אור ברסלב
מדרש זוטא מדרש זוטא רות פרשה ג

מדרש זוטא

מדרש זוטא רות פרשה ג

מדרש זוטא רות פרשה ב

[א] ותאמר לה נעמי חמותה בתי וגו'. התחילה מהרהרת ואומרת שמא ישא אותה שלא מדעתי התחילה מפתה בדברים עד שלא תאמר מה היא מתבקשת:

[ב] ועתה הלא בועז וגו'. ורחצת וסכת וגו'. והיה בשכבו וגו'. ותאמר אליה כל וגו'. חזרה ואמרה יכול אפילו דברה אלי דבר שלא לשם שמים אשמע לה לפיכך אלי נקרא ולא נכתב ומפני מה אמרה לה ושמת שמלותיך כי אדם שיצא לדרכו ללבוש בגדים נאים. (אלא) אמרה לה לבושי מני דשבתא אמרה אם אני באה ומגלה מרגלותיו בלילה יהרגוני אמרה לה וירדת הגורן (ירד) [וירדתי] כתיב כלומר צדקי ירד עמך:

[ו] ותרד הגורן וגו':

[ז] ויאכל בועז וגו':

[ח] ויחרד האיש וילפת. ומהו וילפת אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות. אמר רבי יוחנן תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש שנעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה. כתיב פלטי וכתיב פלטיאל מלמד שפלטו ה' מן העבירה. כתיב רבות בנות עשו חיל וגו' (משלי ל"א כ"ט) רבות בנות עשו חיל זה יוסף [ובועז]. ואת עלית על כולנה זה פלטי בן ליש. שקר החן (שם שם ל') זה דורו של משה ושל יהושע. והבל היופי (שם) זה דורו של חזקיה. אשה יראת ה' היא תתהלל (שם) זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידי חכמים מתכסין בטלית אחד ועוסקים בתורה:

תנא דבי אליהו מעשה באדם אחד שקרא הרבה ושנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרת בבתי מדרשות ואמרה כתיב כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל' כ') בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה מפני מה מת בחצי ימיו ולא היה אדם שהחזיר לה שום דבר פעם אחת נתאחרתי אצלה והסיחה לי כל המאורע ואמרתי לה בימי נידותיך מהו אצלך אמרה לי חס ושלום שאפילו באצבע קטנה לא נגע בי אמר לה בימי ליבונך מהו אצלך אמרה לו אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר ולא עלה על לבו לדבר אחר אמר לה ברוך המקום שהרגו שלא גשא פנים לתורה שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב (ויקרא י"ח י"ט). ושוב מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין הגוים והשיאום זה לזה ואמרה לו בבקשה ממך אל תגע בי שאין לי כתובה ממך ולא נגע בה עד יום מותה וכשמת אמרה ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף ומבועז [דאלו ביוסף לא היה אלא חדא שעתא] וזה היה פטפט ביצרו כל יום ויום:

[ח] ויחרד האיש. נשבע לה אם רוח את הסתלקי מעלי ואם מבני אדם את הודיעני מרה לו מבני אדם אני ובאתי לבקש מאת המקום שיתן לי חלק במשפחתך:

[ט] ותאמר אנכי רות אמתך וגו':

[י] ויאמר ברוכה את וגו' לבלתי לכת אחרי הבחורים. יפה עשית שלא הלכת אצל הפריצים התחילה מתייראה שלא יהרוג אותה אמר לה בתי אל תיראי וגו'. מפני מה התחיל מפתה בדברים מפני שצפה ברוח הקדש שמלך המשיח עתיד לעמוד הימנה ולא גילה לה לפיכך אמר לה ועתה כי אמנם כי גואל אנכי וגו'. אם נכתב ולא נקרא:

[יג] ליני הלילה וגו'. נשבע ליצרו. שלשה נשבעו ליצרן יוסף ובועז ופלטי בן ליש יוסף כתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (בראשית ל"ט ט') בועז הרי אמרנו ופלטי בן ליש שנעץ חרב וכו':

אם יגאלך טוב יגאל. אם מקבל עליו טוב אחי ישא אותך ואם לאו אני נושא אותך:

שכבי עד הבקר מחצי הלילה עד הבקר ובבקר החזירה וביציאתה אמר לה ראה אל יודע שהיתה בכאן:

[טו] ויאמר הבי המטפחת וגו' וימד שש שעורים. רמז לה שעתידה להעמיד ששה בנים של שש מדות אלו הן. דוד ודניאל ומלך המשיח וחנניה מישאל ועזריה דוד מניין שנאמר איש יודע נגן וגו' (ש"א ט"ז י"ח) חנניה מישאל ועזריה מניין שנאמר ילדים אשר אין בהם כל מום וגו' (דניאל א' ד') דניאל דכתיב (ורוח) [די רוח] יתירה ביה (דניאל ו' ד') מלך המשיח מניין שנאמר ונחה עליו רוח ה' וגו' (ישעיה י"א ב'):

[יז] ותאמר שש השעורים האלה נתן לי וגו'. בא וראה כמה גדול כחה של צדקה ושל גמילות חסדים וכת של בעלי אמונה וכת של בעלי תורה כת של בעלי אמונה מניין שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי (תהלים ק"א ו') כת של בעלי תורה מניין שנאמר כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה (ישעיה כ"ג י"ח):

[יח] ותאמר שבי בתי וגו'. שאין אנו מאנשים שאינם כשרים המדברים דבר וחוזרים בהם וכן הוא אומר בצדקתי החזקתי ולא (אטה) [ארפה] (אי כוב"ז ו') ולפיכך אמרה נעמי לרות כי לא ישקוט האיש וגו:

תוכן העניינים

מדרש זוטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה