זורע הרבה ומוציא קמעא שנאמר בזעת אפך תאכל לחם (שם ב יט) עשירית שתהא עתידה להבלות שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) וכנגד ארבעים גזרות הללו נגזר מלקות ארבעים:

אות יח

יח הן האדם היה אין הן אלא מיתה שנאמר הן קרבו ימיך למות זה שאמר הכתוב לבד זה מצאתי וגו' אשר עשה אלהים את האדם ישר וגו' (קהלת ז כט) לא ברא הקדוש ברוך הוא את האדם בעולמו אלא כדי שיהא צדיק וישר הדא הוא דכתיב הן האדם היה כאחד ממנו:

אות יט

יט וקין היה עובד אדמה שלשה נזקקו לאדמה ונעשו חולין ואלו הן קין נח ועזיה קין דכתיב וקין היה עובד אדמה וכתיב ביה נע ונד תהיה בארץ וכו' אמר ר' לוי כל מי שנאמר בו היה סופו ותחלתו כשר אמרו לו והרי קין דכתיב ביה וקין היה עובד אדמה אמר ליה אף הוא מתוקן היה לפורענות:

אות כ

כ ויהי מקץ ימים יש מקץ שהוא שנה ויש מקץ שהוא ימים ויש מקץ שהוא שנתים ויש מקץ שהוא ארבעים שנה ויהי מקץ ימים ויבא קין אמרו חכמים שבן ארבעים שנה היה קין והבל ויבא קין מפרי האדמה מן המותר ממאכלו ורבנין אמרי זרע פשתן הביא והבל הביא גם הוא מבכורת צאנו לכך נאמר צמר ופשתים:

אות כא

כא קול דמי אחיך צועקים אלי אמר לפניו רבונו של עולם וכי יש דלטורין לפניך שמלשינים אבי ואמי הרי הן בארץ ואינן יודעין שהרגתיו ואתה בשמים מנין אתה יודע אמר לו שוטה שבעולם כל העולם כולו אני סובל ואיני יודע מה עשית אמר לפניו הואיל וכל העולם אתה סובל עוני אי אתה יכול לסבול גדול עוני מנשוא אמר לו הקדוש ברוך הוא הואיל והודית ועשית תשובה צא וגלה מן המקום שנאמר ויצא קין מלפני יי וגו:

אות כב

כב וישם יי לקין אות יש אומרים שבת נטל לפניו כתיב הכא אות וכתיב התם כי אות היא וגו' (שמות לא יג) וכשם שלימד שבת זכות על אדם הראשון כך למד זכות על קין:

אות כג

כג ויאמר לו יי לכן כל הורג קין וגו' אמר לו ארבע משפחות היו עתידין לצאת מהבל אחיך ובטלתם מן העולם כך תפתח הארץ את פיה ותבלע לך ארבע משפחות ואלו הן חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל וכיצד נהרג קין נעשה מלאך המות שלשים ומאת שנה והיה נע ונד בקללה למך בן בנו היה שביעי לדורות וסומא היה כשהיה יוצא לצוד היה בנו אוחז בידו וכשהיה רואה קרן חיה היה אומר חיה אני רואה והיה מותח את הקשת כנגדה והורגה וכשראה קרנו של קין בין שני הרים ולא ראה לקין אמר לו קרן חיה אני רואה משך בקשת כנגדה והרגו וכשהלכו לקחת אותה אמר לו התינוק זקני הוא טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג שנאמר ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי וגו' נשארו שלשתם במקום אחד קין הרוג והתינוק הרוג ולמך סומא באותה שעה פתחה הארץ את פיה ובלעה ארבעה משפחות חנוך עירד מחויאל ומתושאל ונעשה למך מלאך המות לקיים מה שנאמר כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה:

אות כד

כד המה הגבורים מלמד שהיו מורידין חמה ולבנה ועושין כשפים עליהם הדא הוא דכתיב המה היו במורדי אור (איוב כד יג) דבר אחר המה הגבורים שהיו קשים ומורדים בבוראם ויאמרו לאל סורו ממנו וגו' (איוב כא יד) ולמה היו מורדים שהיו זורעים שנה אחת ועושה מזון לארבעים שנה אמר הקדוש ברוך הוא עוד כל ימי הארץ זרע וקציר שיהיו מולידים וקוברים:

תוכן העניינים

מדרש ילמדנו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה